מגפת הקורונה

נתוני מקרי ההדבקה המאומתים ומקרי המוות המפורטים להלן מתייחסים לאנשים שנבדקו למחלת הקורונה, כפי שדווחו רשמית על ידי המדינות השונות. למדינות שונות יש מדיניות שונה בנוגע לרמת התסמינים הנדרשת כדי לבצע בדיקה, וחלקן אינן בודקות אנשים המגלים תסמינים קלים בלבד. בחלק ממדינות העולם נרשמו דיווחים מעטים בלבד, וכמה מדינות אינן מדווחות כלל.

נתונים עולמיים מצטברים

נתונים מצטברים מדווחים מכל העולם, מתחילת המגפה עד ליולי 2023 (המספרים מעוגלים):

• מקרי הדבקה מאומתים^[ב] – כ-690 מיליון
• תמותה – 6.9 מיליון
• שיעור קטלניות עולמי מצטבר – סביב 1.0% (מקרים מאומתים)

המגפה לפי שנים

נתונים עולמיים לשנת 2020 בלבד (המספרים מעוגלים):^[ג]

• מקרי הדבקה מאומתים – 84 מיליון
• תמותה – 1.8 מיליון
• מקרים פעילים לתום 2020 – 23 מיליון
• שיעור קטלניות עולמי ב-2020 – 2.1%

נתונים עולמיים לשנת 2021 בלבד (המספרים מעוגלים):^[ג]

• מקרי הדבקה מאומתים – 196 מיליון
• תמותה – 3.6 מיליון
• מקרים פעילים לתום 2021 – 30 מיליון
• שיעור קטלניות עולמי ב-2021 – 1.8%

נתונים עולמיים לשנת 2022 בלבד (המספרים מעוגלים):

• מקרי הדבקה מאומתים – 385 מיליון
• תמותה ב-2022 – 1.3 מיליון
• מקרים פעילים לתום 2022 – 21.4 מיליון
• שיעור קטלניות עולמי ב-2022 – 0.33%

המגפה לפי מדינות

ערך מורחב – מגפת הקורונה לפי מדינות

עיקר ההדבקה והתמותה המדווחות במגפת הקורונה התרחשה ביבשת אירופה, בשני חלקי אמריקה ובדרום מזרח אסיה.
נכון לתחילת 2023 מוקדי המגפה העיקריים במקרים מאומתים מצטברים הם:

• אירופה (בעיקר רוסיה, צרפת, ספרד, בריטניה, איטליה, גרמניה הולנד) – 250 מיליוני מאומתים.
• ארצות הברית – 107 מיליוני מאומתים
• הודו – 45 מיליון מאומתים
• דרום אמריקה – 69 מיליונים (בעיקר ברזיל – 32 מיליון מאומתים, מוקדים עיקריים נוספים: ארגנטינה, קולומביה ופרו)

לנתונים נוספים ראו טבלאות מגפת הקורונה.

ערך מורחב – מחלת נגיף קורונה 2019

הנגיף עובר מאדם לאדם כאשר נשא נושם החוצה נתז נשימתי ואירוסולים המרחפים באוויר, שמכילים את הווירוס.^[13] אדם אחר יכול לנשום פנימה את הנתז הנשימתי והאירוסולים. כמו כן הם יכולים לנחות על העיניים, על האף ועל הפה, במיוחד במקרה של שיעול ועיטוש. הדבקה ממשטחים נגועים וממגע של הידיים בעיניים אף ופה אינה נחשבת נפוצה, למרות מה שחשבו בהתחלה.

תקופת הדגירה היא בדרך כלל חמישה ימים, אך עשויה להיות בין יומיים ל-14 יום.^[14][15] במהלך תקופה זו הנשא יכול להדביק אחרים. דווח גם על מקרה של פיתוח תסמינים לאחר זמן של 27 יום.^[16]

התסמינים הם לרוב חום, שיעול וקוצר נשימה.^[14][15] דווח גם על תסמינים נוספים, ייחודיים יותר למחלה לעומת שפעת, ובהם אובדן זמני של חוש הטעם וחוש הריח וכן שטפי דם באצבעות. הסיבוכים עלולים לכלול דלקת ריאות, הצטברות קרישי דם ואי-ספיקת כליות. הטיפול בחולים מתמקד בהקלת התסמינים ובטיפול תומך. אמצעי ההגנה כוללים שמירה על היגיינה אישית, שמירת מרחק מאנשים אחרים, ובידוד עצמי של 14 ימים לאנשים שהיו בקרבת חולים.^[17][14][18]

לפי ההערכות, מספר ההתרבות הבסיסי (מספר שמתאר כמה אנשים עלולים להידבק מאדם חולה אחד) עומד על 2.2.^[19] הערכה אחרת מדברת על בין 1.4 ל-3.9 ואף עשוי להיות גבוה יותר במקומות צפופים.

אחד הקשיים הגדולים בהתמודדות עם הנגיף הוא שנשאי־הנגיף אינם מפתחים תסמינים בימים הראשונים, ובשל כך הם ממשיכים להדביק. התסמינים מופיעים עד 14 יום. דגימה של נשא לא בהכרח תביא לתשובה חיובית, מכיוון שייתכן שבשלבי הדבקה ראשוניים כמות הנגיף בגוף נמוכה ביותר ותקשה על זיהויו, גם ייתכן שהנגיף נמצא בדרכי הנשימה התחתונות בעוד הדגימה נלקחה ממערכת הנשימה העליונה ששם הימצאותו דלילה, בעקבות כך הנבדקים נבדקים פעמיים כדי לצמצם את האפשרות לתוצאה שלילית שגויה.

הזמן מאימות החולים עד ההידרדרות של חלקם למצב בינוני-קשה הוא כ-3 שבועות.^[20] תהליך ההחלמה ארוך במיוחד, ונע בין כשבועיים במקרים הקלים ועד שישה שבועות בקשים. דווח שחלק מהמחלימים המשיכו לחוות תסמינים פיזיים כמו חולשה, כאבים ושינויים בחוש הטעם, כמו גם השלכות נפשיות, במשך חודשים ארוכים.^[21]

כתוצאה ממוטציות שהנגיף עבר, נוצרו זנים רבים שלו, שנבדלים זה מזה במידת ההדבקה ובעוצמת המחלה שהם גורמים.

השפעות ארוכות טווח של הקורונה

ערך מורחב – השפעות ארוכות טווח של הקורונה

חולים רבים מדווחים על מגוון תסמינים לאחר ההחלמה, הידועים בכינוי "Post-acute COVID-19" או “Long COVID-19”.התסמינים הבולטים ביותר הם עייפות כרונית, כאבי ראש, דיכאון, בעיות במערכת העיכול, נדודי שינה, לחצים בחזה וקשיי נשימה במאמץ, נימולים בידיים וברגליים ותחושת צימאון.^[22][23] מכיוון שהמחלה חדשה, טרם הובהרו ההשפעות ארוכות הטווח שלה. חלק מהנזק עשוי להיות תופעת לוואי של טיפולים אינטנסיביים כגון אינטובציה, בעוד שבעיות מתמשכות אחרות עלולות להיגרם על ידי הנגיף עצמו.^[24] נכון לינואר 2021, ההגדרה של השפעות ארוכת טווח של נגיף הקורונה טרם הובהרה.^[25]

ערך מורחב – מגפת הקורונה ברפובליקה העממית של סין

במהלך חודש דצמבר 2019 זוהו מספר מקרים של דלקת ריאות חמורה שלא הושפעה מטיפול אנטיביוטי שנגרמה מנגיף לא מזוהה בעיר ווהאן שבמחוז חוביי שבסין. הוא נקשר לשוק הרטוב חוואנאן (אנ') למאכלי ים בווהאן, אך לא זוהתה אפשרות ההדבקה מאדם לאדם.

על פי תחקירים עיתונאיים, בימים הראשונים לגילוי המחלה נקט השלטון הסיני, המקומי והארצי, באמצעים שונים להגביל מידע על הנגיף והמחלה החדשים. בתחקיר שערך העיתון SCMP (אנ'), המתפרסם בהונג קונג בהתבסס על הדלפה של מסמך ממשלתי סיני, עלה כי התאריך המוקדם ביותר שבו אותר בדיעבד חולה קורונה הוא באמצע נובמבר 2019, עד סוף נובמבר אותרו בדיעבד 8 חולים^[26] ועד סוף 2019 חלו בווהאן כ־270 חולים (חלק מהמקרים אומתו רק מאוחר יותר) והצטברו עדויות על אפשרות הדבקה מאדם לאדם.^[27] בתחילת אמצע ינואר 2020 התפשט הנגיף למחוזות אחרים בסין, בעקבות נסיעות של אזרחים למשפחותיהם לראש השנה הסינית. ווהאן היותה מוקד תחבורה מרכזי.^[28]

ב-31 בדצמבר דיווח משרד הבריאות של סין לארגון הבריאות העולמי, על ההתפרצות המסתורית ועל הופעת הנגיף החדש.

הריצוף הגנטי של הווירוס הושלם כבר בראשית ינואר 2020, בידי מעבדה מסונפת לאוניברסיטת פודאן בשאנגחאי והועבר לרשויות הבריאות הראשיות בסין, בתוספת המלצה לנקוט אמצעי מניעה ושליטה, אך הרשויות התעלמו והמעבדה פרסמה באופן פומבי ועצמאי את הריצוף הגנטי של SARS-CoV-2 באתר האינטרנט virological.org ב־11 בינואר 2020,^[29] צעד שהוביל להחלטת הממשלה כעבור זמן קצר לסגור את המעבדה.^[27]

הממשלה הסינית הכחישה את הדברים וטענה שפעלה בשקיפות ובמהירות להגנת האוכלוסייה החל מהרגע בו הבינה כי מדובר במגפה.^[30] על פי הדיווח הרשמי, ב-10 בינואר היו רק 41 מקרי הדבקה.^[31] ב-23 בינואר 2020 הגיע מספר המקרים המאומתים המצטברים ל-830,^[32] ושלטונות סין החלו לנקוט בצעדים מחמירים למניעת התפשטות הקורונה שבעיקרם סגירת האפשרות לנוע בחופשיות מאזורים נגועים ואליהם והטלת עוצר על ערים במחוז חוביי בו פרצה המגפה. כתוצאה מהסגר המוחלט חלה ירידה הדרגתית עיקבית במספר מקרי ההידבקות המדווחים.^[ד] המגפה נבלמה לקראת סוף פברואר 2020, ברמה של כ-80 אלף מקרי הידבקות. מתחילת חודש מרץ ירד המספר היומי של מקרים חדשים והגיע למספר זניח.

במהלך פברואר 2020 החל הנגיף להתפשט מחוץ לסין, ובסוף פברואר היה מספר מקרי ההידבקות בעולם כ-89,000, מתוכם כ-80,000 בסין ורק 9,000 במעל ל-60 מדינות. אך מתחילת מרץ 2020, הלך וגדל מספר הנדבקים במהירות, ובאמצע מרץ התפשט כבר ליותר מ-150 מדינות, ובעיקר למדינות באירופה. החל מאמצע מרץ עלה הן מספר הנדבקים והן מספר המתים במדינות העולם על זה שבסין. מוקדי ההתפשטות המרכזיים בסוף מרץ היו בעיקר איטליה, ספרד ואיראן. במקביל החלה המגפה להתפשט במהירות בארצות הברית, ומספר מקרי ההידבקות היומי המדווח שם הגיע בסוף מרץ ליותר מ-15,000. מספר המקרים החדשים ליום בעולם עבר לקראת סוף מרץ את ה-60,000. ב-26 במרץ עמד מספר הנדבקים בעולם על יותר מ-500,000, ויותר מ-24 אלף מקרי מוות.

