משרד האוצר

בראש משרד האוצר עומד שר האוצר. מתחת לשר, עומדים באופן ישיר סגן השר (או שר נוסף בתוך המשרד), המנהל הכללי, ראשי האגפים (החשב הכללי, אגף תקציבים, אגף שכר והסכמי עבודה והכלכלן הראשי) וכן ראשי יחידות הסמך (רשות המיסים, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון).

יחידות נוספות הכפופות למנכ"ל המשרד הן: הלשכה המשפטית, יחידת ביקורת פנים, יחידת דוברות, היחידה לפניות הציבור ויחידות מנהליות פנימיות (כדוגמת לוגיסטיקה).

בעבר, במסגרת המשרד פעלו גם נציבות שירות המדינה (עד להעברתה למשרד ראש הממשלה) ורשות החברות הממשלתיות (עבר להעברתה למשרד לשיתוף פעולה אזורי).

אגף התקציבים

ערך מורחב – אגף התקציבים

הממונה על התקציבים נכון לשנת 2023 הוא יוגב גרדוס.

אגף התקציבים עוסק בהכנת תקציב המדינה ובהגשתו לאישור הממשלה והכנסת (התקציב השנתי מאושר מדי שנה על ידי הכנסת, בחוק התקציב). לאגף זה השפעה על פעולותיהם של כל משרדי הממשלה, דרך קביעת תקציביהם. האגף עוסק גם בגיבוש המדיניות המקרו-כלכלית של הממשלה.

אגף החשב הכללי

ערך מורחב – החשב הכללי

החשב הכללי נכון לשנת 2023 הוא יהלי רוטנברג.

אגף החשב הכללי עוקב אחר הוצאותיה של הממשלה, והוא אחראי על פיקוח תקציב המדינה, כולל טיפול בחשבונאות הממשלתית וחתימה על חוזים שהמדינה היא צד להם (חוזים שבדרך כלל כרוכים בתשלום של המדינה לספקים).

נושאים נוספים שבהם עוסק האגף:

• ניהול נכסי המדינה.
• ניהול החוב הממשלתי.
• קביעת מדיניות הרכש הממשלתי וביצוע רכש ממשלתי מרכזי.
• ניהול מיזמי מחשוב ממשלתיים, כגון מרכב"ה וממשל זמין.
• הפעלת ועדות מכרזים בין משרדיות.
• עריכת ביקורת פנים במשרדי הממשלה.
• מימוש חוקים תקציביים אחדים: חוק נכסי המדינה, חוק יסודות התקציב, חוק מלווה המדינה, חוק ערבויות מטעם המדינה וחוק הערבויות לסחר-חוץ, חוק חובת המכרזים, חוק שירות המדינה (גמלאות), חוק הביקורת הפנימית, ועוד.

אגף הכלכלן הראשי

הכלכלן הראשי, הממונה על הכנסות המדינה, מחקר, וקשרים בינלאומיים נכון לשנת 2023 הוא ד"ר שמואל אברמזון (החליף את שירה גרינברג שכיהנה בתפקיד 4 שנים).

אגף הכלכלן הראשי הוא יחידת מטה במשרד האוצר האחראי על חיזוי ומעקב אחר המשתנים הכלכליים המשפיעים על המשק הישראלי, גיבוש מדיניות המס של ישראל וכן על ניהול הקשרים הבינלאומיים של משרד האוצר. כחלק מכך שותף האגף בתהליך בניית תקציב המדינה בחיזוי הצמיחה והכנסות המדינה, ומעקב אחר הכנסות המדינה בפועל. האגף גם יוזם מחקרים מקדמי מדיניות, לתמיכה מחקרית בקבלת ההחלטות באוצר, ולהצגת הכלכלה הישראלית לגורמי חוץ. בנוסף האגף יוזם מדיניות ושינויי חקיקה בתחומי המס ומייצג את ישראל בפורומים בינלאומיים העוסקים בתחומי מדיניות כלכלית ומיסוי.

פרסומי אגף הכלכלן הראשי כוללים בין היתר את דו"ח הכנסות המדינה, סקירות כלכליות שבועיות, סקירות ענף הנדל"ן למגורים ומאמרים המתפרסמים מעת לעת.

בנוסף האגף אחראי על הקשרים הבין-לאומיים והמגעים בין משרד האוצר לממשלות זרות, ארגונים בינלאומיים ומוסדות פיננסית בין-לאומיים.

