המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית

המפלגה זכתה לראשונה להגיע לשלטון בימי הרפובליקה הצרפתית החמישית בבחירות לנשיאות ב-1981, בהנהגתו של פרנסואה מיטראן. בנוסף, כחלק מקואליציה, היא זכתה לראשונה ברוב באספה הלאומית. ב-1986 הפסידה את הרוב שלה באספה הלאומית, ונאלצה להיכנס לממשלת קוהביטסיון ("חיים משותפים" - כינוי לממשלת אחדות) עם המפלגה הגוליסטית השמרנית של ז'אק שיראק, שהתמנה לראש הממשלה. ב-1988 שוב ניצח מיטראן בבחירות לנשיאות, ברוב גדול של 54% מהקולות. המפלגה קיבלה רוב יחסי באספה הלאומית, ומיטראן מינה את מישל רוקאר לראשות ממשלה. ב-1993, לאחר תוצאות חלשות של המפלגה בבחירות לפרלמנט, עלה אדוארד בלאדור לראשות הממשלה לאחר שז'אק שיראק סירב להיכנס שוב לקוהביטסיון עם מיטראן.

ב-1995, עם מועמדותו של ליונל ז'וספאן, הפסידה המפלגה בבחירות לנשיאות לשיראק, שסיים 14 שנות נשיאות סוציאליסטית. בהמשך, לאחר שזכתה המפלגה בבחירות לפרלמנט ב-1997, החלה תקופת קוהביטסיון שלישית כאשר ז'וספאן מונה לראשות הממשלה על ידי שיראק. ממשלת הקוהביטסיון החזיקה מעמד עד הבחירות לנשיאות ב-21 באפריל 2002, שבהן נחל ז'וספאן הפסד מכריע לשיראק, כאשר לא הצליח להגיע לסיבוב ההצבעה השני משום עלייתו המפתיעה של ז'אן-מארי לה-פן ממפלגת החזית הלאומית.

מועמדת המפלגה בבחירות לנשיאות במאי 2007 הייתה סגולן רויאל, בת זוגו לשעבר של מנהיג המפלגה פרנסואה הולנד. היא הצליחה לעלות לסיבוב השני, אך בסופו הפסידה את הנשיאות לניקולא סרקוזי.

ב-2008 נבחרה לתפקיד יו"ר המפלגה הסוציאליסטית מרטין אוברי, שגברה בקולות ספורים על המועמדת לשעבר של המפלגה הסוציאליסטית לנשיאות, סגולן רויאל. האחרונה לא הכירה בתוצאת הבחירות עד להודעת ועדת הבחירות המרכזית לראשות המפלגה שאשררה את התוצאות באופן ברור.

בבחירות לסנאט הצרפתי בספטמבר 2011, זכתה המפלגה במירב המושבים ולראשונה בתולדות הרפובליקה החמישית, עבר הסנאט לשליטת השמאלנים.

באוקטובר 2011 ניצח פרנסואה הולנד את מרטין אוברי בסיבוב השני של הבחירות למועמד המפלגה הסוציאליסטית לנשיאות צרפת, עם כ-57 אחוז מקולות הבוחרים, והוביל את המפלגה בבחירות, שם ניצח עם 52 אחוז מהקולות.

במאי 2012 נבחר פרנסואה הולנד לנשיא צרפת.

במהלך ההתמודדות הפנימית למועמד המפלגה הסוציאליסטית לנשיאות צרפת (2011) - מונה הארלם דזיר ליו"ר המפלגה הסוציאליסטית בפועל בעת שהייתה היו"ר המכהנת, מרטין אוברי, בתקופת הקמפיין.

לאחר שהפסידה לנשיא צרפת, פרנסואה הולנד, את המועמדות שבה אוברי לעמדת יו"ר המפלגה הסוציאליסטית. היא התפטרה מתפקידה במהלך 2012 והחליף אותה בתפקיד הארלם דזיר, השחור הראשון בתפקיד.

לאור השינויים אשר עברו על המפלגה הסוציאליסטית עם הכישלון המשמעותי בבחירות לרשויות המקומיות (2014) והחלפת ממשלות בצרפת, מונה יו"ר המפלגה הסוציאליסטית הארלם דזיר למזכיר המדינה לעניינים אירופאים בממשלתו של מנואל ואלס. לאור מינויו התפטר האחרון מתפקידו כיו"ר המפלגה.

עם התפטרותו של דזיר בחרה המועצה הלאומית של המפלגה הסוציאליסטית ברוב של 67% בז'אן-כריסטוף קומבאדליס ליו"ר המפלגה הסוציאליסטית החדש.

• 2014 ואילך - ז'אן-כריסטוף קומבאדליס
• 2012 עד 2014 - הארלם דזיר
• 2008 עד 2012 - מרטין אוברי
• 1997 עד 2008 - פרנסואה הולנד
• 1995 עד 1997 - ליונל ז'וספאן
• 1994 עד 1995 - אנרי אמנואלי
• 1993 עד 1994 - מישל רוקאר
• 1992 עד 1993 - לורן פביוס
• 1988 עד 1992 - פייר מורואה
• 1981 עד 1988 - ליונל ז'וספאן
• 1971 עד 1981 - פרנסואה מיטראן
• 1969 עד 1971 - אלן סבארי

• סוציאליזם
• היסטוריה של צרפת

מדיה וקבצים בנושא המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית

• המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית, ברשת החברתית פייסבוק
• המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית, ביישום טלגרם
• המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית, ברשת החברתית אינסטגרם
• המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית, סרטונים בערוץ היוטיוב
• המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• עופר קניג, פריימריז צרפתיים בניחוח אמריקאי, המכון הישראלי לדמוקרטיה.