חברה מתועשת

לפני המהפכה התעשייתית באירופה ובצפון אמריקה, ואחריה תיעוש נוסף ברחבי העולם במאה ה-20, רוב הכלכלות היו חקלאיות ברובן. המוצרים היסודיים הוכנו לעיתים קרובות בתוך משק הבית, ורוב הייצור האחר בוצע בבתי מלאכה קטנים יותר על ידי אומנים עם התמחות מוגבלת. ^[2]

באירופה, במהלך ימי הביניים המאוחרים, בעלי מלאכה בעיירות רבות הקימו גילדות כדי להסדיר את מקצועותיהם ולעקוב ביחד אחר האינטרסים העסקיים שלהם. ההיסטוריון הכלכלי שיילה אוגילבי הציע שהגילדות ריסנו עוד יותר את האיכות והפרודוקטיביות של הייצור. ^[3] עם זאת, ישנן עדויות לכך שאפילו בימי קדם, כלכלות גדולות כמו האימפריה הרומית או שושלת האן הסינית פיתחו מפעלים לייצור ריכוזי יותר בתעשיות מסוימות.^{[דרוש מקור]}

עם המהפכה התעשייתית, מגזר הייצור הפך לחלק מרכזי בכלכלות אירופה וצפון אמריקה, הן מבחינת עבודה והן מבחינת ייצור, כאשר הוא מבצע בערך שליש מכלל הפעילות הכלכלית. יחד עם התקדמות מהירה בטכנולוגיה, כמו כוח קיטור וייצור המופלדה המוני, הייצור החדש שינה באופן דרסטי את הכלכלה המסחרית והפיאודלית שהייתה נהוגה עד אז. גם כיום, הייצור התעשייתי משמעותי לכלכלות מפותחות ומפותחות למחצה רבות.

מבחינה היסטורית תעשיות ייצור מסוימות נכנסו לירידה עקב גורמים כלכליים שונים, לרבות התפתחות טכנולוגיה חלופית או אובדן יתרון תחרותי. דוגמה לראשון היא הירידה בייצור הכרכרות כאשר המכונית הופקה בייצור המוני.

מדידות תפוקות ענפי התעשייה וההשפעה הכלכלית שלהן אינן יציבות היסטורית. באופן מסורתי, הצלחה נמדדת במספר המשרות שנוצרו. ההנחה היא שמספר העובדים המופחת במגזר הייצור נובע מירידה בכושר התחרות של המגזר, או מהכנסת תהליך הייצור הרזה.

לשינוי זה קשור שדרוג איכות המוצר המיוצר. אמנם ניתן לייצר מוצר בטכנולוגיה נמוכה עם כוח עבודה נמוך, אך היכולת לייצר מוצרים בטכנולוגיה גבוהה תלויה בצוות מיומן ביותר.

כיום, מכיוון שהתעשייה היא חלק חשוב ברוב החברות והמדינות, לממשלות רבות יהיה לפחות תפקיד כלשהו בתכנון ובוויסות התעשייה. זה יכול לכלול נושאים כמו זיהום תעשייתי, מימון, חינוך מקצועי ודיני עבודה .

בחברה תעשייתית, התעשייה מעסיקה חלק גדול מהאוכלוסייה. זה קורה בדרך כלל במגזר הייצור. איגוד עובדים הוא ארגון של עובדים שהתאגדו כדי להשיג מטרות משותפות בתחומים מרכזיים כמו שכר, שעות ותנאי עבודה אחרים. איגוד העובדים, באמצעות הנהגתו, מתמקח עם המעסיק בשם חברי האיגוד (חברי דרג) ומנהל משא ומתן על חוזי עבודה עם מעסיקים. תנועה זו עלתה לראשונה בקרב פועלי התעשייה.

רומא ותרבויות ים תיכוניות עתיקות אחרות בפרט הסתמכו על עבדות בכל כלכלתן. בעוד הצמיתות דחקה במידה רבה את העבדות במהלך ימי הביניים באירופה, כמה מעצמות אירופיות החזירו את העבדות באופן נרחב בתקופה המודרנית המוקדמת, במיוחד עבור העבודה הקשה ביותר במושבות שלהן. המהפכה התעשייתית מילאה תפקיד מרכזי בביטול מאוחר יותר של העבדות, בין השאר משום שהדומיננטיות הכלכלית החדשה של הייצור המקומי ערערה את העניין בסחר העבדים . ^[4] בנוסף, השיטות התעשייתיות החדשות דרשו חלוקת עבודה מורכבת עם פחות פיקוח על עובדים, דבר שייתכן שלא היה תואם לעבודות כפייה. ^[5]

המהפכה התעשייתית שינתה את המלחמה, עם נשק ואספקה בייצור המוני, הובלה מונעת על ידי מכונות, יכולת ניוד מוגברת, תפיסת המלחמה הכוללת ונשק להשמדה המונית. מקרים מוקדמים של לוחמה תעשייתית היו מלחמת קרים ומלחמת האזרחים האמריקאית, אך מלוא הפוטנציאל שלה הוצג במהלך מלחמות העולם.

• מדינה מפותחת
• תעשיית המזון
• תיעוש
• חברה פוסט-תעשייתית
• העולם המערבי
• מהפכה תעשייתית
• מדינה מתועשת חדשה
• מיכון

• תעשיות - היבטים חברתיים, דף שער בספרייה הלאומית