אלבמה

אינדיאנים התגוררו באזור אלבמה במשך אלפי שנים.

במהלך המאה ה-16 הספרדים היו האירופאים הראשונים שהגיעו לאלבמה, עם משלחתו של ארננדו דה סוטו שעברה באלבמה בשנת 1540.

הצרפתים הקימו את ההתיישבות האירופאית הראשונה במדינה במוביל ב-1702. דרום אלבמה הייתה צרפתית מ-1702 עד 1763, חלק ממערב פלורידה הבריטית מ-1763 עד 1780 וחלק ממערב פלורידה הספרדית מ-1780 עד 1814.

צפון ומרכז אלבמה היו חלק מג'ורג'יה הבריטית מ-1763 עד 1783 ואחר כך חלק מטריטורית מיסיסיפי האמריקאית. היותה למדינה התעכב בשל חוסר גבול עם הים, דבר שנפתר כאשר הגנרל אנדרו ג'קסון (שלימים יהיה נשיא ארצות הברית) כבש את מוביל הספרדי ב-1812. אלבמה התקבלה לארצות הברית כמדינה ה-22 ב-1819. בשנים 1826–1846 שימשה העיר טסקלוסה כבירת המדינה, עד אשר הוחלט להעבירה למונטגומרי.

בתחילת המאה סוחרים רבים הגיעו לאלבמה ומיקמו בה חוות רבות של כותנה, שגודלה על ידי עבדים אפרו-אמריקאים. בשנת 1860 כמעט מחצית מהתושבים במדינה היו עבדים.

אלבמה פרשה מארצות הברית והצטרפה לקונפדרציית המדינות של אמריקה ב-11 בינואר 1861, בעקבות בחירתו של אברהם לינקולן כנשיא ארצות הברית. אלבמה תרמה למלחמת האזרחים האמריקנית 120,000 חיילים, אך מעט מאוד מהלחימה הייתה בפועל בשטח אלבמה. היא נתקבלה מחדש לאיחוד של ארצות הברית בשנת 1868 והעבדים שבה שוחררו לחופשי. באותה השנה נבנתה מערכת חוקתית חדשה - נתנו יותר זכויות לנשים והוקמה מערכת חינוך ציבורית. הוקמה מערכת דרכים מתקדמת והושקו קווי רכבות. שיקום המדינה הסתיים בשנת 1874.

בשנת 1901 נכתבה חוקה חדשה, שלמעשה ביטלה את זכות ההצבעה של מיעוטים רבים כגון אפרו אמריקאיים ואינדיאנים, ופיתחה הפרדה במערכת החינוך הציבורית ובתחומים רבים נוספים.

בשנות ה-20 התפתחה תעשייה נרחבת במונטגומרי, דבר ששינה את המאזנים הדמוגרפים במדינה, מכיוון שמרבית מהאוכלוסייה היגרה אל עיר זו. הפיתוח התעשייתי בימי מלחמת העולם השנייה הביא שגשוג נרחב למדינה. בעשורים אלו התפתח סכסוך בין התושבים הכפריים למדינה לבין אלו העירוניים - כתוצאה מתהליך התיעוש הנרחב רבים מהכפריים היגרו אל הערים, אך הפוליטיקאים הכפריים לא היו מוכנים לשנות את מפת ההצבעה, בהתאם לפיזור האוכלוסייה, דבר אשר היה מפחית מכוחם של פוליטיקאים אלו. לבסוף, בשנת 1962 בית המשפט העליון של ארצות הברית הכריע בעד שינוי מפת הכוחות.

בשנות ה-50 ו ה-60 התנועה לזכויות האזרח האפרו-אמריקאי צברה תאוצה, והחלה לערער את הסדר הקיים באלבמה. בשנת 1952 בית המשפט העליון בארצות הברית פסק את פסק דין בראון נגד מועצת החינוך, ולמעשה אסר על הפרדה גזעית במערכת החינוך הציבורית. מתיחויות אלו תססו מאוד באלבמה, תחת שלטונו של המושל ג'ורג' וולאס. בשנות ה-50 התרחש חרם האוטובוסים של מונטגומרי - מחאה כנגד ההפרדה בתחבורה הציבורית. אירוע קריטי והיסטורי שהתרחש בתקופה זו היה המצעדים מסלמה למונטגומרי, אשר עודדו בסופו של דבר את חקיקת חוק זכויות האזרח וחוק זכות ההצבעה, בשנים 1964–1965, שלמעשה ביטלו כל פרמטר של אפליה גזעית - גם במובן החברתי וגם מבחינת זכות ההצבעה.

אלבמה ממוקמת בדרום מזרח ארצות הברית וגובלת בטנסי בצפון, בג'ורג'יה ובפלורידה במזרח, במפרץ מקסיקו בדרום ובמיסיסיפי במערב. בצפון מזרח המדינה, לאורך הגבולות עם טנסי וג'ורג'יה, נמצאים הרי האפלצ'ים (פיידמונט) ובצפונה זורם נהר טנסי.

אלבמה מחולקת מנהלית ל-67 מחוזות. הגדול שבמחוזות אלבמה הוא מחוז בולדווין (4,118 קמ"ר), הקטן שבהם הוא מחוז אטווה (1,386 קמ"ר), והמאוכלס שבהם הוא מחוז ג'פרסון (658,466 תושבים נכון ל-2010).

