הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית

**הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית**
**Росси́йская Сове́тская Федерати́вная Социалисти́ческая Респу́блика**
דגל	סמל
	לחצו כדי להקטין חזרה
מוטו לאומי	פועלי כל הארצות התאחדו!
המנון לאומי	המנון ברית המועצות
ממשל
משטר	רפובליקה סובייטית
ראש מדינה	יושב ראש הוועד הפועל המרכזי הכלל-רוסי ; הראשון: לב קמנייב ; יושב ראש נשיאות הסובייט העליון (1991-1938) ; נשיא הרפובליקה (1991)
ראש הרשות המבצעת	יושב ראש הסובנרקום ; ראש הממשלה
יושב ראש הסובנרקום ; ראש הממשלה	הראשון: ולדימיר לנין
שפה נפוצה	רוסית
עיר בירה	מוסקבה; (והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת	הסובייט העליון
גאוגרפיה
יבשת	אירואסיה
היסטוריה
הקמה	המהפכה הבולשביקית
תאריך	7 בנובמבר 1917
פירוק	פירוק ברית המועצות
תאריך	25 בדצמבר 1991
ישות קודמת	ממשלת המעבר הרוסית הרפובליקה הרוסית
ישות יורשת	רוסיה
שטח בעבר	17,075,200 קמ"ר (נכון ל־1991)
אוכלוסייה בעבר	147,386,000 (נכון ל־1989)
כלכלה
מטבע	רובל

הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית (ברוסית: Росси́йская Сове́тская Федерати́вная Социалисти́ческая Респу́блика – РСФСР), הקרויה גם רוסיה הסובייטית, הייתה מדינה ריבונית (1917–1922), ולאחר מכן הגדולה והמאוכלסת ביותר מבין חמש עשרה הרפובליקות הסובייטיות שהרכיבו את ברית המועצות (1922–1991). בירתה הייתה מוסקבה, שהייתה גם בירת ברית המועצות כולה.

היסטוריה

הרפובליקה בעלת המשטר הקומוניסטי נוסדה ב-7 בנובמבר 1917, לאחר פרוץ המהפכה הבולשביקית ומעצר שרי הממשלה של הרפובליקה הרוסית. ב-10 ביולי 1918 התקבלה חוקת המדינה החדשה. בתקופה שלפני הקמת ברית המועצות הייתה מוכרת בשם "הרפובליקה הרוסית הסובייטית" (ברוסית: Российская Советская Республика), ומאז 1918, באופן רשמי – "הרפובליקה הסוציאליסטית הסובייטית הפדרטיבית הרוסית" (ברוסית:Росси́йская Социалисти́ческая Федерати́вная Сове́тская Респу́блика).^[1] עד 1921 המשיכה להתנהל מלחמת האזרחים ברוסיה, שפרצה למעשה מיד עם הקמת המדינה החדשה.

מדינות ההסכמה לא הכירו במדינה החדשה והיא הייתה בבידוד דיפלומטי במשך מספר שנים. המדינה היחידות שהכירו מייד ברפובליקה החדשה הייתה גרמניה שאף חתמה איתה הסכם שלום. מדינות כמו אסטוניה, פינלנד, לטביה, וליטא הכירו ברפובליקה בעקבות חתימת הסכמי טרטו ב-1921.

ב-30 בדצמבר 1922 הפכה לאחת מארבע הרפובליקות המייסדות של ברית המועצות (יחד עם עבר הקווקז, אוקראינה הסובייטית, ובלארוס), כתוצאה מייסוד החוקה הסובייטית של 1924. בשנת 1936 הוקמו מספר רפובליקות סובייטיות במרכז אסיה תוך הקטנת שטחה של הרפובליקה הרוסית. בפברואר 1954, בזמן שלטונו של ניקיטה חרושצ'וב, הועבר חצי האי קרים מהרפובליקה לידי אוקראינה הסובייטית. כתוצאה מהליכים אלו הוקטן שטח הרפובליקה בכשליש.

בעקבות התפרקות ברית המועצות נטישת מרבית הרפובליקות החברות בה והחתימה על הצהרת הריבונות הממלכתית של רוסיה הסובייטית, הצביע הקונגרס הסובייטי של הרפובליקה בעד עזיבת האיחוד ב-12 בדצמבר 1991, ושמה שונה רשמית לפדרציה הרוסית כשבועיים לאחר מכן ב-25 בדצמבר.

ראשי הרפובליקה

יו"ר הוועד הפועל המרכזי הכלל-רוסי

לב קמנייב (9 בנובמבר - 21 בנובמבר 1917)
יעקב סברדלוב (21 בנובמבר 1917 - 16 במרץ 1919)
מיכאיל ולדימירסקי (16 במרץ 1919 - 30 במרץ 1919)
מיכאיל קלינין (30 במרץ 1919 - 15 ביולי 1938)

יו"ר נשיאות הסובייט העליון של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית

אנדריי ז'דאנוב (15 - 19 ביולי 1938)
אלכסיי באדייב (19 ביולי 1938 - 9 באפריל 1943)
איוון ולאסוב (9 באפריל 1943 - 4 במרץ 1944)
ניקולאי שוורניק (4 במרץ 1944 - 25 ביוני 1946)
איוון ולאסוב (25 ביוני 1946 - 7 ביולי 1950)
מיכאיל טאראסוב (7 ביולי 1950 - 16 באפריל 1959)
ניקולאי איגנאטוב (16 באפריל 1959 - 26 בנובמבר 1959)
ניקולאי אורגאנוב (26 בנובמבר 1959 - 20 בדצמבר 1962)
ניקולאי איגנאטוב (20 בדצמבר 1962 - 14 בנובמבר 1966)
תפקיד פנוי (מטלותיו ממולאות על ידי הסגנים:טימופיי אחאזוב ופיוטר סיסוייב) (14 בנובמבר 1966 - 23 בדצמבר 1966)
מיכאיל יאסנוב (23 בדצמבר 1966 - 26 במרץ 1985)
ולדימיר אורלוב (26 במרץ 1985 - 3 באוקטובר 1988)
ויטלי וורוטניקוב (3 באוקטובר 1988 - 29 במאי 1990)