וולקה
ווֹלֵקָה (געז: ወለቃ), כפר יהודי חשוב באתיופיה השוכן כארבעה קילומטרים צפון-מערבית לעיר גונדר.
 | |
| בית בוולקה | |
| מדינה |  אתיופיה |
|---|---|
| מדינה |  אמהרה |
| מחוז | צפון גונדר |
| נפה | גונדר רבתי |
| תאריך ייסוד | תחילת המאה ה-20 |
| גובה | 2,185 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 200 (1960) |
| קואורדינטות | 12°38′00″N 37°29′00″E / 12.6333°N 37.4833°E |
| אזור זמן | UTC +3 |
היסטוריה
הכפר הוקם במחצית הראשונה של המאה ה-20 על ידי משפחות של חוואים, בנאים, אורגים ונגרים שהועסקו בבניית מעונו של מושל מחוז בגמדר, ראס גוגסה וולה, בדברה תבור שבראשם עמד בג'רוד ברקולין[1] ומנה כ-11 משפחות.[2] תושביו עסקו בשיפוץ והקמת כנסיות ובתים בגונדר, וגרה, סימן, דמביה, ולקאית ותיגראי.
בשנות ה-60 הכפר מנה כ-200 נפש שבמרכזו עמד בית כנסת שמעליו מגן דוד ושבית העלמין היה בצידו השני של נחל וולקה.[3] בהמשך, הכפר הפך לאתר תיירות שבו עברו תיירים לא מעטים ושרבים מהם רכשו מוצרי קדרות שונים. בעקבות ביקושם החלה להתפתח מרכז של ייצור כלי קדרות עם מוטיבים יהודיים ומכירתם לתיירים ואף חברה בריטית הציגה לנשים המקומיות טכנולוגיות מודרניות לייצורם.[3]
ב-1985 נפתח בית ספר במקום מטעם הסוכנות היהודית ואשר נסגר באותה השנה מחוסר תקציב.[4]
במהלך עליית ביתא ישראל רבים מתושבי הכפר הלכו ברגל לסודאן. כיום הכפר מאוכלס ברובו בתושבים כמנתים אשר ממשיכים את מלאכת הקדרות ומכירתם לתיירים.[5]
מכפר זה יצאו אנשים כגון יונה בוגלה, חזקיהו פינחס ואבבה ברהן.
כמות התושבים בכפר לא צוינה במפקד האוכלוסין משנת 2005, שערכה לשכת הסטטיסטיקה האתיופית.
לקריאה נוספת
- יעל כהנא, אחים שחורים - חיים בקרב הפלשים, תל אביב: הוצאת עם עובד, 1978.
- יעקב פייטלוביץ', מסע אל הפלשים (תרגם: מרדכי וורמברנד), תל אביב: הוצאת דביר, 1959.
- Shalva Weil, "Wäläqa" in Siegbert Uhlig (Editor), Encyclopaedia Aethiopica: O-X, Harrassowitz, 2010, ISBN 3447062460, pp. 1082-1083