אירועים משמעותיים בקשר להתפשטות הנגיף בעולם

כל הנתונים במצטבר אלא אם נכתב אחרת

מקרי הדבקה

• ב-1 בדצמבר 2019 התגלה המאומת הראשון בעולם
• ב-25 בפברואר 2020, לראשונה מאז פרוץ המגפה, עלה המספר היומי של מקרי ההדבקה המאומתים שדווחו בעולם שמחוץ לסין, על זה שבסין.
• ב-7 במרץ 2020, לראשונה מאז פרוץ המגפה, עלה המספר של מקרי ההדבקה המאומתים הפעילים בעולם (כ-22,000) שמחוץ לסין על זה שבסין (כ-20,500).
• ב-13 במרץ 2020 עלה המספר היומי של מקרי ההדבקה המאומתים בעולם על 10,000 ביממה.
• ב-15 במרץ 2020 עלה מספר מקרי ההדבקה המאומתים המצטבר מחוץ לסין על זה שבסין (כולל מחלימים ומתים).
• ב-2 באפריל 2020 עברו מקרי ההדבקה המאומתים במצטבר את רף המיליון.
• ב-14 באפריל 2020 נרשמו בעולם במצטבר 2 מיליון מקרי הדבקה מאומתים.
• ב-27 באפריל 2020 עבר מספר מקרי ההדבקה בעולם את רף ה-3 מיליון.
• ב-21 במאי 2020 עבר מספר מקרי ההדבקה בעולם את רף ה-5 מיליון.
• ב-27 ביוני 2020 עבר מספר המקרים בעולם את רף ה-10 מיליון.
• ב-9 באוגוסט 2020 עבר העולם את רף 20 מיליון המקרים המאומתים.
• ב-22 באוגוסט 2020 עבר העולם את רף 30 מיליון המקרים המאומתים.
• ב-7 בנובמבר עבר 2020 העולם את רף 50 מיליון המקרים המאומתים.
• ב-26 בינואר 2021 עבר העולם את רף 100 המיליון.
• ב-12 באפריל 2022 מספר המאומתים לקורונה מפרוץ המגפה עבר את רף החצי מיליארד.

תמותה מקורונה

• ב-1 במרץ 2020, לראשונה מאז פרוץ המגפה, עלה המספר היומי של מקרי מוות מחוץ לסין על זה שבסין.
• ב-19 במרץ 2020 עלה מספר המתים המצטבר על 10,000, ומספר המתים באיטליה עלה על זה שבסין – 3,405 לעומת 3,248.
• ב-26 במרץ 2020 עבר מספר מקרי ההדבקה המאומתים בעולם במצטבר את רמת ה-500,000, ומספר מקרי ההידבקות בארצות הברית עבר את זה שבסין ואת זה שבאיטליה ובכך הפכה המדינה למובילה במספר מקרי ההדבקה בעולם.
• ב-10 באפריל 2020 עבר מספר מקרי המוות את רף ה-100,000.
• ב-27 בספטמבר 2020 עבר העולם את רף המיליון מתים.
• ב־2 באוקטובר 2021 מספר המתים בעולם חצה את רף ה-5 מיליון
• ב-19 במאי 2022 ארצות הברית עברה את קו המיליון מתים.

כרוניקה של התפשטות הנגיף

ב־21 בינואר 2020 דווח על מקרה ראשון שאותר בארצות הברית.^[33] החולה הגיע מסין ונחת בנמל התעופה של סיאטל, כשהוא סובל מתסמיני המחלה. בנמל התעופה עדיין לא הופעלו אמצעי הסריקה המיוחדים לזיהוי נוסעים חולים. הוא אושפז בבידוד בבית חולים במדינת וושינגטון. לדבריו הוא לא ביקר בשווקים באזור העיר ווהאן, שהיא מקור התפרצות המחלה בסין.

ב־2 בפברואר דווח על מקרה מוות ראשון מחוץ לסין: תושב ווהאן שבסין מת מהנגיף בפיליפינים.^[34]

ב-13 בפברואר אירע מקרה מוות ראשון מהנגיף ביפן, וב-15 בפברואר אירע מקרה מוות ראשון מהנגיף מחוץ ליבשת אסיה, כאשר תייר סיני בן 80 מת בצרפת.^[35]

ב-21 בפברואר, לאחר שנוסעים ישראלים מספינת "דיימונד פרינסס" שבו לארץ, נלקחו כלל הנוסעים לבידוד, ואחת מתוך 11 הנוסעים נדבקה בנגיף ונשארה בבידוד.^[36] באותו יום התפשט הנגיף גם ללבנון לאחר שאישה מאיראן נכנסה למדינה.^[37]

ב-29 בפברואר 2020 דווח על מקרה מוות ראשון בארצות הברית כתוצאה מהנגיף; אישה מתה בפרוורי סיאטל שבמדינת וושינגטון.^[38] במרץ עבר שיא המגפה לאירופה, ובעיקר בצפון איטליה. ב-19 במרץ מספר המתים מהמגפה באיטליה עבר את מספר המתים בסין.

ב-26 במרץ נספרו בבריטניה מעל 100 מתים ביממה. בניו יורק דווח על עומס גובר על מערכת הבריאות, מחסור בציוד והיערכות לגידול במספר המתים. בארצות הברית דווחו על 70 אלף נדבקים ואלף מתים במצטבר מאז ראשית המשבר. בתי החולים בעיר ניו יורק התריעו כי הם קרובים לקריסה.

עימות נרשם בין הנשיא טראמפ שלחץ על הסרת ההגבלות לבין בעלי תפקידים שונים, בתוכם מושל ניו יורק אנדרו קומו ומנהל המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן. לפי ההערכה, חופשת האביב של הסטודנטים החמירה את המצב. כן דווח על הדבקה גוברת בקרב עובדים חיוניים המטפלים במשבר. ב-27 במרץ נדבקו ראש ממשלת הממלכה המאוחדת, בוריס ג'ונסון, ושר הבריאות הבריטי ג'ונסון היה לראש הממשלה הראשון שנדבק בנגיף.

סימנים ראשונים בשלהי מרץ להתפרצות המגפה ביבשת אפריקה החמה העידו כי התפיסה המוקדמת, לפיה ניתן להסתמך על עליית הטמפרטורות בקיץ כגורם שיביא את הקץ על המגפה, היא תקוות שווא. ניתן לראות זאת ככל הנראה גם בהתפרצות הגל השני בסינגפור החמה והלחה^[39] ובהתפרצויות בסאו פאולו הקיצית,^[40] ובמצרים וקטר החמות והיבשות.^[41][42] במדינות מסוימות, חלקן אפריקאיות, התמודדו עם מיעוט בדיקות ובעיות באבחון המחלה.^[43]

במקומות שונים, כמו איראן, אזור צפון איטליה, לונדון,^[44] ניו יורק,^[45] מנאוס, גואיאקיל^[46] מצרים ומקסיקו סיטי דווח על עומס רב או קריסה בבתי חולים. היה גם מחסור בצוותים או בציוד כמו חמצן ומיטות אשפוז בזמנים שונים.^[47]

בסוף אפריל 2020, היו למדינות שונות גישות שונות ביחס להתמודדות עם הנגיף והן דנו על אסטרטגיות יציאה מהסגר. מטרתן הייתה יצירת שגרה בצל הקורונה.^[48][49][ה] נכון לתחילת מאי, הוסרו הגבלות – לפעמים אחרי שנראָה שהמגפה הובסה ולפעמים כסוג של "הימור". מנגד, כמה מדינות חוו התפרצות והתמודדו עם מקרים חדשים, ועדיין לא יכלו לדבר על חזרה לשגרה באותם היקפים.^[50]

במאי, אחרי הקלות שונות, היו מדינות שהתמודדו עם התפרצויות מקומיות. כך בגרמניה (שם גם עלה קצב ההדבקה) ובעיר וואהן שבסין.^[51] בסוף מאי, אמריקה הלטינית הפכה למוקד ההתפרצות השלישי בגודלו אחרי ארצות הברית ורוסיה. שני שלישים מהחולים החדשים הגיעו מברזיל, הודו, ארצות הברית ורוסיה.^[52]

במקביל, מדינות שונות התקדמו בתוכנית היציאה שלהן והגדירו הקלות וכללים.^[53] חלק מהמדינות שמרו על תחלואה נמוכה במשך תקופה.

מדינות רבות במזרח הרחוק,^[54] במזרח התיכון,^[55] באירופה ובאמריקה^[56] התמודדו עם גלים נוספים של המגפה אחרי ירידה בתחלואה. חלקן אף הטילו סגר נוסף. במדינות שונות, דוגמת ארצות הברית וברזיל, המגפה המשיכה להתפשט באוכלוסייה.^[57]

על פי הנתונים שדווחו על ידי מדינות העולם, מדינות בודדות לא דיווחו על נדבקים בשטחן עד סוף שנת 2020,^[58] כשמיקרונזיה דיווחה על נדבק ראשון בתחילת 2021.^[59]

מדינות כמו ניו זילנד, אוסטרליה וקוריאה הדרומית נחשבו כמי שהשתלטו על ההתפרצות בשטחן בשלב מוקדם יחסית,^[60] כאשר נכון למרץ 2021 הן היו בתחתית הטבלה של שיעור תמותה באוכלוסייה, מבין מדינות ה-OECD.^[61]

בסוף 2020, היו גופים ומדינות שונות שאישרו חיסון נגד קורונה או היו בהכנה למבצע חיסונים.^[62][63] אחר כך, החלו המבצעים, בתקווה שהתחסנות האוכלוסייה תסייע לעצור את המגפה.^[43][64] עד אפריל 2021 החלו לחסן יותר מ-190 מדינות.^[65] ברבות מהן מבצע החיסונים נתקל במכשולים משמעותיים, הן בשל הקושי של חברות התרופות לספק להן את כל המנות שהבטיחו והן בשל אתגרים בירוקרטיים ולוגיסטיים.^[66] עד 23 בדצמבר 2021, 57 אחוזים מאוכלוסיית העולם נטלו מנת חיסון, רובם גם נטלו שתי מנות.

בתחילת 2021, הייתה ירידה בכמות הנדבקים היומית בארצות הברית.^[65] הודו התמודדה עם גל שני קשה. בסוף אפריל 2021, בשבוע אחד חצי מכלל הנדבקים בעולם, ורבע מהמתים, הגיעו מהודו.^[67][68] במאי 2021, לאחר גל שלישי בחלק ממדינות האיחוד האירופי, הייתה ירידה כללית בשיעור התחלואה, למעט בכמה כיסי התפרצות נקודתיים כמו קפריסין.^[69][70] בסוף יוני 2021, חלה עלייה.^[71] כך גם באפריקה שנכנסה לגל שלישי.^[72] במקביל, מאז מרץ 2021 ההתפרצות הגדולה ביותר הייתה במדינות דרום אמריקה.^[73] אופי ההתפשטות הושפע מרמת החיסוניות, הריחוק החברתי וסוג זן הקורונה שהיה במדינה.^[74] בספטמבר 2021, יותר ממחצית המתים היו מארצות הברית, רוסיה, ברזיל, מקסיקו והודו. מרביתם לא היו מחוסנים.^[75] בסוף 2021, חלק מאירופה שבה להיות מוקד. ההתפרצות התרחבה לאזורים נוספים.^[76] שנת 2021 אופיינה בהיווצרות זני קורונה חדשים ומדבקים יותר.^[77]

בשלהי 2021 ובתחילת 2022, הייתה עלייה חדה בכמות הנדבקים במדינות רבות. בין היתר, באמריקה ובאירופה.^[78][79] בחצי השני של ינואר החלו להופיע סימני דעיכה ראשונים במדינות באירופה ובארצות הברית.^[80]

במרץ 2022, בחלק מאירופה מספר הנדבקים החל לעלות, וכך גם האשפוזים. בסין ובאזור הפסיפי הייתה עלייה משמעותית בכמות הנדבקים.^[81][82] מדינות כמו גרמניה דרום קוריאה, אוסטריה, הולנד, ניו זילנד, לטביה והונג קונג התמודדו עם הדבקה רבה.^[83] באפריל התמודדה סין עם ההתפרצות הגדולה ביותר מאז תחילת המגפה.

בתחילת ספטמבר 2022, מספר נדבקי הקורונה החדשים ירד בכל מקום. לפי ארגון הבריאות העולמי, הנגיף לא התייצב בדפוס עונתי, וזה ידרוש מעקב מתמיד ושינויים אפשריים באבחון, טיפולים וחיסונים.^[84]

בשלהי 2022, החלה התפרצות נרחבת של הנגיף בשטחי הרפובליקה העממית של סין.

