חנה הורן

חנה הורן, בתם של שרה פרנסיס (לבית פְרוֹמברג)^[1] ומוריס יעקב בוגסלב,^[2] נולדה בשם אליס (לָלי) בוגוסלב בשנת 1922 בניו יורק שבארצות הברית וגדלה בעיר לוס אנג'לס, שם סיימה את לימודיה בבית הספר היסודי. בשנת 1931, והיא בת תשע, התאבד אביה. בשנת 1932 עלתה לארץ ישראל עם אימה, שלוש אחיותיה ואחִיה והמשפחה השתקעה בתל אביב הקטנה. המשיכה את לימודיה בגימנסיה הרצליה וסיימה בגימנסיה שלווה. הייתה חברה בהכשרת הצופים א' (שמאוחר יותר ייסדה את קיבוץ מעגן מיכאל), ולאחר מכן נסעה לניו יורק ללמוד חינוך וספרות ילדים. מקץ שנים אחדות שבהן שימשה בשליחות ציונית בארצות הברית חזרה לישראל והשתקעה בכפר שמריהו, ואחר כך בהוד השרון. בארץ עסקה בהוראה, ניהלה גן ילדים, התמחתה בחינוך מיוחד ובהוראת ילדים חירשים.

פרשת ההאשמה בגנבה ספרותית

בשנת 2008 תרגם יהודה אטלס לעברית את הספר "זרע של גזר", שנכתב על ידי רות קראוס ואויר על ידי בעלה המאייר הידוע קרוקט ג'ונסון. עם פרסום הספר המתורגם הועלו האשמות^[3] נגד חנה הורן כי ספרה "זרע של צנונית" הוא גנבה ספרותית של הספר "זרע של גזר", וכי אף האיורים שבו נעשו ברוח איורי הספר המקורי.^[4]

חנה הורן הייתה אשתו של שמעון הורן (1919–2014), יועצו הכלכלי של שר האוצר לוי אשכול ומנהל השקעות. הייתה אם לשלושה וסבתא לנכדים ולנינים.^[5]

אחיה דניאל הלל (1930–2021) היה אגרונום.

נפטרה ב-17 בנובמבר 2021, בגיל 99. נקברה בבית העלמין בכפר שמריהו.

ספרי ילדים

• זרע של צנונית (אצלנו, תשכ״ד)
• הלו, הלו אבא (אצלנו, 1963)
• בוא ילד (יסוד, 1970)
• שחורי (הקיבוץ המאוחד, 1973)
• אל שארם א-שיך (יסוד, 1975)
• אבי, אין לי זמן: או, שלשה טלפונים (יסוד, 1976)
• נפלה לי שן (יסוד, תשל״ח)
• רם בחבית (אטלס, תשמ״א)
• קלוד (אטלס, 1981)
• אתה יודע מה קרה אחר-כך? (דביר, 1983)
• למה הפרה לא אמרה מו? (תבל, 1987)
• הלו, הלו אמא (כנרת, 2000)
• הלו, הלו סבתא (כנרת, 2003)
• רן בחבית (ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 2004)
• עפר ועפר (כנרת, תשס״ד 2004)

אוטוביוגרפיה

• ללי (משכל, 2008)

• חנה הורן, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• חנה הורן באתר סימנייה
• סופרת ילדים, מעריב, 26 ביוני 1964
• עופר אדרת, סופרת הילדים חנה הורן מתה בגיל 99, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2021