זיאד אבו עין

אבו עין, ששמו היה זיאד טריפי, גדל באל-בירה. ב-14 במאי 1979 התפוצץ ברחוב הגליל בטבריה מטען חבלה ממנו נהרגו שני נערים^[1] ונפצעו מעל 30^[2]. לאחר הפיגוע עבר אבו עין לירדן באישור שלטונות ישראל ומשם לארצות הברית. בניסיון פיגוע נוסף שבוצע שבועיים לאחר מכן, נתפסה עטאף יוסף בעת שהניחה מטען חבלה בתחנה המרכזית בירושלים ובעקבות זאת נעצר מפעילה, ג'מאל יאסין. בחקירתו הודה יאסין שהוא הכין את הפצצה שהתפוצצה בטבריה והצביע על אבו עין כמי שקיבל ממנו את הפצצה ואת רכבו והניח את הפצצה בטבריה^[3][4].

בעקבות זאת הגישה ישראל לארצות הברית בקשת הסגרה^[5] לאחר שאבו עין נעצר בשיקגו באוגוסט 1979^[6]. בדצמבר 1981 הוסגר אבו עין לישראל, לאחר שזו התחייבה להתייחס אליו כאל אסיר פלילי רגיל. אבו עין היה האסיר הראשון שהוסגר מארצות הברית לישראל על פי הסכם ההסגרה ביניהן^[7][8]. הסגרתו ספגה ביקורת מצד גורמים פלסטינים שטענו שנעשתה למרות שלא היו ראיות לאשמתו של אבו עין. ההסגרה ספגה ביקורת גם מצד ירדן, שאף העלתה את נושא ההסגרה לדיון באו"ם.

אבו עין הורשע ברצח בבית המשפט המחוזי ובמאי 1983 דחה בית המשפט העליון את ערעורו על הרשעתו והותיר על כנו את מאסר העולם שנגזר עליו^[9].

בנובמבר 1983 היה אמור אבו עין להשתחרר מהכלא במסגרת עסקת ג'יבריל הראשונה לשחרור שישה משמונת חיילי הנח"ל שנשבו בלבנון^[10], אולם ברגע האחרון הוא הוחלף באסיר אחר^[11][12]. לבסוף שוחרר אבו עין בעסקת ג'יבריל. לאחר מספר חודשים היה אבו עין מראשוני משוחררי עסקת ג'יבריל שנעצרו מחדש, בעקבות מידע על כוונתו לארגן חטיפת אוטובוס^[13], והוא הוחזק במעצר מנהלי^[14].

בשנת 2001 ארגן אבו עין, שהיה חבר הנהגת הפת"ח ביהודה ושומרון, חרם על מוצרים ישראלים^[15]. באפריל 2002, במהלך מבצע חומת מגן, הגיע לביתו מרוואן ברגותי שהיה מבוקש, ואחריו הגיעו כוחות צה"ל שעצרו את ברגותי בביתו של אבו עין^[16]. בעקבות זאת נעצר גם אבו עין ושהה זמן מה בכלא. לאחר שחרורו נתמנה לסגן שר לענייני אסירים^[17], תואר אותו נשא עד פירוק המשרד בשנת 2014 בעקבות הקמת ממשלת האחדות עם החמאס^[18]. במסגרת תפקידו טען שהתנאים של האסירים הפלסטיניים גרועים מאלו של האסירים היהודיים באושוויץ^[19].

ביולי 2006 נימק אבו עין, בראיון טלוויזיוני, את התועלת בהסכמי אוסלו, בכך שבזכותם היה ניתן להוציא לפועל את האינתיפאדה השנייה^[20][21].

בשנת 2008, לקראת חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל, ניסה אבו עין לארגן צעדות מכל העולם לכיוון ישראל למימוש זכות השיבה.^[22]

ב-10 בדצמבר 2014 מת אבו עין אחרי שהתעמת עם חיילי צה"ל במהלך הפגנה בכפר תורמוס עיא נגד המאחז "עדי עד". הפלסטינים האשימו את ישראל בהריגת אבו עין ומדינות רבות קראו לישראל לפתוח בחקירה מהירה של התקרית. בנתיחה שלאחר המוות התגלה כי אבו עין מת מהתקף לב.^[23]

מדיה וקבצים בנושא זיאד אבו עין בוויקישיתוף

• עמירה הס, חיים לוינסון, גילי כהן, צבי בראל, השר הפלסטיני לענייני המאבק בגדר ההפרדה מת לאחר שהשתתף בהפגנה, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2014