ב-5 במאי 2023, ארגון הבריאות העולמי הודיע כי מגפת הקורונה, אינה מוגדרת עוד כ"מקרה חירום בריאותי בקנה מידה עולמי".על פי נתוני הארגון, קצב התמותה כתוצאה מהנגיף ירד באופן משמעותי, משיא של יותר מ-100,000 אנשים בשבוע בינואר 2021, לכ-3,500 בשבוע באפריל 2023.^[85][86][87]

לא פשוט להעריך את שיעור הקטלניות (סך התמותה מתוך סך הנדבקים המאומתים במצטבר) במהלך מגפה, כיוון שהמדינות לא השתמשו באמות מידה אובייקטיביות למדידת תחלואה ותמותה. בנוסף, כשהמגפה נבלמת, התמותה ממשיכה לעלות בקרב החולים שכבר חלו. נוסף על כך, מכיוון שחלק מהנדבקים במחלה לא אותרו בשל אי-זמינות לבדיקות, קרוב לוודאי ששיעור התמותה האמיתי נמוך יותר מאחוז הקטלניות מכלל החולים המאומתים. ומאידך היו מספר מדינות שהמעיטו בכמות התמותה מסיבות פוליטיות פנימיות. בשל כך היו שהשתמשו במדד של תמותה עודפת ביחס לשנים קודמות, בכדי לנסות לברר את שיעור הקטלניות.

שיעור התמותה מהמגפה מושפע ממספר מאפיינים מקומיים כגון רמת הבריאות הכוללת של האוכלוסייה, הנובעת בין היתר מגיל ממוצע, מתזונה מיטיבה וגורמים נוספים, אופן הטיפול במגפה ויכולת מערכת הבריאות "לשטח" את גרף ההדבקה על מנת לתת טיפול מיטבי לחולים, וגם היכולת לבודד את החולים בקבוצות הסיכון ואת נשאי המחלה, באמצעות בידוד וסגר תוך מעקב אחר מצבם ואשפוזם המהיר במידת הצורך.

הגורם העיקרי המשפיע על שיעור הקטלניות הוא הרכב האוכלוסייה בכלל והאוכלוסייה הנדבקת בפרט. במדינות בעלות הרכב אוכלוסייה צעיר שיעורי הקטלניות נמוכים מאוד, והיפוכו של דבר.

זמינות של טיפול רפואי מהיר ואיכותי לחולים היא אחד הגורמים המשפיעים על שיעור התמותה.^[88][89] כאשר הזמינות גבוהה, כפי שקרה בספינת התענוגות "דיימונד פרינסס", שיעור התמותה נמוך.^[90][ו] מצד שני, אחוז התמותה עלול לעלות במקרה שאחוז גדול של חולים באזור נתון יוצר עומס על מערכת הבריאות המקומית, ומונע מהצוות הרפואי להגיש טיפול לחולים. באמצע חודש מרץ ותחילת אפריל התקיים תרחיש זה בבריטניה, שם ב-16 באפריל 2020 עמד שיעור התמותה על למעלה מ-13%, מהגבוהים בעולם. גם שיעור התמותה באיטליה עלה במהלך אפריל לכ-13.5%. כמו כן שיעור התמותה בספרד והולנד עלה על 10%, בצרפת נרשמה תמותה של 14% ואילו בבלגיה העפיל אחוז התמותה לשיא של 15.5%.

במחוז חוביי שבו פרצה המגפה לראשונה היה שיעור התמותה שנמדד ב-11 בפברואר בערך 970 ל-31,700 (כ-3%), אולם ככל שעברו החודשים והצטברו הנתונים, גברו ההערכות שחולים א-סימפטומטיים רבים בסין לא סווגו כחולים, כך ששיעור התמותה בפועל נמוך יותר.

שיעור התמותה העולמי המצטבר ירד במשך המגפה, אם בשל התפתחות וריאנטים פחות קטלניים, אם בשל פיתוח החיסונים והתרופות ואם בשל שיפור הידע הטיפולי שנצבר. אם שיעור הקטלניות העולמי המצטבר הכולל נכון לאפריל 2021 הוערך בכ-2.2% מסך המקרים המאומתים, הרי שביולי 2022 הוא כבר ירד ל-1.1% מסך המקרים המאומתים.

אחד החששות הגדולים בהתמודדות העולמית עם נגיף הקורונה הוא שנגיף SARS-CoV-2, ישתנה ויתפתח לזן חדש וקטלני יותר, או מידבק יותר. מוטציה (תַשנית) כזו היא אחד המאפיינים של גל שני.

הרצף הגנטי של נגיף הקורונה החדש נקבע בסין שבוע לאחר התפרצות המחלה. הרצף נקבע תוך שימוש בדגימה שנלקחה מאדם שעבד בשוק פירות ים בווהאן שבסין, שבו התפרץ הנגיף לראשונה. רצף זה הפך לבסיס החקר בהתפשטות של הנגיף ברחבי העולם. התברר שהוא מורכב ממולקולת RNA ובתוכה כ-30 אלף "אותיות" גנטיות ומספר קטן של גנים.^[91][92] החשש הוא שלאחר שהנגיף יחדור לגוף, ויחדור לתאים בעזרת חלבון שנקרא Spike, או חלבון S, וישחרר את החומר הגנטי שלו על מנת להשתכפל^[93] – תהיה "טעות" בהעתקה שהתא מבצע ותיווצר בעקבות כך מוטציה, שתשפיע על תפקוד הנגיף ותכונותיו. מחקרים מראים שהנגיף עבר לא מעט שינויים, אך רוב החוקרים מסכימים שרובם הגדול לא מגדילים את הסיכון של הנגיף לגוף. מחקר ראשוני מארצות הברית ובריטניה פרסם הערכה על המוטציות שהנגיף צבר. החוקרים העריכו שהנגיף עלול לפתח זן זיהומי, קטלני ואגרסיבי יותר, דבר שעורר בהלה תקשורתית.^{[94][95][96][97]} החוקרים הציגו את אחד הגנים המוטנטיים, המכונה D614G, וכינו אותו "סיבה דחופה לדאגה", שכן הוא מתפשט במהירות.

מחקר שנערך בלונדון ב-2020 מצא 198 מוטציות בנגיף.^[98] החוקרים הניחו כי הם לא אמורים להוות דאגה, וגילו כי השונות הגנטית של הנגיף גבוהה וטוענים כי זה מעיד על כך שהפצת הנגיף בעולם החלה בסוף שנת 2019, עוד לפני שהוא זוהה לראשונה. ראש צוות המחקר אמר:^[99]

"כל הנגיפים משתנים באופן טבעי. מוטציות כשלעצמן אינן דבר רע ואין שום דבר שרומז ש-SARS-CoV-2 משתנה בקצב מהיר או איטי מהצפוי. עד כה איננו יכולים לומר אם חלו שינויים ביכולת ההדבקה או בקטלניות שלו"

בתחילת התפשטות המגפה נטען שקיים זן נוסף, קטלני יותר, של הנגיף.^[100] מחקר שנערך באוניברסיטת גלאזגו בבריטניה, סתר את הטענה וגילה כי המוטציות שחלו ב-SARS-CoV-s לא הביאו ליצירת זנים אגרסיביים יותר של הנגיף.^[101] ברחבי העולם מומחים טענו כי אי אפשר לסתור את האפשרות שהמוטציות שעבר הנגיף הן קטלניות, אך עד כה אין סימנים שמעידים שהן השפיעו על יכולת ההדבקה או על חומרת המחלה.^[102] מחקר מראה שווירוס הקורונה החדש משתנה לאט יותר מנגיפי ה-RNA אחרים, ככל הנראה בזכות תיקון מוטציות.^[103][104]

בחודש אוקטובר 2020 אותר בבריטניה זן חדש של הנגיף שייתכן שמסביר עלייה מהירה בתחלואה באזורים במדינה. בהמשך נמצא זן אחר, במהלך מגפת הקורונה בדרום אפריקה, שנחשד כמדבק יותר וזן אחר גם במנאוס.^[56] לפניהם התגלה בדנמרק זן המכונה Cluster 5, שהוביל לצעדי מנע.

בדצמבר 2020 התגלה בהודו זן נוסף שגרם להתפרצות שם במהלך שנת 2021 והתפשט במהירות ברחבי העולם. ארגון הבריאות העולמי קבע שמות לזנים לפי אלפבית יווני.

בנובמבר 2021, בדרום אפריקה, אותר זן בעל קצב הדבקה גבוה יותר. הזן התפשט במהירות ברחבי העולם. זן זה נקרא וריאנט אומיקרון של נגיף הקורונה וכלל מוטציות רבות ביחס לקודמיו.

סקירה השוואתית של מדיניות הטיפול במשבר

דרכי ניהול המשבר נחלקו לחמישה סוגים עיקריים:

• סגירת גבולות. בנוסף, אלו שנכנסו חויבו בבידוד במשך תקופה (לרוב שבועיים).
• אמצעים שנועדו להאט את התפשטות הנגיף על ידי הגבלות תנועה נרחבות וצמצום כולל של מספר המפגשים בין תושבי המדינה או אזורים נרחבים בה. הצורה הקיצונית ביותר של אמצעי זה היא עוצר מלא, שהוטל למשל בעיר ווהאן שבסין, המוקד הראשוני של המגפה. אמצעים מתונים יותר כללו למשל איסור על קיום אירועים מרובי משתתפים ועידוד עבודה מהבית.
• אמצעים להפחתת ההדבקה בנגיף בשעת מפגש. מדינות שונות חייבו או עודדו בדרכים שונות את אזרחיהן להשתמש במסכות ובחומרי חיטוי, להקפיד על רחיצת ידיים ולעיתים גם על שימוש בכפפות ולהימנע ממגע קרוב ובפרט לחיצת יד. דגש מיוחד ניתן על מיגונם של צוותי רפואה ושל עובדים בבתי אבות.
• אמצעים לעצירת שרשרות הדבקה באמצעות איתור מוקדם של נשאים ובידודם. לצורך כך נשלחו לבידוד אנשים שהגיעו בטיסה, בפרט ממדינות הידועות כנגועות בנגיף; נעשו חקירות אפידמיולוגיות כדי לזהות מוקדי התפרצות, לאתר אנשים שעלולים להיות נשאים, לשלוח אותם לבידוד ולבדוק אותם. היו שנעזרו ביישומונים.^[105][106]
• מרגע פרוץ המגפה, עמלו חברות רפואיות מובילות בעולם על פיתוח תרופות וחיסונים למחלת COVID-19 (אנ'). נכון לספטמבר 2020 לא היה חיסון מאושר או שיעילותו מוכחת, אולם מספר חיסונים היו בשלבים מתקדמים של ניסוי קליני.^[107] מדינות כמו סין ורוסיה חיסנו אזרחים לפני סוף הניסוי. ב-1 בדצמבר 2020 בריטניה הפכה לראשונה במערב שמאשרת חיסון לשימוש, אחרי שהושלם הניסוי.^[108] כעבור שבוע, החלו לחסן.^[109][110] ב-12 בדצמבר ניתן אישור חירום לחיסון ראשון במנהל המזון והתרופות האמריקאי אחרי אישור בוועדת המומחים. באוגוסט 2021 הארגון נתן אישור קבוע לחיסון.

מניעה, מיגון, בידוד וסגר

בתחילה היו מדינות שניסו למנוע טיסה מהמוקד הראשון בסין ובהמשך פסקו רוב הטיסות בין מדינות העולם^[111] ונסגרו הגבולות במועדים שונים.^[112][113] מדינות רבות הורו לבודד, למשך תקופה מוגדרת, את השבים אליהן ממדינות אחרות. זאת, במטרה למנוע הידבקות על ידי חולים שאינם בעלי תסמיני קורונה.

