המרכז להבנה ושיתוף פעולה יהודי-נוצרי

היסודות האידאולוגיים, שהובילו בסופו של דבר להקמתו של המרכז ב-2008, החלו כבר לקרום עור וגידים קרוב ל-50 שנים לפני כן. באותו זמן, העולם היה עדיין שרוי בתהליך של החלמה עם סיום מלחמת העולם השנייה וזוועות השואה.

בשנת 1964, הרב יוסף סולובייצ'יק, מורו ורבו של מייסד CJCUC, הרב שלמה ריסקין, פרסם מאמר בשם "עימות" (Confrontation)^[1] שבו הוא הסביר את דעותיו על דיאלוג בין-דתי ושרטט לקיומו של דיאלוג שכזה. לצד המאמר פורסמה הצהרה של הסתדרות הרבנים דאמריקה שקוראת לקיום דיאלוג בין דתי, תוך שמירה על הבדלה מוחלטת בין הדתות. בערך באותו הזמן, חלו שינויים אידאולוגיים מהותיים בשורות הכנסייה הקתולית ושנה אחרי שפורסם מאמרו של הרב סולובייצ'יק, פרסם הכס הקדוש את נוסטרה אטאטה, ההכרזה על יחסיה של הכנסייה עם דתות שאינן נוצריות. נוסטרה אטאטה זיכתה את היהודים מצליבת ישו והודתה כי לאנטישמיות הדתית היה תפקיד משמעותי בהנחת היסודות למעשי הזוועה שבוצעו כנגד העם היהודי.

ראשיתם של היחסים בין יהודים לנוצרים אצל הרב ריסקין החלה בשנות השישים של המאה העשרים כאשר הוא השתתף בסמינרים, שנערכו על ידי הפרופסור דוד פלוסר, אודות ספרי הבשורה הנוצרים באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא תיאר שכיהודי אורתודוקסי, הוא יכל לאתר את ההקבלות לתורתו של ישו בתוך כתבי הקודש בעברית.^[2]

לאחר שהתיישב באפרת, החל הרב ריסקין להתרועע עם העולם הנוצרי. רוב המבקרים הנוצריים שהגיעו לאפרת, אלה שבאו לשמוע וללמוד, היו האוונגליסטים. הוא יצר קשרים עם הכומר רוברט סטרנס ממדרשות כנפי נשרים (Eagles' Wings) ועם הכומר ג'ון הייגי, שהרשים את הרב ריסקין כאיש חם ומחבק עם קול צלול ומהדהד על אהבתו לאומה היהודית. כשעימת הרב ריסקין את הכומר הייגי עם השאלה על אהבתו לאומה היהודית; "האם אתה אוהב אותנו בגלל שאתה רוצה להמיר את דתנו?", כומר הייגי השיב "אני אוהב אתכם בגלל בראשית י"ב ג' שבו אמר ה' לאברהם - וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה - אני רוצה להיות מבורך ולא מקולל, כבוד הרב.".^[3][4]

המרכז מדגיש את המשמעות התאולוגית וההיסטורית של ארץ ישראל ועל פי משנתו יכולים ערכי הליבה של היהדות והנצרות, ערכים של קדושה, חיי אדם, שלום וכבוד האדם, להשפיע על התרבות והסכסוכים במאה העשרים ואחת^[5]. המרכז מקיים סמינרים יומיים לקבוצות נוצריות, ובפרט סטודנטים ואנשי סגל של סמינרים קתולים ופרוטסטנטים בארצות הברית, קנדה ואירופה. הסמינרים כוללים סיורים באתרים מקראיים, כגון בירושלים, נתיב האבות והבארות ההרודיאניים. הסמינרים עוסקים ביחסי יהודים ונוצרים, תאולוגיה מקראית של החגים, עשרת הדיברות הרוע והרצון החופשי, יהדות ומדרשו של ישו.

המרכז הקים את "המכון לחקירה תאולוגית"^[6] בראשות הרב יוג'ין קורן וד"ר רוברט ג'נסון ממכון ווית'רספון בפרינסטון, ניו ג'רזי. במכון חוקרים ותאולוגים שמטרתם להבהיר את ההסכמות והמחלוקות בין היהדות לנצרות^[7], בתחומים כמו ברית, ישועה, פרשנות המקרא, דת ואלימות, מונותאיזם אתי ומשיחיות. החוקרים עוסקים גם ביחסי יהודים-נוצרים בעבר ובהווה.

בחודש מרץ 2015, השיק המרכז את יוזמת "יום הלל" הבינלאומית (אנגלית: Day to Praise) שבה הוא מזמין את העולם הנוצרי לדקלם את תפילת ההלל (תהילים קי"ג-קי"ח) ביום העצמאות של ישראל ביחד עם העם היהודי.

המרכז קיבל כספים ממשפחת הרטוג, קרן פול סינגר, קרן "שער ציון" הבינלאומית, משרד המשפטים, נוצרים מאוחדים למען ישראל וממדרשות ג'ון הייגי.

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: המרכז להבנה ושיתוף פעולה יהודי-נוצרי (CJCUC)

• אתר האינטרנט הרשמי של המרכז להבנה ושיתוף פעולה יהודי-נוצרי

• המרכז להבנה ושיתוף פעולה יהודי-נוצרי, ברשת החברתית פייסבוק
• המרכז להבנה ושיתוף פעולה יהודי-נוצרי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• המרכז להבנה ושיתוף פעולה יהודי-נוצרי, ברשת החברתית LinkedIn
• המרכז להבנה ושיתוף פעולה יהודי-נוצרי, סרטונים בערוץ היוטיוב
• ארכיון המדיה והצהרות לעיתונות של המרכז