הנורמלי החדש

בשנת 1918, לאחר מלחמת העולם הראשונה, התפרסם הביטוי עקב מאמר של התעשיין הנרי א. וייז ווד, בו כתב^[2]:

בשנת 1920 השתמש וורן הרדינג בביטוי דומה במסע הבחירות שלו לנשיאות ארצות הברית. הרדינג הבטיח "חזרה לנורמליות" לאחר המשברים שארצות הברית חוותה במלחמת העולם הראשונה ובהתמודדותה עם השפעת הספרדית. הרדינג זכה בבחירות ברוב גדול.

לאחר מכן נעשה שימוש בביטוי במספר רב של הזדמנויות. למשל, לאחר התפרצות שפעת העופות בשנת 2005 פורסם מאמר שבו נטען שהתפרצות זו היא הזדמנות לביסוס מצב "נורמלי חדש" בכל הנוגע להתמודדות עם מגפות.

לאחר המשבר הפיננסי של 2008 חלה ירידה בצמיחה הכלכלית בארצות הברית, שנמשכה זמן רב. בחדשות בלומברג פורסם אז מאמר שנשא את הכותרת "שיעורי צמיחה נמוכים בכלכלה שלאחר משבר הסאבפריים הם המצב הנורמלי החדש בארצות הברית". מאמר זה צוטט לאחר מכן רבות במאמרים אחרים, שאימצו את המונח ואת משמעותו.

השימוש במונח היה נפוץ מאד במהלך מגפת הקורונה העולמית, בהתייחס לשינויים בהתנהגות החברתית שחלו במהלך המגפה ולשינויים שהיו צפויים אחריה^[3][4][5].

לעיתים קרובות נעשה שימוש במונח זה במאמרים שונים המתארים שינויים כלכליים או חברתיים, בדרך כלל שליליים, שהתקבלו באדישות יחסית על ידי האוכלוסייה, שהתרגלה לשינויים אלה. להלן מספר דוגמאות.

בשנת 2014 כלכלת הרפובליקה העממית של סין נחלצה ממשבר כלכלי, אך שיעורי הצמיחה ירדו מ-12% ל-7% בשנה. שיעור זה נשמר במשך מספר שנים וכונה "הנורמלי החדש"^[6].

דו"ח מצב המדינה של מרכז טאוב לשנת 2023 מתאר את המשבר במערכת הבריאות בישראל כמצב "הנורמלי החדש". מצב זה, על פי הדו"ח, מאופיין בשיעור נמוך של הוצאה ציבורית על בריאות מצד אחד, תוך התמודדות עם מחסור בכוח אדם ושיעור נמוך של מיטות אשפוז מצד שני^[7].

המשפטן דורון נבות תיאר באוגוסט 2023 את החלטות ממשלת ישראל השלושים ושבע ובפרט את הצעותיה לרפורמה במערכת המשפט בביקורתיות רבה, וקבע כי בממשלה זו "מושחת זה הנורמלי החדש". לדבריו, נתניהו עושה הכל כדי להפוך את השחיתות לממוסדת ומובנת מאליה^[8].