המדינות בחנו ואימצו שיטות שונות של שגרת חיים במטרה למנוע התפרצות נוספת של הנגיף בשטחן. מדינות מסוימות הטילו סגר לפי גילאים או מגדר, ואחרות (כמו דנמרק, סין וניו זילנד) הטילו סגר מלא ושחררו אותו באיטיות.^[114][115] רוב המדינות גם חייבו ריחוק חברתי: צמצום התכנסויות גדולות, צמצום מגע פיזי ושמירה על מרחק.^[116] אזרחים רבים נתבקשו שלא לבקר את הוריהם המבוגרים. אחרי הסגר, היו מדינות שעיצבו את המרחב הציבורי כך שהצפיפות תקטן.^[117] אחרות הקצו שעה למבוגרים בחוץ ללא איום ההדבקה מהצעירים.^[118] דרום קוריאה ומדינות מסוימות נמנעו מסגר ארצי ושמרו על שגרה יחסית בעזרת שמירה על ריחוק חברתי וביצוע צעדים מהירים ונרחבים לקיום בדיקות ולבידוד הנדבקים. מדינות מסוימות חייבו שימוש במסכות ובעולם היה וויכוח על התועלת שבחבישת מסכות, שהוכרע לטובת שימוש בהן.^[119][120]

בסוף שנת 2020 פורסמו בכתבי העת Nature^[121] ו-Science^[122] שני מחקרים שהשוו בין יעילותן של פעולות שונות שבוצעו בקרב כלל המדינות למניעת התפשטות הנגיף. מסקנות המחקרים היו שהפעולות היעילות ביותר הן (בסדר יורד של יעילות) – מניעת התקהלויות (10 איש, להבדיל מהגבלה ל-100 שנמצאה יעילה אך פחות), סגירת מוסדות חינוך (המחקרים לא הבחינו בין גילאים צעירים לבוגרים), סגירת גבולות, הגברת זמינות מסיכות רפואיות והגבלת תנועה.

הפעולות שנמצאו כבעלות היעילות הנמוכה ביותר הן (בסדר עולה של יעילות) – קבלת סיוע בינלאומי, שיפור יכולת בדיקת המעבדות, הגדלת כמות המבנים המאפשרים בידוד, הגבלת התחבורה הציבורית, ביצוע בדיקות בשדות התעופה ומעקב אחר אזרחים בקנה מידה גדול.

גם סגר לאומי נמצא יעיל למניעת הידבקות, אולם נמצא יעיל אך במעט כתוספת לפעולות שנמצאו יעילות ביותר.

יציאה מהסגר

היציאה מהסגר התבצעה באופן שונה ממדינה למדינה. המדינות הראשונות שבחנו טקטיקת יציאה נאלצו להתבצע על הערכות וספקולציות בלבד, בעוד שהמדינות שהגיעו לשלב זה לאחר מכן ניסו להתבסס על הניסיון שנצבר, ולבדוק באילו מקרים מדינות שניסו לצאת מהמשבר חוו גל שני של מגפה.

חלק מהמדינות שהחלו להקל על הסגר חוו התפרצויות או גל שני של מגפה שהגיע מכניסתם של אנשים מחוץ למדינה, מה שהפך את נושא שיקום התיירות למסובך במיוחד, נושא שעורר דאגה במיוחד במדינות שתיירות היא נדבך משמעותי בכלכלתן. המדינה הראשונה שפתחה את שעריה לתיירים היא סלובניה. מדינות אחרות ניסו לבחון "מדיניות בועה", לפיה תתאפשר תיירות בין מספר מצומצם של מדינות שכולן נקיות מקורונה במידה מספקת.^[123]

גורמים שונים, ביניהם ה-OECD וקואליציית שרים באיחוד האירופי, קראו לנצל את ההזדמנות לשיקום שייתן דגש על כלכלה ידידותית יותר לסביבה.^[124]

האיחוד האירופי פרסם "רשימה בטוחה" של מדינות שתושביהן יוכלו להיכנס לתוך שטחו למטרות תיירות ועסקים. כל מדינה באיחוד יכלה להטיל מגבלות על מבקרים שיגיעו אליה מהמדינות ברשימה, והוערך שמדינות כמעט בוודאות לא יאפשרו כניסה של נוסעים אליהן ממדינות שמחוץ לרשימה. הוגדרו מדינות ששולטות במצב הקורונה בשטחן על בסיס מספר המקרים למאה אלף בני אדם בשבועיים האחרונים. בנוסף למגמה יציבה או לירידה במספר מקרי ההידבקות, מדינות שרצו שתושביהן ייכנסו לשטח האיחוד היו חייבות להיות בעלות מערך יעיל של בדיקות, איתור מגעים, מניעה וטיפול כדי להתמודד עם המגפה. הן גם היו צריכות לשכנע את הגוש האירופי שיש להן מאגר מידע זמין ומהימן. זאת בנוסף לקיום אישור כניסה הדדי.^[125]

סגרים נוספים

מדינות שונות הטילו סגרים נוספים בהתאם לעלייה בתחלואה. במקרים רבים העדיפו המדינות להטיל סגרים חלקיים, למשל, על אזורים או שעות מסוימות, או במהלך ימי חג שהיה בהם חשש להתקהלויות. מדינות מסוימות הטילו סגרים במטרה להגיע לאפס הדבקה בקהילה, כשהנדבקים היחידים שוהים בבידוד. אחרות הסתפקו בהגעה למספר נדבקים נמוך.

ארגון הבריאות העולמי

באמצע ינואר 2020 הזהיר ארגון הבריאות העולמי שהנגיף צפוי להדביק רבים בעולם.^[126] בסוף פברואר כתב ד"ר טדרוס אדהנום גברייזוס, מנכ"ל הארגון: "אם אתם בני שישים פלוס, או שיש לכם מחלה כרונית לבבית, נשימתית, או סוכרת, אתם נמצאים בסיכון מוגבר להידבקות בווירוס COVID19. נסו להימנע ממקומות ואזורים בו אתם עלולים לבוא במגע עם אנשים שנושאים את הווירוס".^[127]

ב־30 בינואר 2020, לאחר שהוכח שהנגיף מועבר מאדם לאדם ובעקבות העלייה במספר המקרים במדינות אחרות, הכריז ארגון הבריאות העולמי על מצב חירום בעקבות התפרצות המחלה. גבריזוס הבהיר כי הגדרת המצב כמצב חירום במקרה זה אינה "הצבעת אי אמון בסין", אלא נעשית בשל הסיכון להתפשטות עולמית, ובמיוחד למדינות רבות בעלות מערכות בריאות חלשות יותר, שאינן מוכנות להתמודדות עם הנגיף."^[128][129]

החל מינואר 2020 גברייזוס קרא למדינות החברות בארגון ולתורמים פרטיים לתרום 675 מיליון דולר כדי לסייע לארגון להתמודד עם הנגיף וכדי לסייע למדיניות עניות לעצור את התפרצות הנגיף בתחומן. בשלב ראשון ההפצרות לא הועילו מאוד, והארגון קיבל תרומות בסך 54 מיליון דולר (כולל 37 מיליון שהתקבלו בתחילת מרץ מממשלת ארצות הברית). ב-3 במרץ הודיע הבנק העולמי על שחרור מהיר של 12 מיליארד דולר לעצירת הנגיף במדינות עניות, וקרן המטבע הבינלאומית הודיעה על הקצאת קרנות בסך 50 מיליארד דולר לתמיכה במדינות מתפתחות ועניות, במאמץ למנוע פגיעה בכלכלה העולמית.^[130]

ב-11 במרץ 2020 הכיר ארגון הבריאות העולמי בהתפשטות הנגיף כמגפה עולמית.^[131]

הנשיא דונלד טראמפ הודיע ב-14 באפריל 2020 כי ארצות הברית מפסיקה את תמיכתה בארגון הבריאות העולמי. הוא האשים את הארגון שכשל בטיפול במגפה. טראמפ טען שהארגון הפיץ מידע שפרסמה סין לגבי הנגיף מבלי לבדוק אותו, דבר שכנראה הוביל להתפשטות רחבה של הנגיף שהייתה יכולה להימנע.^[132] מנכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, הגיב להצהרתו של טראמפ ואמר כי זה לא הזמן לעצור את המימון לארגון הבריאות העולמי או לנהל חקירה על התפשטות הנגיף בעולם. ראשי מדינות נוספים הצטרפו לקריאתו של גוטרש.^[133] ב-7 ביולי הכריזה ארצות הברית על פרישתה מהארגון.^[134] הפרישה הייתה אמורה להיכנס לתוקף כעבור שנה אך בוטלה בינואר 2021.^[135]

באוקטובר 2020, על רקע העלייה מחדש בתחלואה במדינות רבות בעולם, בעקבות המעבר ממדיניות של סגר נוקשה למדיניות של הקלות, בניסיון להגיע לשגרה לצד המגפה – הזהיר ארגון הבריאות העולמי מפני מצב שהגדיר כ"עייפות פנדמית", כלומר שחיקת יכולתו של הציבור להישמע להוראות ומגבלות לאורך זמן. ארגון הבריאות המליץ לממשלות העולם לפעול בשיתוף פעולה הדוק יותר עם הציבור, על ידי הפגנת אמפתיה כלפי רגשות הציבור, התנהלות שקופה, בניית אסטרטגיות בשיתוף פעולה עם ראשי קהילות וניסיון להגדיר תנאים קבועים ויציבים לשינוי המגבלות, שיאפשרו מידה של ודאות בקרב הציבור.^[136]

הארגון פיקח על הקמת COVAX, יוזמה עולמית שמטרתה לספק כשני מיליארד מנות חיסון ל-92 מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית עד סוף 2021. העלות המרבית היא 3 דולר למנה. היעד בטווח רחוק יותר היה אספקת חיסונים ל-20% מהאוכלוסייה במדינות העניות.

חקירת מקורות נגיף הקורונה

באפריל 2020, שרת החוץ האוסטרלית מאריס פיין וראש ממשלת אוסטרליה סקוט מוריסון קראו לחקירה בינלאומית עצמאית בנוגע למקורות המגפה.^[137][138] מספר ימים לאחר מכן, קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, לחצה על סין לשקיפות בנוגע למקורו של נגיף הקורונה, בעקבות חששות דומים שהעלה גם נשיא צרפת עמנואל מקרון.^[139] גם בריטניה הביעה תמיכה בחקירה.במאי 2020 יצאה האספה הכללית של ארגון הבריאות העולמי בקריאה לחקירה "מקיפה, עצמאית ונטולת פניות" בנושא מגפת הקורונה. שיא של 137 מדינות, כולל סין, היו שותפות לניסוח ההצעה, והעניקו אישור בינלאומי מוחץ לחקירה.^[140] בנובמבר 2020 פרסם ה-WHO תוכנית לחקירת מקורות הווירוס. השלב הראשון בחן את הפצת הווירוס בווהאן, והשלב השני כולל מחקרים ארוכי טווח המבוססים על ממצאי השלב הראשון.^[141]

בינואר 2021 יצאה ועדת מומחים מטעם הארגון לסין. על אף שתמכה בהצעה לחקירה, הערימה ממשלת סין קשיים על צוות החקירה. היא לא אישרה ויזות לכל המדענים, דרשה שצוות חוקרים מטעמה ילווה את המחקר, ולא איפשרה לשני מדענים להיכנס לסין בטענה שבדיקותיהם יצאו חיוביות לקורונה.^[142] בפברואר 2021, לאחר שסיימו חלק מחקירתם, דיווחה ועדת המומחים כי המקור האפשרי של נגיף הקורונה היה עטלפים^[143] וכי מאוד לא סביר שמקורו של הווירוס היה מעבדה.^[144][145]

מזרח אסיה ומרכזה

מזרח אסיה

עקב קרבתן לסין, מדינות מזרח אסיה היו הראשונות שהתמודדו עם הנגיף. רבות מהן התמודדו עם נגיף הסארס ב-2003.

ב-4 בפברואר 2020 הוטל הסגר של 14 ימים על ספינת התענוגות דיימונד פרינסס שעגנה במים הטריטוריאליים של יפן, לאחר שנמצאו באונייה 10 מקרי הידבקות בנגיף. לאחר הטלת ההסגר מספר הנדבקים עלה בהדרגה והגיע עד 19 בפברואר ל-621. החולים הוצאו מהאונייה לטיפול בעוד יתר הנוסעים אולצו להישאר. ההסגר הוסר לאחר שבועיים. הֶסגר הוטל גם על אוניית תענוגות נוספת בהונג קונג לאחר שגם בה נמצאו מקרי הידבקות בנגיף.^[36]

מדינות רבות סגרו את הגבולות לחלוטין וחייבו את הבאים בבידוד. כך היה באינדונזיה ובווייטנאם. היה גם איסור על הגעה ממדינות מסוימות. ביפן, נאסרה הגעה ממדינות מסוימות. בשדה התעופה בוצעו בדיקות לנכנסים.^[147] במדינות השונות, הוכרז מצב חירום במחוזות ואף בכל המדינה. כך היה גם ביפן.

