הרפתקאותיו של האקלברי פין

עלילת הספר מתרחשת בשנות השלושים של המאה התשע עשרה בעיירה קטנה בדרום ארצות הברית לפני ביטול העבדות. העלילה מתחילה זמן קצר לאחר סיום המאורעות המתוארים בהרפתקאותיו של תום סויר.

אביו השתיין של האקלברי פין חוזר לעיירה לאחר שנודע לו כי האקלברי התעשר. לאחר שהאקלברי מסרב לתת לו את כספו, חוטף אותו אביו וכולא אותו. האקלברי בורח וגורם לבריחתו להיראות כאילו נרצח על ידי כנופיית פושעים. הוא שט על רפסודה לאי הקרוב לעיירתו, שם הוא פוגש את ג'ים, עבד שחור שברח מגבירתו. בשל סמיכות המקרים של רציחתו של האקלברי ובריחתו של ג'ים העיירה משתכנעת שג'ים רצח את האקלברי. ג'ים והאקלברי יוצאים למסע של בריחה וגילוי עצמי על גבי רפסודה לאורך נהר המיסיסיפי.

בשונה מהספר "הרפתקאותיו של תום סויר", שבו נעשה שימוש במספר יודע-כל, בספר זה, המספר הוא האקלברי פין עצמו. השימוש בשפה כמו-אותנטית, התואמת את מעמדו של האקלברי כנער יתום, עזוב, חסר בית וחסר השכלה, היה שערורייתי לתקופתו וגרם לכך שהספר זכה להתייחסות שלילית ואפילו הוחרם על ידי ספריות רבות בזמן יציאתו לאור. גם הצגת דמות עבד נמלט כדמות אנושית ומורכבת והחלטתו של האקלברי לעזור לעבד להימלט התקבלו במורת רוח רבה בקרב קהל גזען^{[דרוש מקור]}.

סופרים רבים יצאו נגד טוויין וביניהם לואיזה מיי אלקוט, מחברת הספר "נשים קטנות" שבספר ההמשך "גברים קטנים" מסופר על ניסיון "לתרבת", בלשונו של האק, ילדים כמוהו וכמו טום. מנגד, ארנסט המינגוויי שהיה זוכה פרס נובל לספרות, טען על הספר כי "לפניו לא נכתב שום דבר ואחריו לא נכתב שום דבר טוב".

ב-1884 יצא טוויין למסע הרצאות לתמוך במי שהגדיר כ"האק פין, ילדי בעל המוניטין המפוקפקים" תוך בקשה מקוראי הספר: "היו טובים אליו, למען אביו".

הספר ממשיך לייצר מחלוקות גם בתחילת המאה העשרים ואחת. ספריות, אנשי חינוך והורים רבים בארצות הברית מחרימים כיום את הספר בטענה כי הוא גזעני, כאשר בתקופת פרסום הספר הוקיעו אותו רבים דווקא משום שלשיטתם הוא לא היה גזעני מספיק (הציג עבד שחור כדמות מורכבת וחיובית וכו').

בשנת 2011 הודיעה הוצאת ספרים NewSouth Books מאלבמה על כוונתה להדפיס מהדורה חדשה של הספר, שבה המילה nigger (הנחשבת כיום לכינוי גנאי לאדם שחור), המופיעה בספר 219 פעמים ונחשבת לגזענית, תוחלף במילה slave (עבד), והמילה Injun (כינוי גנאי לאינדיאני) תוחלף ל-Indian^[2].

• סרט ראינוע בשם "האק וטום" משנת 1918.
• סרט ראינוע בשם "האקלברי פין" משנת 1920.
• סרט קולנוע בשם "האקלברי פין" משנת 1931.
• סרט קולנוע בשם "האקלברי פין" משנת 1939 בכיכובו של מיקי רוני בתפקיד הראשי.
• סרט קולנוע בשם "הרפתקאותיו של האקלברי פין" משנת 1955.

• בשנת 1926 יצא לאור "מארעות פין: ספור" בתרגומו של פלק הלפרין (הוצאת אחיספר).
• בשנת 1927 יצא לאור "מארעות הקלברי פין" בתרגומו של י' קרני (הוצאת אמנות)^[3].
• בשנת 1941 יצא לאור "הוקלברי פין" בתרגומו של פלק הלפרין (הוצאת יזרעאל).
• בשנת 1949 יצא לאור "הקלברי פין" בתרגומו של אברהם בירמן (הוצאת יהושע צ'צ'יק).
• בשנת 1968 יצא לאור "הקלברי פין" בתרגומו של א' פישקין על פי תרגומו של פלק הלפרין (הוצאת יזרעאל).
• בשנת 1969 יצא לאור "עלילות הקלברי פין" בתרגומו של אוריאל אופק (הוצאת מ. מזרחי).
• בשנת 1982 יצא לאור "הרפתקאות האקלברי פין" בעיבוד לעברית על ידי שרגא גפני (הוצאת שלגי).
• בשנת 1987 יצא לאור "הרפתקאותיו של האקלברי פין" בתרגומו של אהרן אמיר (הוצאת ספרית מעריב)^[4].
• בשנת 2000 יצא לאור "הוקלברי פין" בתרגומה של בינה אופק (הוצאת עופרים).
• בשנת 2004 יצא לאור "הרפתקאותיו של האקלברי פין - הספר המוער" (אריה ניר הוצאה לאור), מהדורה מוערת בתרגומו של יניב פרקש ובלווית הערותיו של מייקל פטריק הרן^[5].

ב-2003 עלה בחנוכה המחזמר "תום סוייר והאקלברי פין" שכלל גם סרטוני תלת מימד בה שיחקו תום אבני כתום סוייר, חני נחמיאס כדודה פולי, עודד מנשה כהאקלברי פין, יעקב כהן כג׳ים הכושי, ואגם רודברג כבקי^[6].

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: הרפתקאותיו של האקלברי פין
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הרפתקאותיו של האקלברי פין

• מארק טוויין, ‏הרפתקאותיו של האקלברי פין, בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• הרפתקאותיו של האקלברי פין, באתר OCLC (באנגלית)
• מדריך לספר (באנגלית)
• Huckleberry Finn Hompage
• מקור שמו של האקלברי פין
• משה דור, "האקלברי פין": 100 שנות צנזורה, מעריב, 15 ביוני 1984
• ורד גנור שביט, תקציר מרק טווין ומיתוס האקלברי פין, באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית
• הרפתקאותיו של האקלברי פין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)