עיר הבירה של אלבמה, מונטגומרי, נמצאת במחוז מונטגומרי.

לאלבמה, חוקה אשר אומצה לראשונה ב-1901 ולה מעל 850 תיקונים ומעל 87,000 מילים. בכך נחשבת לחוקה הארוכה ביותר בעולם ופי 40 מחוקת ארצות הברית.

הרשות המחוקקת של אלבמה מורכבת משני בתי מחוקקים. הבית התחתון הוא בית הנבחרים של אלבמה המכיל 105 חברים אשר נבחרים כל 4 שנים, בשונה מהרבה בתי מחוקקים תחתונים אחרים בארצות הברית. הבית העליון הוא הסנאט של אלבמה, בו 35 חברים הנבחרים כל 4 שנים. נכון ל-2024, המפלגה הרפובליקנית שולטת ברוב מוחלט בשני בתי הנבחרים, עם למעלה משני שליש בכל אחד מבתי הנבחרים.

הרשות המבצעת של אלבמה מורכבת משישה חברים שבראשם עומדת מושל אלבמה ובו חברים: סגנו, התובע הראשי, מזכיר המדינה, גזבר המדינה ומבקר המדינה. כל אחד מהתפקידים מתמודד בנפרד, בפרט המושל וסגנו, ונבחרים לכהונה בת 4 שנים. המושל הוא גם המפקד העליון של הכוחות הצבאיים של המדינה. המושלת הנוכחית היא קיי אייבי שמכהנת מאז 2017, ונבחרה לכהונה נוספת ב-2022.

ישנה הגבלה של 2 קדנציות רצופות על תפקיד המושל, אך ללא הגבלה על כמות קדנציות כללית. בעבר הייתה הגבלה על תקופת כהונה בודדה, עד שבוטלה ב-1968. ג'ורג' וולאס היה המושל שכיהן בתפקיד הכי הרבה זמן, 16 שנה בסה"כ ב-3 תקופות כהונה שונות. לאחר כהונה הראשונה ב-1967, טרם ביטול ההגבלה, התמודדה אשתו לורלין וולאס לתפקיד ונבחרה, מה שהפך אותה למושלת הראשונה של אלבמה והיחידה עד להיבחרותה של אייבי.

מרבית הנבחרים בערים ובפרבי הערים הם מטעם המפלגה הדמוקרטית ואילו האזורים הכפריים נשלטים כמעט בלעדיות על ידי נציגים מטעם המפלגה הרפוליקנית. כולל תפקידי השריף, הנבחרים על ידי הציבור.

באלבמה קיים עונש מוות ואיסור על הפלות.

ממשל פדרלי

2 הסנטורים המכהנים מטעם אלבמה בסנאט של ארצות הברית הם טומי טוברוויל שהחל לכהן ב-2021 וקייטי בריט שהחלה לכהן ב-2023. שניהם מטעם המפלגה הרפובליקנית.

לאלבמה יש 7 נציגים בבית הנבחרים של ארצות הברית אשר, נכון לקונגרס ה-118, 6 מתוכם מטעם המפלגה הרפובליקנית (ג'רי קרל,מייק ד. רוג'רס,רוברט אדרהולט,דייל סטרונג, בארי מור, גארי פאלמר) ואחת מטעם המפלגה הדמוקרטית, טרי סואל, המייצגת מטעם מחוז המכיל את אזור "החגורה השחורה" באלבמה, הכולל את הערים טסקלוסה, מונטגומרי וברמינגהאם.

בהתאם לאלבמה יש 9 אלקטורים בחבר האלקטורים לבחירות לנשיאות.

באלבמה קיימת תעשייה כבדה נרחבת, הכוללת ייצור כלי רכב ומטוסים, מוצרי פלדה וברזל ועיבוד מינרלים. כמו כן כלכלתה מבוססת על חקלאות, הכוללת גידול בוטנים, כותנה, דגנים, תירס, ירקות, סויה ואפרסקים, וכן תעשיית בשר ענפה.

הערים הגדולות

יהדות אלבמה

היהודים הראשונים הגיעו לאלבמה בסוף המאה ה-18. הקהילה היהודית הראשונה שהוקמה במדינה הייתה קהילת מוביל אשר הוקמה ב-1840. בין השנים 1840 ו-1850 היגרו לאלבמה יהודים רבים מגרמניה ובסוף המאה ה-19 הצטרפו מהגרים נוספים מרוסיה ומזרח אירופה.

בשנת 2000 היו באלבמה כ-9,500 יהודים שהם 2.1% מכלל האוכלוסייה שהצהירה על היותה דתית^[6], מחציתם בעיר ברמינגהאם.

בשנת 2019, מערכת החינוך הציבורי באלבמה דורגה במקום האחרון מתוך 50 מדינות ארצות הברית^[7][8].

• מחוזות אלבמה
• יום אלבמה

מיזמי קרן ויקימדיה
מדריך למטייל בוויקימסע: אלבמה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אלבמה

• אתר האינטרנט הרשמי של אלבמה (באנגלית)
• אלבמה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)