ויקי קנפו

ב-2 ביולי 2003 יצאה קנפו בצעידת מחאה מביתה שבמצפה רמון למשרד האוצר שבירושלים. את הדרך לירושלים עשתה כשהיא אוחזת בדגל ישראל. לאחר מסע בן שבוע לאורך 205 קילומטרים, במהלכו הצטרפו אליה אמהות ממשפחות חד-הוריות נוספות, הצטרפה למאהל מחאה של אמהות חד-הוריות באזור משרדי הממשלה בירושלים, ובכך העניקה למאהל זה פרסום ארצי.^[1]

בעקבות צעדתה של קנפו, הצטרפו אחרים למעגל המחאה, בהם, בין השאר, נציגי הנכים והקשישים. מאבקה זכה לסיקור נלהב של התקשורת הישראלית. מאבקה אף כונה "מהפכת יולי" או "מרד העניים".^[2] מאבקה של קנפו זכה לייעוץ ולתמיכה לוגיסטית מצד גופים ואישים שונים בהם הקרן החדשה לישראל, שתיל, עמותת ידיד, אחותי, ח"כ יולי תמיר ויואל מרשק, ראש האגף למשימות לאומיות בתנועה הקיבוצית.^[3]

לחץ ציבורי כבד הופעל על שר האוצר לשנות את מדיניותו. על אף כמה ויתורים מצידו, שנדחו כבלתי-מספקים על ידי קנפו ושותפיה למאבק, המדיניות לא השתנתה באופן מהותי.^[4]

בהמשך המאבק, התגלעו חילוקי דעות במאהל החד-הוריות. בעוד קבוצת נשים חד-הוריות ירושלמיות דרשה את החרפת המאבק וחסימות כבישים, בחרו קנפו ואילנה אזולאי, מנהיגות המאבק, לשמור על מאבק שקט. ב-23 בספטמבר עזבה קנפו את המאהל, חזרה למצפה רמון וגילתה שפוטרה מעבודתה.^[5] היא הודיעה כי סיכמה עם צבי וולף, אשר התמודד לראשות מועצת מצפה רמון, שתשובץ במקום השני ברשימתו בבחירות לרשויות המקומיות כחודש לאחר מכן.^[6]

לאחר שעזבה את מאהל המחאה, הופיעה קנפו מדי פעם באירועים ציבוריים ובתקשורת. קנפו הייתה חלק מהמשלחת הישראלית שהשתתפה בטקס השקת יוזמת ז'נבה בשווייץ ב-1 בדצמבר 2003.^[7] באותה חודש גם השתתפה בתוכנית "תוכנית הטלוויזיה מהפך" בהנחיית אורנה דץ,^[8] ו"פגישה לילית" עם קובי מידן.^[9]

בינואר 2004 הודיעה שתצטרף למפלגת "יחד - ישראל חברתית דמוקרטית" שהוקמה באותה עת אם רן כהן יעמוד בראשה, אך הוא הפסיד בבחירות לראשות המפלגה ליוסי ביילין.^[10]

בדצמבר 2005 הייתה שותפה להקמת מפלגה חדשה - "לחם - לוחמים חברתיים מאוחדים",^[11] אך שבועיים אחר כך הודיעה שלא תמודד בבחירות.^[12]

בספטמבר 2004 בחרה קנפו בת ה-44, להצטלם בעירום כדי להעביר את מסריה החברתיים. הסרט צולם על ידי אתר אינטרנט פורנוגרפי ישראלי.^[13] לאחר מכן תבעה קנפו את האתר בטענה שלא שולם לה מלוא שכרה.^[14]

ב-2011 נבחרה קנפו לשמש כפרזנטורית של רשת השיווק "מגה בול", מהלך שעורר מחלוקת ונדון במספר מאמרי מערכת שפורסמו בתקשורת.^[15][16][17]

בנובמבר 2016 יצאה שוב קנפו לצעדה, מבית ראש הממשלה בנימין נתניהו בקיסריה לירושלים, כשלצידה צעדו פעילים חברתיים נוספים, תחת הסיסמה "תקציב דו-שנתי עם תיקון חברתי".^[18]

בשנת 2017 הייתה שותפה במאבק להשוואת קצבת הנכות לשכר המינימום.^[19]

בינואר 2019 החלה להשתתף בתוכנית הריאליטי "האח הגדול VIP עונה 3".^[20]

קנפו גרושה ואם לשלושה ילדים.^[21] מקיימת אורח חיים טבעוני.^{[22][דרושה הבהרה]} מתגוררת במצפה רמון.

בספטמבר 2005 בנה הבכור נתנאל פיניאן שהיה מכור לסמים התאבד בגיל 24 בתא מעצר.^[23]

עמיר לב באלבומו הכל כאן (2009) כתב שיר בהשראת סיפורה של ויקי כנפו על המחאה כאם יחידנית ובעקבות התאבדות בנה. השיר נקרא ׳כביש 1׳.

• הנרייט דהאן כלב, נשים בישימון: מרי וסירוב בשולי החברה, הוצאת רסלינג, 2018.
• גדי בלום וניר חפץ, מהפכה חברתית - ויקי קנפו, ישראל לאן - 18 שיחות עם האישים שמעצבים את פני המדינה, ידיעות אחרונות ספרי חמד, תל אביב, 2008, עמ' 150 - 173

• ויקי קנפו, ברשת החברתית פייסבוק
• רותם כהן, ויקי קנפו: נתניהו היה קשוב, אבל לא נתן תשובות, באתר ynet, 10 ביולי 2003
• רותי סיני, עמירם ברקת וצחר רותם‏, ויקי קנפו הולכת לפוליטיקה, באתר וואלה‏, 23 בספטמבר 2003
• הנרייט דהאן כלב, ויקי כנפו, הגיבורה שלי, באתר "העוקץ", 24 בספטמבר 2003
• ynet, ויקי קנפו: מחאה בעירום, באתר ynet, 14 בספטמבר 2004
• מתי שמואלוף, ניכור ניאו-ליברלי, באתר nrg‏, 18 בספטמבר 2005
• אורלי וילנאי, בחירות 2009 | ויקי קנפו איבדה תקוה, באתר הארץ, 9 בפברואר 2009
• חן קוטס-בר, ויקי קנפו: גם אני מרגישה כמו עובדת זרה, באתר nrg‏, 29 במאי 2010
• אייל לוי, ‏ויקי קנפו שבה לצעוד: "אני אשת שטח, לא רוצה להיות אורן חזן הבא", באתר מעריב אונליין, 3 בנובמבר 2016
• חגי עמית, בינתיים, במרחק של 10,000 ק"מ מוושינגטון, באתר TheMarker‏, 11 בנובמבר 2016
• יהודה נוריאל, "צאו לשרוף את המדינה", באתר "ידיעות אחרונות", 5 במרץ 2019