זיהום הסביבה

זיהום הסביבה הוא כלל תופעות הזיהום הפוגעות בסביבה. תופעה נחשבת זיהומית כשהיא מפרה את האיזון האקולוגי, באזור מסוים או בעולם כולו. המונח זיהום הסביבה מתייחס בדרך כלל לזיהום הנובע מאסון סביבתי ומפעילות התעשייה.

צורות של זיהום הסביבה

ישנן שתי צורות עיקריות של זיהום סביבה: זיהום מקומי וזיהום גלובלי. בעבר האמינו כי רק זיהום מקומי הוא בעייתי - למשל, שחרור של עשן בעת בערת פחם, הגורם לזיהום האוויר. כיום מכירים בכך כי צורות זיהום שונות הן בעלות השפעה גלובלית. אפקט החממה המוביל להתחממות עולמית הוא הנזק המוכר ביותר הנגרם בשל זיהום גלובלי.

לעיתים, דבר-מה הקיים בטבע באופן טבעי נחשב לזיהום סביבה כשהוא מגיע למקום אחר. למשל, אצות הגדלות באגמים ובחופי ימים נחשבות לזיהום כשהתרבותן נובעת מריבוי שיירים מתעשיות שונות, המשמשים להן כמזון; אותן אצות מתחרות בצורות החיים ששהו במקום בטרם הזיהום, ומפרות את האיזון האקולוגי.

דרך נוספת לחלק את זיהומי הסביבה היא לזיהום אישי וזיהום מסחרי. על אף שהזיהום המסחרי הוא תוצאה מובהקת של פעולות אישיות, רוב ההפגנות הן כנגד זיהום מסחרי, זיהום שבו תאגידים מזהמים את הטבע, לדוגמה מפעלים ששופכים את הפסולת שלהם לים, מייצרים עשן וכדומה.

השפעות על האדם

זיהום הסביבה פוגע בסופו של דבר בבני האדם. במקרה של זיהום גלובלי, ההשפעות הן על העולם כולו. לדוגמה, הפשרת הקטבים תיצור בעיה כלל עולמית. אבל גם זיהום מקומי הוא הרסני לאדם: הוא גורם מגוון בעיות, החל בקשיים טכניים (כגון זיהום אור שמונע שימוש בטלסקופים באזורים עירוניים) ועד למחלות קשות: חומרים מזהמים באוויר, באדמה ובמים גורמים למחלות רבות ושונות, ובהן סרטן, זאבת, מחלות חיסוניות, אלרגיה ואסתמה.

בשנת 2016 פרסם ארגון הבריאות העולמי דו"ח לפיו 1 מכל 4 ממקרי התמותה בעולם מקורו בזיהום סביבה, וכמות מקרי המוות מגיעה ל-12.6 מיליון איש בשנה שמתים בגלל סיבות המקושרות לזיהום הסביבה^[1].