טאייואן שילבה בין פיקוח הדוק על הגבולות ובין צעדים נוספים – מעקב משוכלל אחר כל מאומת, הטלת בידוד של 14 יום על כל מי שהיה בקשר קרוב עם חולה, ומדיניות הסברה ואכיפה שתבטיח את ציות האוכלוסייה. כך תושבי המדינה ניהלו חיי שגרה נטולי קורונה במשך תקופה ארוכה ביחס לעולם.^[148]

בקוריאה הדרומית, כמו גם בסינגפור והונג קונג, היו קמפיינים גדולים של הסברה ומידע לציבור על אמצעי מניעה כמו שטיפת ידיים, התרחקות מקהל והימנעות מנגיעה בפנים. בדומה למדינות רבות, מיליונים עבדו מהבתים ברחבי אסיה, כאשר גם רשויות ממשלתיות וגם חברות פרטיות יישמו הסדרי עבודה גמישים, או מרחוק, כדי לצמצם את הסיכון להידבקות.^[149] היו מדינות שערכו לתושבים מדידות חום בכל בניין, משרד, קניון ובית חולים. התושבים עטו מסכות. ב-20 במרץ דווח על גל התפשטות נוסף בקוריאה הדרומית. בעזרת ריחוק חברתי, בדיקות המוניות, ואיתור ובידוד מהירים של חולים, המדינה דיכאה את ההתפרצות בלי להשתמש בסגר מלא. כך גם בסינגפור. כשהיה צורך, בוצע סגר מקומי כמו שבוצע בווייטנאם.

לאחר מה שהסתמן בתחילה כטיפול מוצלח במשבר מצד יפן, בסוף מרץ הסתמנה התפרצות מחודשת. בסינגפור פרץ גל שני שאילץ אותה להטיל סגר. היו עוד מדינות שהטילו סגר מלא. כך הוחלט בהודו. ביפן, הסגר היה וולנטרי לרוב ולפי החלטת המחוז. בפיליפינים, השלטון המרכזי והנשיא החליטו על הטלת סגר ביישובים ובמחוזות השונים.

תושבי היבשת התמודדו עם גלי הדבקה נוספים והוטלו צעדי מנע. לאחר פברואר 2020, סין התמודדה עם מספר התפרצויות קטנות יותר. היא הנהיג מדיניות קשוחה שכללה בדיקות המוניות, הגבלה קשיחה של כניסה לגבולות והטלת סגרים תוך שאיפה להגיע לאפס נדבקים בקהילה, נדבקים שאינם בבידוד. בהמשך, אוכלוסייתה התחסנה. מדינות אחרות אימצו שאיפה דומה והן נסוגו ממנה בהדרגה בשנת 2021. במקביל הן התמודדו עם התחסנות איטית כי אספקת החיסונים למדינות אלו הייתה נמוכה.^[150] לאחר ששאר שהמדינות הסירו את רוב הכללים, סין נשארה המדינה האחרונה.^[151]

מדינות אחרות, כמו טייואן וקוריאה הדרומית, עיכבו את חיסון האוכלוסייה^[60] מסיבות שונות והתחילו לחסן בפברואר 2021, מאוחר יחסית למדינות המערב. רובן הרגישו שהן שולטות במגפה. שתיהן התמודדו עם התפרצויות באותה השנה. הוטלו צעדי ריחוק חברתי.

מרכז אסיה

ערכים מורחבים – מגפת הקורונה ברוסיה

ברוסיה, הוקם בפברואר 2020 "המטה המבצעי למניעת ייבוא והתפשטות זיהום נגיף קורונה החדש בשטחי הפדרציה הרוסית" שנועד למקד את המאבק בנגיף במדינה. במסגרת הצעדים למאבק בהתפשטות הנגיף נסגרו הגבולות עם סין, ובכל נמלי התעופה במדינה הוצבו אנשי השירות הפדרלי לפיקוח בתחום הגנת זכויות הצרכן, שערכו בדיקות לנוחתים במדינה כדי לוודא שאינם נושאים את הנגיף. ניתנה הוראה לכל המבקרים מחוץ למדינה להיכנס לבידוד, ובייחוד למבקרים מהמדינות הנגועות. ב-12 במרץ נודע כי מספר הנדבקים ברוסיה הגיע ל-34 איש, ובמוסקבה הוטלה בשל כך מגבלה על התקהלות של יותר מ-5,000 איש, ובהמשך סגר. נכון ל-13 באפריל, ברוב רוסיה התושבים היו בסגר. ב-12 במאי נודע כי הממשלה התירה הקלות והחלה ביישום אסטרטגיית יציאה. נמתחה ביקורת על הממשלה בטענה שהיה אי-דיוק בנתונים, והנשיא ולדימיר פוטין הואשם שאיחר להגיב ונמנע מהחלטות קשות.

באוזבקיסטן, במרץ, בוטלו טיסות ממוקדי הדבקה ובהמשך הוחלט לסגור את גבולותיה. הוטל סגר בערים ובמחוזות. גם בקירגיזסטן נסגרו הגבולות.^[152] במקביל, הרשויות בטורקמניסטן אסרו על תושבי המדינה לצאת מהבתים עם מסיכות ואף אסרו על השימוש במילה "קורונה".^[153] הכללים שונו ביולי.^[154]

בסוף 2020 ובמהלך 2021, תושבי היבשת החלו להתחסן נגד קורונה.

הקווקז

גאורגיה, ארמניה ואזרבייג'ן סיכמו על סגירת הגבולות המשותפים. לא הוטלו מגבלות על העברת מטענים וסחורות. נסגרו הגבולות גם עם מדינות אחרות ואף אוטונומיות (כמו דרום אוסטיה). הוכרזו מגבלות. בגאורגיה הוחלט על עוצר כללי בסוף מרץ ובהמשך הוטל סגר על 4 ערים מרכזיות. בארמניה ובאזרבייג'ן הוטל סגר כללי. אחרי תקופה, החלו הקלות. בעת הצורך, נוספו מגבלות.

אירופה

ערך מורחב – מגפת הקורונה באירופה

איטליה

ערך מורחב – מגפת הקורונה באיטליה

איטליה הפכה למוקד המגפה הראשון מחוץ לאסיה. המקרים הראשונים של המחלה באיטליה אושרו ב-31 בינואר 2020, כאשר 2 תיירים סינים אובחנו. כאשר מקרי ההידבקות החלו לעלות בחדות, ממשלת איטליה השעתה את כל הטיסות מסין ואליה. מאוחר יותר התגלה מקבץ לא מקושר של נדבקים שאושרו בלומברדיה ב-21 בפברואר. למחרת, הממשלה החליטה על סגר ב-11 ערים שונות בצפון איטליה שזוהו כמרכזי התפשטות של הנגיף, זאת בנוסף להשבתת מקומות העבודה ואירועי הספורט באזורים אלו.

ב-4 במרץ הממשלה הורתה על סגירתם המלאה של כל בתי הספר והאוניברסיטאות במדינה. ב-6 במרץ המכללה האיטלקית להרדמה, שיכוך כאבים, החייאה וטיפול נמרץ (SIAARTI) פרסמה המלצות על אתיקה רפואית בנוגע לקביעת סדר העדיפויות של טיפול בחולים בהתאם למצבם.

ב-9 במרץ הודיעה הממשלה כי כל אירועי הספורט יבוטלו. בשעות הערב הודיע ראש ממשלת איטליה ג'וזפה קונטה כי כל האמצעים שהוחלו על מוקדי ההתפרצות העיקריים הורחבו לכל המדינה ובכך 60 מיליון איש נכנסו להסגר. ב-11 במרץ הורה קונטה על הפסקת כמעט כל הפעילות המסחרית למעט שירותים חיוניים כמו סופרמרקטים ובתי מרקחת. ב-20 במרץ נאסרו ספורט וריצה בחוץ. למחרת נעצרו כל הייצור, התעשייה והעסקים הלא חיוניים באיטליה.

26 במרץ היה יום שיא במספר הקורבנות. הסגר הוארך מספר פעמים עד ל-3 במאי. ב-26 באפריל הודיעה הממשלה על תוכנית התחלה ליציאה מהסגר שהחלה ב-4 במאי. בהמשך המגפה, הוחמרו או הוקלו ההנחיות, שהיו אזוריות ברובן.

מערב אירופה וצפונה

ערכים מורחבים – מגפת הקורונה בספרד, מגפת הקורונה בגרמניה, מגפת הקורונה בממלכה המאוחדת, מגפת הקורונה בשוודיה

העיר ניס שבדרום צרפת היא העיר הראשונה באירופה שהוטל עליה סגר. בוטלו אירועים. בהמשך, מדינות רבות הטילו סגר אחרי תקופה של עלייה בהגבלות. למשל, ספרד, שהפכה למוקד תחלואה גדול כמו צרפת ואיטליה, הטילה סגר אחרי תקופה של עלייה במגבלות. גרמניה עודדה שימוש המוני בבדיקות מהירות בנוסף לסגר מאוחר יחסית. מדינות כמו פורטוגל חייבו את הבאים למדינה בבידוד למשך 14 יום.

בניגוד לרוב המדינות, בחרה בריטניה במדיניות של בידוד של אוכלוסיית הסיכון בלבד לצד המשך חיי שגרה תוך עידוד חסינות עדר. בתוך פרק זמן שינתה את מדיניותה והכריזה על סגר. חריגה נוספת הייתה שוודיה שלא הטילה סגר אלא יזמה צעדים אחרים כמו ריחוק וולנטרי והגבלת התקהלויות ל-50. הדבר התבטא באפריל בהאצה של מספר מקרי ההידבקות ובתמותה גבוהה באופן יחסי לשכנותיה: דנמרק, נורווגיה ופינלנד.^[157] איסלנד ביצעה בדיקות המוניות חודש לפני הופעת החולה הראשון. הדבר התבטא בתמותה ובתחלואה נמוכה.

בחודש מרץ 2020 היבשת שהוגדרה כמוקד התפשטות הקורונה הייתה אירופה. אך מרבית המדינות הצליחו לבלום את הקורונה בשטחן, והמדינות החלו להקל במגבלות שהוטלו בעקבות המגפה.^[158] נדרש שימוש במסכות וגם בריחוק חברתי במדינות. הראשונות היו דנמרק ואוסטריה.

