וילה (מחוז)
וילה (בספרדית: Huila, ב-IPA: [ˈwila]) הוא אחד מ-32 המחוזות של קולומביה. המחוז נמצא בדרום קולומביה והוא גובל בעיר בוגוטה ובמחוזות טולימה וקונדינמרקה בצפון, במטה במזרח, בקקטה בדרום ובקאוקה במערב.
| |||
| מדינה |  קולומביה | ||
|---|---|---|---|
| רשות מחוקקת | departmental assembly of Huila  | ||
| בירת המחוז | נייבה | ||
| תאריך ייסוד | 1905 | ||
| שטח | 19,890 קמ"ר | ||
| גובה | 610 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ במחוז | 1,122,622 (2020) | ||
| קואורדינטות | 2°48′N 75°27′W / 2.8°N 75.45°W | ||
| אזור זמן | UTC -5 | ||
| www.huila.gov.co | |||
  | |||
המחוז משתרע על שטח של 19,890 קמ"ר.[1] במחוז מתגוררים כ-1.2 מיליון תושבים (הערכה ל-2017). בירת המחוז היא נייבה.
היסטוריה
אזור וילה היה אחד המוקדים של תרבות סן אגוסטין (ספ') שהתקיימה במשך אלפי שנים בתקופה הפרה-קולומביאנית. אחת העדויות המובהקות לתרבות הזו היא הממצאים בפארק הארכאולוגי סן אגוסטין שנמצא בקרבת סן אגוסטין בתחומי המחוז. בין העמים שהתגוררו בתחומי וילה בתקופה הפרה-קולומביאנית ניתן למנות את הפיחאו (אנ'), האנדקי (אנ'), הילקון (ספ'), הפאס (אנ') והטאמה (ספ').
הספרדים החלו לכבוש את האזור במהלך המאה ה-16, אך נאלצו להתמודד עם התנגדות ילידית משמעותית, שהונהגה בין היתר על ידי גאיטנה (אנ') מבני הילקון. בסופו של דבר הספרדים התגברו על המרידות והחל הפיתוח הקולוניאלי של האזור. בתחילת המאה ה-17 נוצרה פרובינציית נייבה, שהשתייכה תחילה למלכות המשנה של פרו ומהמאה ה-18 למלכות המשנה של גרנדה החדשה. נייבה הייתה בירתה של הפרובינציה והיא כללה את שטחי המחוז המודרני ועוד חלקים קטנים ממחוזות מודרניים נוספים.
ב-1811 החלו הניצנים של מאבק העצמאות הקולומביאני והוקמה הפדרציה של הפרובינציות המאוחדות של גרנדה החדשה ונייבה הפכה לאחת החברות בפדרציה, אך כעבור שנים ספורות, ב-1816, האימפריה הספרדית השתלטה על האזור מחדש.
בסופו של דבר רפובליקת קולומביה הגדולה כעבור מספר שנים. האזור השתייך למחלקת קונדינמרקה (שכללה את שטחי קולומביה ופנמה המודרניות). לאחר פיצול הרפובליקה ב-1830 האזור נכלל ברפובליקת גרנדה החדשה ופרובינציית נייבה נוסדה מחדש. ב-1857 הרפובליקה הפכה לפדרלית והאזור השתייך למדינת קונדינמרקה, עד שב-1861 פוצלה ממנה מדינת טולימה שכללה את שטחי המחוזות המודרניים טולימה ווילה. ב-1863 הרפובליקה הפכה לארצות הברית של קולומביה והמדינות המשיכו להתקיים באותה מתכונת. ב-1886 ארצות הברית של קולומביה הפכה לרפובליקת קולומביה הלא-פדרלית והמדינה הפכה למחוז טולימה שכלל את אותם השטחים.
ב-1905 פוצל מחוז וילה ממחוז טולימה. בשנים שלאחר מכן היה ניסיון לשנות את השם למחוז נייבה, אך השם החדש וילה התקבע. המחוז קרוי על שם ההר נבדו דל וילה, הר הגעש הגבוה ביותר בקולומביה שנמצא במשולש הגבולות של מחוזות וילה, טולימה וקאוקה.
כלכלה
כלכלת המחוז מסתמכת על ענפים שונים, בהם חקלאות, הכוללת בין היתר גידול אורז, בננה, קפה, תירס, שעועית, דורה, קקאו, קנה סוכר, מניהוט וטבק, גידול מקנה, דיג, תעשייה וכרייה.
חלוקה מנהלית
.svg)
בדומה לחלק גדול ממחוזות קולומביה, יש למחוז חלוקה מנהלית נוספת מלבד החלוקה לרשויות מקומיות והוא מחולק לארבעה אזורי משנה (Subregiones) כדלהלן:
| שם | שם בספרדית | עיר בירה | מספר רשויות מקומיות |
|---|---|---|---|
| אזור משנה צפון | Subnorte | נייבה | 15 |
| אזור משנה מרכז | Subcentro | גרסון | 8 |
| אזור משנה דרום | Subsur | פיטליטו | 12 |
| אזור משנה מערב | Suboccidente | לה פלאטה | 9 |
קישורים חיצוניים
- וילה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)