הרפובליקה האוסטרית הראשונה

תקופה זו אופיינה במאבקים עזים בין השמאל והימין, בהם התקוממות יולי 1927. בתקופה זו נחקקה חוקת אוסטריה (ב-1920), ושונתה ב-1929. לאחר האנשלוס הקיץ הקץ על הרפובליקה, או, לפי אמות-מידה אחרות, עם ייסוד הדיקטטורה האוסטרופשיסטית בעקבות פיזור הפרלמנט בידי הקנצלר אנגלברט דולפוס ופרוץ מלחמת האזרחים.

חוזה טריאנון (Trianon) שנחתם בין מדינות ההסכמה המנצחות והמדינות הנלוות אליהן לבין הונגריה, היה אחד ההסדרים מרחיקי הלכת לפירוקה של קיסרות הבסבורג, שעליהם הוחלט בשיחות השלום בפריז בגין תבוסתה לצד הקיסרות הגרמנית. הוא בא בעקבות חוזה סאן-ז'רמן (Saint-Germain-en-Laye), אשר תחם את גבולותיה של הרפובליקה האוסטרית החדשה כך שתכלול את רוב החבלים דוברי הגרמנית של ציסלייתנייה (Cisleithania) - החלק האוסטרי של אוסטרו־הונגריה למעט חבל הסודטים ודרום טירול (10 בספטמבר 1919). על־פי המעצמות המנצחות, הסיבה העיקרית לפרוץ המלחמה הגדולה הייתה המיליטריזם הגרמני, ולכן מנסחי ההסדר בגמר המלחמה ביקשו ליצור מאזן כוחות חדש במרכז אירופה, כזה שימנע מגרמניה לשוב ולהפוך למעצמה. עקב כך נמנעה מאוסטריה האפשרות להתאחד עם הרפובליקה הגרמנית החדשה ובאופן סמלי אף נאסר עליה להיקרא בשם שבחרה לעצמה - "אוסטריה הגרמנית".^[1]