מדינות שהתמודדו עם עלייה מחודשת בתחלואה הטילו הנחיות מקומיות או ארציות. נוסף שימוש בעוצר לילה.^{[159][160][161]} חלקן נאלצו לשוב לסגר שהיה לעיתים מקל יותר מקודמו.^{[162][163][164][165]} בסלובקיה הוחלט לנסות לבדוק את כל תושבי המדינה בעזרת בדיקות מהירות.^[166] באוסטריה למשל הותנתה כניסה בבדיקה שלילית. לאחר התחסנות אירופאים רבים והסרת הנחיות, ברוב מדינות אירופה (למעט מדינות כמו דנמרק ובריטניה שם הוסרו ההנחיות בשטחן), נשארו הגבלות כלשהן על החיים הציבוריים – כמו עטיית מסכות בחללים סגורים, או הגבלת התקהלויות ענק.^[167] בעת עלייה בהידבקות, נוספו הגבלות במקביל למאמצי התחסנות^[168][169] (כולל מנת דחף^[170][171]). בשלב הזה, לא הוטל סגר בשטחן, פרט להולנד ואוסטריה.^{[172][173][174]}

מזרח אירופה

ערכים מורחבים – מגפת הקורונה ביוון, מגפת הקורונה בפולין, מגפת הקורונה בסרביה

בחודש מרץ, מוקד התפשטות הקורונה היה אירופה אך מרבית המדינות הצליחו לבלום את גל הקורונה הראשון בשטחן, ובהמשך המדינות החלו להקל במגבלות שהוטלו בעקבות המגפה.^[158] במזרח האיחוד האירופי הצליחו להימנע ממניין מתים גבוה באמצעות הגבלות מחמירות בשלב מוקדם של המגפה.^[175] במדינות רבות, נעשו הצעדים הבאים או חלקם: הסגר (כמו ביוון ובאלבניה), סגירת מוסדות, מניעת אירועים, סגירת גבולות (למשל בהונגריה, במקדוניה הצפונית ובבולגריה), סגירת עסקים (כמו בסלובקיה ובפולין) חיוב בשימוש במסכה (כמו בליטא), עוצר (למשל, היה בסרביה בהמשך סופי שבוע יחד עם סגר), חיטוי (כמו בוסניה והרצגובינה) הגבלת אירועים (כמו בקייב שבאוקראינה^[176]) וכו'. היו מדינות שהתמודדו עם עלייה מחודשת בתחלואה והטילו הנחיות חדשות. בחלקן, הגל השני נחשב קשה מהראשון. חלק מהמדינות נקטו בווריאציות שונות של סגר נוסף.^[177][178] נתוני התחסנות נמוכים פגעו בתושבי האזור.^[179][180]

החריגה הייתה בלארוס שלא יזמה הגבלות פרט לבידוד של 14 יום לאנשים הנכנסים למדינה שנפגעו מהמגפה, למעט חריגים. היו אזרחים שניסו להקפיד על ריחוק פיזי בתחב"צ וברחוב. נטען שהוסתר מידע מהציבור במדינה.

המזרח התיכון

ערכים מורחבים – מגפת הקורונה באיראן, מגפת הקורונה באיחוד האמירויות הערביות, מגפת הקורונה בערב הסעודית

איראן הפכה למוקד התפרצות משמעותי עם כ-17 אלף מבודדים וכ-5 אלף מתים. כך גם טורקיה עם 3,894 מתים ו-141,475 נדבקים נכון למאי. במדינה, הייתה עלייה מחולה יחיד (ב-11 במרץ) ליותר מ-34 אלף תוך חודש.^[181]

היו מדינות שנעזרו בסגרים. בלבנון החלה התפרצות בעקבות נשאית שהגיעה מאיראן. הונהג עוצר. ב-20 במרץ, ירדן הטילה סגר ועוצר.^[182] בשטחי הרשות הפלסטינית הוטל סגר על בית לחם בעקבות ביקור של קבוצת צליינים נשאי קורונה מיוון. מדינות כמו מצרים ובחריין סגרו עסקים רבים ומקומות כמו מסגדים, הגבילו התכנסויות וסגרו את הגבול ממדינות אחרות. יש מדינות, כמו מצרים וסוריה, שהטילו עוצר בחלק מהזמן.^[183] כמות הבדיקות לנפש שדווחו על ידי איחוד האמירויות הערביות, בחריין וקטר נחשבות גבוהות ביחס לעולם. כמות הבדיקות לנפש שדווחו על ידי איראן ועיראק נחשבו נמוכות למדי ביחס לעולם.^[184][185] ההשוואה אינה מתחשבת בשלב הטיפול במגפה.

נכון לאמצע אפריל, המידע שנצבר בסוכנויות מודיעין שונות מצביע שברוב מדינות המזרח התיכון, מצפון אפריקה ועד אפגניסטן, לא היו עד אז התפרצויות קשות של המגפה, חוץ מאיראן ומטורקיה.^[186]

בנוסף לצעדים שבוצעו על ידי הממשלות ולהתנהלות האזרחים, גורם המשפיע על נתוני התחלואה הוא כמות בדיקות הקורונה ומצב שירותי הבריאות.^[183] גורם אחר הוא אמינות הנתונים שסופקו על ידי המשטר. לדוגמה, בעיראק ובאיראן המשטר הואשם בהסתרת נתוני האמת.^[187] גורמים נוספים ניתן לראות במצרים. חלק מהנדבקים העדיפו לא להגיע לבתי החולים, שכן הם לא סמכו על שירותי הרפואה. יש גם כאלה שפחדו שידווח שהם חולים בקורונה, מחשש שמא יתייגו אותם כמצורעים, וכן שלא יערכו להם הלוויה.^[188][189]

כמו כן רוב מדינות האזור שבהן התנהלה לחימה, ובעיקר מחנות הפליטים, אינן נמנות עם מוקדי המשיכה העולמיים לתיירים. גם אנשי עסקים ומהגרי עבודה לא נהרו למקומות אלה. לכן מספר הנדבקים בהם מצומצם ביחס לגודל האוכלוסייה. לעומת זאת, טורקיה ואיראן נחשבות מתוירות יחסית. את המספר המועט יחסית של החולים במצב קשה ובינוני ושל מתים מהנגיף ניתן להסביר בגיל הצעיר באופן יחסי של אזרחי מדינות האזור. רוב אזרחי המזרח התיכון הם בני פחות מ-60, כלומר בקבוצות הגילאים שבהן נדבקים בקלות בנגיף, אך במקרים רבים מחלימים ממנו בלי תסמינים כלל. הסבר נוסף הוא שחלק מהמדינות הסתירו מידע מחשש ליציבותן.^[186]

נכון לתחילת מאי 2020, נראה כי מגפת הקורונה הופיעה באיחור בחלק מהמדינות הערביות. בקרב מדינות ערב, רק בקטר נמנו יותר נדבקי קורונה מאשר בישראל, ורק במצרים נספרו יותר מתים. ובכל זאת, ישראל נמצאת כעת הרבה לפני מדינות ערב בקצב הסרת הסגר ופתיחת המשק. בעוד קצב ההדבקה במדינות כמו ישראל פחת בהתמדה, במדינות ערביות מסוימות נרשמה בתחילת מאי עלייה תלולה: בסעודיה, באיחוד האמירויות ובקטר הקצב הוא יותר מאלף חולים חדשים מדי יום; במדינות אחרות אובחנו בכל 24 שעות כמה מאות חולים חדשים; ויש מדינות בהן אין לממשלות מידע של ממש על התפשטות המחלה.^[190] מדינות כמו לבנון, ירדן ואיראן התמודדו עם גל שני של המגפה אחרי ירידה בתחלואה.^[55]

בתימן, דווח בתחילת 2020 על תמותה ותחלואה נמוכה. מצד שני, התקיימה מלחמת אזרחים במדינה וכן היה קושי לבדוק את אלו שנחשדו בהידבקות. באמצע מאי 2020, בעיר עדן, נרשם גל של מתים שסבלו מתסמינים של הנגיף.^[191]

ישראל

ערכים מורחבים – מגפת הקורונה בישראל, השפעת מגפת הקורונה על ישראל

בפברואר 2020 התגלו לראשונה חולים בישראל. משרד הבריאות קבע הנחיות למניעת הדבקה בנגיף ולהאטת התפשטותו, החל מבידוד ביתי לשבים ממדינות שבהן התפשט הנגיף ולכל מי ששהו די זמן בקרבת נדבקים.

במאי 2023 החליט משרד הבריאות שהחל מתאריך 16 במאי 2023 לא תחול חובת הבידוד על חולי קורונה.^[192]

אפריקה

ערך מורחב – מגפת הקורונה באפריקה

צעדי מנע במדינות אפריקה

חיטוי בחוף השנהב

ריחוק חברתי תוניסיה

אוהל לביצוע בדיקות קורונה בדרום אפריקה

התחסנות בגאנה

מעבדה

המדיניות להתמודדות עם הנגיף שונה ממדינה למדינה באפריקה. ברבות מהמדינות המתפתחות, הייתה סגירה של רוב הפעילות הציבורית והעסקית, ריחוק חברתי, סגר, ושמירה על היגיינה. הייתה התלבטות האם לאמץ את המדיניות של המדינות המפותחות כפי שהיא או לערוך בה שינויים, בניסיון להתאים את המדיניות למאפיינים של חלק מהמדינות האפריקאיות כמו עוני רב יחסית, האוכלוסייה שלמחציתה אין גישה לשירותי בריאות, רמת שירותי הבריאות,^[88] הגיל הצעיר של האוכלוסייה (רק 6% מתושבי היבשת היו מעל לגיל 65) וכו'.^[193] חלק מהמדינות נאבקו במקביל במחלות אחרות כמו מלריה ואיידס שקטלו מאות אלפי אנשים בכל שנה.^[194]

ב-14 במרץ 2020, שורת מדינות אפריקאיות דיווחו על מקרי הידבקות ראשונים בשטחן. 14 מתוך 54 המדינות ביבשת דיווחו על חולים בקורונה.^[194] באמצע מרץ, כל בתי הספר באתיופיה נסגרו, ונאסר על התקהלות ציבורית ועל פעילות ספורטיבית. בגאנה הוכרז על הגבלות דומות ועל איסור נסיעה למדינות שבהן יש יותר מ-200 מקרי הידבקות בנגיף. בתוניסיה נסגרו כל מעברי הגבול והושהו התפילות במסגדים. במרוקו ובג'יבוטי, הושעו כל הטיסות הבינלאומית. בדרום אפריקה, נאסרה כניסתם אזרחים מהמדינות הנגועות ביותר ועל התקהלויות של יותר ממאה בני אדם, בעוד שבקניה הוטלו מגבלות נסיעה.^[195]

נכון לסוף מרץ, חלק מהמדינות, כגון ניגריה, דרום אפריקה וקמרון, נקטו בצעדים אגרסיביים למדי שכללו סגירה של רוב הפעילות הציבורית והפעלת הצבא לאכיפת המדיניות. במדינות אחרות כגון אוגנדה, עוד לפני שהתגלה החולה הראשון ננקטו צעדי מניעה כמו איסור על עריכת חתונות. לעומת זאת, בגבון טרם אימצו כל מדיניות להתמודדות עם המגפה.^[193]

בתחילת אפריל עלו טענות על אכזריות משטרתית בכמה מדינות באפריקה, עקב אכיפת העוצר ומגבלות נוספות בתגובה להתפשטות נגיף הקורונה. עם זאת, אוכלוסיות שלא יכלו להרשות לעצמן להישאר בבית לאורך זמן, היוו בעיה עבור הממשלות במדינות שבהן הנגיף היה יכול להציף את מערכות הבריאות השבריריות גם כך. בליל העוצר הראשון בסנגל, פרצה אלימות, בדרום אפריקה תועדה אלימות משטרתית^[196] ובניירובי שבקניה פיזרו באלימות התקהלויות אזרחים.^[197]

קושי מרכזי הוא בכמות הבדיקות הנמוכה. בסוף אפריל, חודשיים לאחר שהגיע וירוס הקורונה לאפריקה, נערכו ביבשת פחות מ-500 אלף בדיקות בקרב אוכלוסייה של יותר ממיליארד בני אדם. כלומר, רק 325 איש נבדקו לכל מיליון אנשים; זהו נתון הנמוך בהרבה מאיטליה, אחת המדינות שנפגעו בצורה הקשה ביותר מהנגיף.^[198][199] קושי נוסף הוא בדיווח. לדוגמה, דווח שמאות מתו בניגריה מדלקת ריאות, אבל הרשויות הכחישו שמדובר בקורונה. לפי השלטונות המקומיים בצפון המדינה, הגורם לכך הוא מחלות כמו לחץ דם גבוה^[200] ומלריה.^[201]

מדינות שונות יזמו צעדים כמו סגר או עוצר. בניירובי הוחלט להטיל הסגר יומי בין שעות אחר הצהריים ועד הזריחה, והקמת מרכזי בידוד ציבוריים – בתשלום. בקונגו וניגריה הוטל סגר.^[202]

החל מחודש מאי, בחלק מהמדינות התחילה התפרצות משמעותית. למשל מספר החולים במצרים עבר ביולי את של סין עם יותר מ-85 אלף נשאים, ודרום אפריקה הפכה למוקד החמור החמישי בעולם (אחרי ארצות הברית, ברזיל, הודו ורוסיה) עם יותר מ-350 אלף נשאים.^[203] בתחילת יוני 2021 עמדה אפריקה בפני גל שלישי של המגפה עם עלייה במספר הנדבקים המדווחים ב-14 מדינות.^[204] עד 4 ביולי היבשת רשמה עלייה של 12% מהשיא של ינואר 2021. יותר מ-16 מדינות, כולל מלאווי וסנגל, רשמו עלייה בהדבקה.^[205] תוניסיה אף חוותה את הגל הרביעי שלה. מדינות רבות התעכבו בחיסון האוכלוסייה ובמקום זאת, הן המשיכו להתמודד עם הנגיף באמצעות סגרים או הטלת עוצר על אזרחיהן.^[203] כך עלייה במספר המקרים בזמביה אילצה את הממשלה להגביל מפגשים חברתיים ולסגור בתי ספר. רואנדה הגבילה את התנועה בבירתה, וקניה הנהיגה סגר חלקי והארכת שעות העוצר.^[206]

אמריקה

ערכים מורחבים – מגפת הקורונה באמריקה הצפונית, מגפת הקורונה בברזיל, מגפת הקורונה בפרו

ארצות הברית הפכה למדינה בעלת כמות החולים הגדולה ביותר. מדינות שונות בה נקטו מדיניות שונה; ברובן הוטל סגר. באפריל 2020, יותר מ-90% מהאמריקנים התבקשו להישאר בבתים.^[207] בסוף החודש פרסם הנשיא המלצה לגבי אסטרטגיית היציאה ולחץ על המושלים לשחרר את ההגבלות. המדינה המשיכה להתמודד עם התפשטות הנגיף באמצעות צעדי ריחוק חברתי.

באמריקה הלטינית, מקרה ההידבקות הראשון התגלה בברזיל, בסוף פברואר. היה חשש שהעוני ומצב מערכת הבריאות בחלק מהמדינות יקשו על הטיפול במגפה. ב-17 במרץ דווח על מספר נמוך של חולים. ההערכה הייתה כי מדובר במספרים גבוהים בהרבה שטרם נוטרו עקב מערכות בריאות כושלות בחלק מהמדינות.^[208]

בתחילת מרץ, מדינות כגון מקסיקו, גואטמאלה ופנמה הכריזו על מצב חירום או אזהרות ברמה גבוהה לקראת התפשטות רחבה יותר.^[149] עד סוף מרץ, הנגיף התפשט ופגע במיוחד בברזיל, אקוודור וצ'ילה. רוב מנהיגי אמריקה הלטינית (במדינות כגון פרו, אל סלוואדור, ארגנטינה, ונצואלה וצ'ילה) הגיבו בחומרה להתפשטות הנגיף מייד עם גילוי מקרי ההידבקות הראשונים. הם סגרו את הגבולות, ביטלו טיסות ושלחו חיילים לסייר ברחובות כדי לאכוף את הוראות הבידוד. בבתי החולים נערכו הצוותים לקבלת המוני חולים, ובתי חולים נוספים הוקמו במהלכי בזק. היו מדינות או אזורים שהטילו סגר. למשל, בקולומביה הונהג סגר ארוך. היו מדינות שהגבירו את הפיקוח על הגבול היבשתי שלהן. כך היה באורוגוואי ובקולומביה. במקביל, נשיאי ברזיל ומקסיקו התעקשו להתייחס למגפה בביטול.^[209] נשיא ברזיל אף עודד הפרה של ההנחיות שנקבעו על ידי המושלים והרשויות. ב-30 במרץ הכריזה ממשלת מקסיקו על מצב חירום בריאותי והוכנסו אמצעים מחמירים שמטרתם לרסן את התפשטות הנגיף.

במאי 2020, המדינה שנפגעה קשה מכולם היא ברזיל אך גם בפרו, מקסיקו וצ'ילה היו מודאגים ממספר הולך וגובר של נדבקים. באקוודור קרסה מערכת הבריאות בשל עומס חולים. ההתפשטות הנרחבת באמריקה הלטינית הביאה את ארגון הבריאות העולמי להכריז על אמריקה כמוקד התפרצות המגפה העיקרי.^[210][158] בסוף מאי, אמריקה הלטינית הפכה למוקד השלישי בגודלו אחרי ארצות הברית ורוסיה. ב-23 במאי, ברזיל הייתה שנייה בעולם בנדבקים. במדינות רבות דווח על הצפת יחידות הטיפול הנמרץ בחולים. באקוודור הוטל עוצר בין השעות 2 בצהריים עד 5 בבוקר במרץ, לצד הגבלות נוספות. תושבים רבים במדינה לא נשמעו להנחיות, ולא היה מי שיאכוף אותן. מאות בני אדם נראו מפירים את העוצר, ומוכרים סחורות ברחובות כדי להמשיך להתקיים. בפרו, רוב החולים היו עובדים העוסקים בעבודות פשוטות כמו מוכרים בשווקים. בחלק מהמדינות היה מחסור בערכות בדיקה.^[211] בחלק מהמדינות היו קשיי נגישות לבדיקות קורונה.^[47]

בסוף מאי 2020, היו גם מדינות שדיווחו על נתוני תמותה ותחלואה נמוכים. כך היה בג'מייקה וגם בארגנטינה, בסורינאם, באורוגוואי וכו'.^[212] בהמשך השתנה מצב זה בחלק מהמדינות.^[47] בסוף 2020 ובמהלך 2021 החלו תושבי היבשת להתחסן נגד קורונה. ההתחסנות הואצה במהלך שנה זו.^[213][214]

אוקיאניה

רוב המדינות באזור אוקיאניה הן מדינות אי. התחלואה המדווחת הייתה נמוכה. בניו זילנד הייתה תוכנית להתמודדות עם המגפה. היא כללה מספר רמות. הצעדים היו ארציים. באוסטרליה^[215] הצעדים בוצעו בהתאם למדינות ולטריטוריות. הוטל סגר. באזור היו מספר איים מרוחקים וכמה טריטוריות שהיו בלי חולים מדווחים בסוף אפריל 2020. כולן הטילו סגרים ועוצרים, ואכפו הנחיות מחמירות על טיסות והתקהלויות.^[216] במהלך 2021 החלו המדינות להתחסן. כאשר ניו זילנד ואוסטרליה הגיע לרף התחסנות מסוים, הן אימצו מדיניות מקילה יותר שכללה ויתור על שאיפתן להגיע לאפס נדבקים שאינם בבידוד.

אנטארקטיקה

כל אדם שמגיע לאנטארקטיקה היה צריך להיכנס לבידוד. בחלק מתחנות המחקר באנטארקטיקה היו מכונות הנשמה ובדיקות קורונה.

אנטארקטיקה הייתה היבשת היחידה ללא מקרים מאומתים של קורונה עד 22 בדצמבר 2020.^[217]

מגפת הקורונה הובילה לפרסום מידע שגוי בנוגע להיקף המגפה, למקורה, לדרכי מניעתה, לאִבחונה, ולטיפול בה. מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי טדרוס אדהנום גברייזוס התייחס במהלך פברואר לריבוי השמועות והידיעות הכוזבות ואמר שמדובר במגפה בפני עצמה, או כפי שתיאר זאת, "אינפו-דמיה" (על משקל פנדמיה).^[218] בתחילת אפריל הודיעה חברת פייסבוק כי אפליקציית ווטסאפ תמנע הפצה של הודעות שעברו דרך מספר משתמשים.^[219]

ב-1 באפריל הוציא ה-EUvsDisinfo, גוף מחקר השייך לאיחוד האירופי, דוח בנושא ידיעות כזב שמפיצות מדינות שונות ברשת האינטרנט. הידיעות המופצות מנסות לערער את האמון ביכולתן של מדינות דמוקרטיות להתמודד עם המגפה, לטעון שקבוצות מיעוט שונות הן הסיבה להתפשטות המגפה ולהתסיס יריבויות גאוגרפיות. בטורקיה הופץ מידע בריאותי כוזב על וירוס הקורונה, שעל פי כותבי הדוח מטפח שיח ביקורתי נגד האיחוד האירופי. רוסיה וגופים מטעמה הפיצו מעל 150 ידיעות כוזבות. לעומת זאת, כלי התקשורת שבשליטת רוסיה מדגישים את המוכנות שלה להתמודדות עם הנגיף ואת הסיוע שהגישה לאיטליה. באפריקה, בחלק מהמדינות, מתנהלים מסעות השמצה נגד קבוצות אתניות וחברתיות. סין מפיצה באפריקה מסרים על תרומתה הרבה למניעת התפשטות המגפה.^[220] סין ורוסיה מקדמות את הטענה שארצות הברית משתמשת במגפה כנשק כדי להעמיק את שליטתה בעולם.^[221] רשת הטלוויזיה האיראנית, PRESSTV, טוענת כי מדענים ישראלים פיתחו את הנגיף כחלק מהלוחמה הביולוגית של ישראל וארצות הברית נגד איראן.^[222]

ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט ופילנתרופ, הואשם שאנשיו יצרו את נגיף הקורונה והוא רוצה כיום להרוויח ממנו. בהרצאה^[223] שנתן גייטס ב-2015 במסגרת TED הוא הזהיר שהסכנה הגדולה ביותר לאנושות היא לא נשק גרעיני אלא וירוס שיאיים על חייהם של מיליונים. מידע כוזב שהופץ טען שמלבד רצונו להרוויח מהמגפה הוא מבקש לבחון את האפשרות לצמצם את האוכלוסייה העולמית.^[224]

לאורך המגפה הופץ מידע שגוי אודות המגפה ותרופותיה.^[225] נשיא ארצות הברית היוצא דונלד טראמפ,^[226] למשל, עודד שימוש בתרופה למלריה^[227][228] והציע לבדוק אפשרות טיפול באמצעות הזרקת חומרי חיטוי לגוף.^[229] דבריו אלו ואחרים סוקרו בהרחבה בתקשורת ועל ידי מכוני בדיקת עובדות שהדגישו שמדובר במידע לא מבוסס. כמו כן הופץ מידע שגוי רב על החיסונים נגד נגיף הקורונה. ברשתות החברתיות נפוצו טענות שגויות שהחיסונים משנים את ה-DNA האנושי,^[230] שהם פוגעים בפוריות,^[231] שהם גורמים לאנשים להפוך לממגנטים,^[232] ועוד טענות כזב.

היו מפיצי שקרים שנפלו קורבן לשרלטנים ולא היו מודעים לכך שהפיצו כזבים הרסניים. אחרים, כמו אנשי תקשורת מסוימים, דוברים ופוליטיקאים, עיוותו מידע או התעלמו ממנו כשלא התאים לאמונותיהם, תפיסותיהם או עמדותיהם, והפיצו במקומו מידע מטעה או כוזב. היו שאירחו "מומחים" (רובם חסרי הכשרה רלוונטית או כאלה שלא נשענו על הקונצנזוס המדעי, והתבססו על התקשורת ולא על מחקרים מדעיים) שלא שינו את עמדתם נוכח ראיות חדשות, או חזרו על כזבים שוב ושוב.

מידע כוזב עלול להזיק למאבק במגפה ולפגוע בבריאות, בכלכלה ובחברה. אנשים היו עלולים להימנע מליישם את ההנחיות למניעת הפצת המחלה ולא להתחסן למרות המדע והמלצת גורמי בריאות מוסמכים.^[233]

המגפה הביאה למשבר כלכלי חמור ולעלייה ניכרת באבטלה. היא הביאה לשינוי משמעותי בשגרת החיים של מיליארדי אנשים ברחבי העולם. במדינות מסוימות היו עומסים בשירותי הרפואה והרווחה.^[234][235] בתחילת המשבר הגיבו הבורסות בירידות חדות, אולם מאוחר יותר הן התאוששו ואף שברו שיאים חדשים.

המגפה שיבשה את ההגירה. בחלק מהמדינות הייתה צניחה בלידות. למשל, בארצות הברית נסוג קצב גידול האוכלוסייה לרמה שהייתה ב-1918 (במהלך השפעת הספרדית ומלחמת העולם הראשונה) וביפן פחת מספר הלידות ב-11%.^[236] זאת כחלק ממגמה מתמשכת של ירידה בשיעור הפריון בעולם, שהחריפה.^[237]

בעקבות המגפה דווח ברחבי העולם על מקרים רבים על שנאת זרים וגזענות כלפי בני אדם ממוצא אסייתי.^[238] תופעות דומות אירעו כלפי יהודים בעיקר בארצות הברית, וכך גם כלפי זרים באפריקה. בסין,^[239] היו תופעות כאלה כלפי אפריקאים, תופעות שאף הידרדרו לאלימות.^[240] בנוסף, דווח על מקרי קסנופוביה וגזענות כלפי העם הסיני או כלפי אלו שמגיעים מהאזורים הנגועים של המגפה ואף דווח על קריאות להשמיד את סין.^{[241][242][243]}

כמו כן דווח ברוב המדינות על גידול במקרי אלימות במשפחה, במיוחד מקרי אלימות נגד נשים והתעללות בילדים.^[244]

השפעה על החינוך

ערכים מורחבים – השפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך

להתפרצות הקורונה הייתה השפעה רבה על תחום החינוך. בתחילה מוסדות חינוך רבים נסגרו ובהמשך המדינות החלו להחזיר את התלמידים למוסדות. הראשונים שנסגרו היו בתי הספר בסין. בסוף אפריל 2020, מיליארד וחצי (90 אחוזים מהתלמידים בעולם) מ-190 מדינות שהו בביתם. במדינות רבות, התלמידים ששהו בבית למדו מרחוק. הלימודים במוסדות החינוך כללו צעדים כמו חיטוי ושמירת מרחק.

השפעות נפשיות

בעקבות המגפה דווח על עליות חדות בדיכאון (כמעט 30%).^[245] בדרום קוריאה דיווחו 40% שהם מתמודדים עם בעיות נפשיות לאחר המגפה.^[246] שיעור הנשים שסובלות מדיכאון אחרי לידה עלה גם הוא והוכפל בזמן המגפה. מנגד התפרסם מחקר שהציג ירידה ברמת הדיכאון אצל מתבגרים עם היסטוריה דיכאונית בשנה הראשונה של המגפה.^[247]

כ-18% מהחולים פיתחו הפרעות נפשיות כגון דיכאון וחרדה – בתוך שלושה חודשים ממועד האבחון והסיכון להופעת הפרעה נפשית הוכפל לעומת מי שלא חלה.^[248]

מחקרים בישראל הראו עליה בצריכת שתייה חריפה בתקופה שבין הסגר הראשון לשני.^[249]

השפעות כלכליות

ערך מורחב – השפעת מגפת הקורונה על הכלכלה

המגפה השפיעה בצורה רחבה וחמורה על השווקים הפיננסיים, כולל שוקי מניות, אג"ח וסחורות (נפט גולמי וזהב). המיתון הכלכלי הבינלאומי שהחל בתחילת 2020 נחשב למיתון התלול ביותר מאז השפל הגדול. אירוע מרכזי בתחום הכלכלי שהושפע מהמגפה הוא מלחמת מחירי הנפט בין סעודיה לרוסיה. התפשטות הנגיף למדינות רבות הביאה לירידות שערים בבורסות העולם. הושפעו עסקים רבים בתחומים שונים. מדינות שונות ניסו להתמודד עם ההשפעות הכלכליות. הן גיבשו תוכניות שונות.

על אף המשבר הכלכלי העמוק, באופן כללי עשירי העולם לא רק שלא נפגעו ממנו אלא אף ניצלו הזדמנויות להגדיל את הונם. במחצית הראשונה של 2020, על פי פורבס, הגדילו 20 עשירי העולם את הונם האישי בסכום עתק של כ-65 מיליארד דולר.

השפעות סביבתיות

על פי דיווחים של נאס"א, חלה הפחתה משמעותית בזיהום האוויר מעל סין, כפי הנראה עקב ההאטה הכלכלית שהביאה עמה ההתפרצות.^[250] גם במדינות נוספות, ההאטה בנסיעות ובפעילות התעשייתית הביאה לירידה בזיהום האוויר.^[251] מחקרים נוספים הראו כי צמצום התחבורה והעבודה הובילו להפחתה משמעותית בזיהום האוויר ובפליטת פחמן דו-חמצני ברחבי העולם – למשל, בסין, באיטליה ובארצות הברית.^[252] בהודו, נהר מזוהם הפך לנקי בשל סגירת התעשייה.^[253]

בין 1 בינואר ל-11 במרץ 2020, סוכנות החלל האירופית צפתה בירידה ניכרת בפליטות חמצן דו-חנקני ממכוניות, תחנות כוח ומפעלים באזור עמק הפו בצפון איטליה, במקביל לסגירת האזור.^[254] הלוויין קופרניקוס סנטינל 5P של האיחוד האירופי וסוכנות החלל ההולנדית המנטר זיהום אוויר מאז 2017, שלח את התמונות הנקיות ביותר מאז שהחל לפעול.^[255] באמצע מרץ, פרסם המערך הארצי לניטור אוויר של המשרד להגנת הסביבה כי חלה ירידה של 30% בחנקן הדו-חמצני ברחבי ישראל.^[256] שבועיים לאחר מכן, זיהום האוויר בישראל ירד ב-40%.^[257]

לפי האו"ם, המגפה הביאה לצניחה בפליטות גזי חממה, אבל לטווח הארוך תהיה ירידה מינורית של 0.01 מעלות בלבד בטמפרטורה הצפויה ב-2050.^[258]

בעקבות ההישארות של אנשים בבית והידללות תנועת כלי הרכב, עלתה נוכחותם של בעלי חיים במרחבים אורבניים.^[259]

מחקר נוסף הצביע על ירידה משמעותית בהשפעות הסייסמיות של האדם על כדור הארץ, לפיו התנודות שהאדם יוצר פחתו בקרוב לחצי.^[260]

מומחים רבים מאמינים שמגפת הקורונה היא קדימון למשבר האקלים הצובר תאוצה, ושאנו אמורים להפיק לקחים ולנקוט בצעדים כדי להימנע מקטסטרופה גדולה בהרבה על סמך התמודדותנו עם מגפת הקורונה.^[261][262]

דוח של ה-European Environment Agency^[263] ומחקרים נוספים^[264] הצביעו על עלייה בזיהום הסביבתי עקב שימוש מוגבר במסכות, כפפות ומוצרים חד-פעמיים נוספים.

ביטול אירועים המוניים

מחשש להדבקה בוטלו אירועים המוניים, ובהם:

• ועידת Mobile World Congress שתוכננה להיערך בפברואר 2020 בברצלונה.
• התפשטות הנגיף לאיטליה הובילה לביטול אירועי קרנבל המסכות בוונציה.^[265]
• ערב הסעודית אסרה על זרים את העלייה לרגל למכה.
• מיסת הפסחא בוותיקן התקיימה ללא השתתפות מאמינים.^[266]
• כנס 2020 APS March Meeting בדנוור, קולורדו, שתוכנן ל-2 במרץ בהשתתפות יותר מ-10,000 פיזיקאים מרחבי תבל, בוטל בהתראה של יום אחד.^[267]
• חברת פייסבוק הודיעה על ביטול כנס המפתחים השנתי שלה, שתוכנן להתקיים ב-5–6 במאי בסן חוזה, קליפורניה.^[268] גם חברת גוגל הודיעה על ביטול כנס המפתחים השנתי שלה, Google I/O.^[269]
• כאמצעי למניעת הדבקה הודיעו מדינות רבות על הפסקת לימודים, וזו כללה בתחילת מרץ כ–300 מיליון תלמידים. חברות שונות אפשרו לעובדיהן לעבוד מהבית, כאשר תפקידם מאפשר עבודה סדירה מהבית.^[270][271]
• תחרות האירוויזיון 2020 שהייתה אמורה להתקיים בחודש מאי ברוטרדם שבהולנד, ותחרות האירוויזיון למוזיקאים צעירים 2020 שהייתה אמורה להתקיים בחודש יוני בזאגרב שבקרואטיה – בוטלו.
• מדינת ישראל הודיעה על סגירת הכותל בין ראש השנה ליום כיפור.
• אוקראינה אסרה על זרים לעלות לאומן.

השפעות על עולם הספורט

ערך מורחב – השפעת מגפת הקורונה על הספורט

בעקבות ההגבלות על התקהלות של אנשים רבים במקום אחד, נערכו מספר משחקים ללא קהל, אך עד אמצע מרץ השביתו רוב הליגות הבכירות את המשחקים.

אולימפיאדת טוקיו (2020) נדחתה בשנה והתקיימה ביולי 2021. גם יורו 2020 שתוכנן לקיץ נדחה באופן רשמי ל-2021, בין השאר בעקבות העובדה שלא הושלמה זהות כל העולות, ומשחקי המוקדמות שנותרו לא יכלו להתקיים.

הבדלים מגדריים

ערך מורחב – הבדלי מגדר בהשפעת הקורונה

אף על פי שנתוני הקורונה מראים מספר שווה של נדבקים בין גברים ונשים, נראה שיש הבדלים בין המינים בשיעורי התמותה ובפגיעות למחלה. הבדלים אלו באים לידי ביטוי בכך שאחוזי התמותה בקרב גברים גבוהים יותר^[272] בעוד שהיקף הפגיעה הכלכלית בנשים רחב יותר.^[273]

• מידע כוזב בנוגע למגפת הקורונה
• מגפת הקורונה בישראל
• התפרצות נגיף הקורונה בקהילות היהודיות בתפוצות
• סארס
• הדבקה בקורונה
• המוות השחור
• מגפת השפעת ב-2009
• שפעת העופות
• העברה אנטיגנית
• השפעת הספרדית

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: מגפת הקורונה
מדריך למטייל בוויקימסע: הנחיות למטיילים להתמודדות עם מגפת הקורונה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מגפת הקורונה

נתונים מתעדכנים

• מפה אינטראקטיבית בעברית של תפוצת המחלה והחלמה ממנה
• נדידת הנגיף בין האזורים השונים על סמך הגרסאות השונות של הגנום הנגיפי באתר nextstrain (באנגלית)
• covid19 country overviews, המרכז האירופי לבקרת מחלות ומניעתן (באנגלית)
• טבלת נתונים מורחבת לפי מדינה, כולל אחוז הנבדקים ואחוז המתים מכלל האוכלוסייה, באתר "Worldometer" (באנגלית)
• https://www.hidush.co.il/hidush.asp?id=87630 תשובה הלכתית בנוגע לחבישת מסיכה בעת הקורונה מאת הרב יעקב מאיר אלקובי.
• נתוני תנועה של צרכני גוגל במהלך המגפה באתר גוגל (באנגלית)
• אוניברסיטת אוקספורד, COVID-19: Government Response Stringency Index Policy Responses to the Coronavirus Pandemic - Statistics and Research, Our World in Data (באנגלית)

אשכולי כתבות

• קורונה, באתר כאן 11
• קורונה, באתר מעריב
• קורונה, באתר כלכליסט
• מכון דוידסון לחינוך מדעי, דיווחים שוטפים על המגפה בישראל ובעולם כולו
• מגפת הקורונה – סיקור מיוחד - אשכול כתבות ומאמרים באתר הידען

כתבות

• בת-שבע גוטסמן, דנה פלורנטין, וירוס הקורונה: תשובות לשאלות הבוערות, באתר שירותי בריאות כללית
• ד"ר דרור בן ניר, הנגיף הטוען לכתר, באתר מדע גדול, בקטנה, ‏2 בפברואר 2020
• אסף רונאל, כמה חלו? כמה ימותו? המחלוקת על המתמטיקה שמאחורי מגפת הקורונה, באתר הארץ, 1 באפריל 2020
• ארז גרטי, שנת חיסוני הקורונה, באתר מכון דוידסון, 30 בדצמבר 2021
• מערכת וואלה! בריאות‏, זה המספר המזעזע של ילדים שאיבדו את הוריהם בקורונה, באתר וואלה!‏, 2 במרץ 2022
• ארז גרטי, האתגר: חיים לצד הקורונה, באתר מכון דוידסון, 17 בספטמבר 2022
• עמיחי שטיין, ‏שלוש שנים לקורונה: הלקחים שהופקו בהיערכות לזן הקטלני הבא, בעיתון מקור ראשון, 11 בדצמבר 2022