אגף השכר והסכמי עבודה

ערך מורחב – אגף שכר והסכמי עבודה

הממונה על השכר והסכמי עבודה נכון לשנת 2023 הוא אפי מלכין (מ"מ).

אגף השכר אחראי על קביעת מדיניות השכר ויישומה במגזר הציבורי, ניהול משא ומתן בשם הממשלה בכלל המגזר הציבורי והמשק, פיקוח ובקרה על גופים ציבוריים (סעיף 29 לחוק יסודות התקציב), יישום תיקון 16 לחוק יסודות התקציב (כולל הפעלת יחידת האכיפה) וייעוץ לממשלה ולכנסת בנושאים הנוגעים לשכר.

אגף השכר והסכמי עבודה עוסק בקביעת תנאי העסקתם של עובדי המדינה, באמצעות ייצוג המדינה במשא ומתן לגיבוש הסכמים קיבוציים לעובדי המדינה, בחתימה על הסכמים אלה ובמעקב אחר ביצועם. פעמים רבות שותפות גם הרשויות המקומיות להסכמים אלה. כן מפקח האגף על תנאי ההעסקה בחברות ממשלתיות ובגופים מתוקצבים (כאלה שחלק ניכר מתקציבם ממומן על ידי המדינה, כגון אוניברסיטאות)

הלשכה המשפטית

היועץ המשפטי של משרד האוצר נכון לשנת 2023 הוא עו"ד אסי מסינג.

לשכה המשפטית במשרד האוצר מעניקה ליווי משפטי לפעילותם של לשכת השר ולשכת המנכ"ל, ולפעילות אגפי המשרד. במסגרת הליווי המשפטי, הלשכה המשפטית משתתפת בגיבוש ההיבטים המשפטיים של מדיניות המשרד ונותנת לבוש משפטי למדיניות המשרד שהתגבשה, מציגה את מדיניות המשרד בפני הממשלה והכנסת ומלווה את יישומה מן הבחינה המשפטית. בכלל זה, עוסקת הלשכה המשפטית בכל אלה: ניסוח של חקיקה (חוקים ותקנות), הוראות מינהל והצעות החלטה לממשלה, הכנת חוות דעת משפטיות, ניסוח מכרזים, הסכמים ומסמכים משפטיים, ניהול משא ומתן מול גורמים בתוך הממשלה ומחוצה לה, והכנת עמדת המשרד בתיקים שמתנהלים בבתי המשפט. לחמישה אגפים ויחידות במשרד ייעוץ משפטי נפרד: רשות המסים, רשות החברות, אגף השכר והסכמי עבודה, מינהל הכנסות המדינה והרשות לזכויות ניצולי שואה.

רשות המיסים בישראל

ערך מורחב – רשות המסים בישראל

מנהל רשות המיסים נכון לשנת 2023 הוא ערן יעקב.

רשות המסים בישראל עוסקת בגביית כל המסים הממשלתיים החלים בישראל.

רשות המסים בישראל מאחדת את אגפי המס השונים: מס הכנסה, מיסוי מקרקעין, מס ערך מוסף, מס קנייה, מכס ומס בולים. הרשות מספקת שירותים בנושאי רפורמות, מוסדות ללא כוונת רווח וכן מידע למעסיקים, למייצגים ולציבור.

רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון

ראש רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון נכון לשנת 2023 הוא עמית גל (מ"מ).

רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון היא רגולטור פיננסי עצמאי בישראל, המפקח על גופים פיננסים חוץ בנקאיים, ובהם חברות ביטוח, קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, וכן על מתן שירותים פיננסיים מוסדרים כגון נותני אשראי חוץ-בנקאי, שירותי תשלום והעברת כספים, חברות פינטק ונותני שירותים פיננסים במטבעות וירטואליים.

כמו כן, במסגרת סמכויותיה, אחראית הרשות, על רישוי סוכני ביטוח ויועצי פנסיה, והיא מפקחת על פעילותם מול המבוטחים והעמיתים.

הרשות הוקמה ב-1 בנובמבר 2016 בהתאם לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016, ועד למועד זה פעלה כאגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר.

המדפיס הממשלתי

ערך מורחב – המדפיס הממשלתי

מנהל המדפיס הממשלתי הוא רוני פרקין. היחידה באחריותו מבצעת את רוב שירותי הדפוס של כל משרדי הממשלה.

הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל

הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל (נקראת בקיצור: הלשכה לפיצויים אישיים) אחראית על אספקת שירותים לרשויות הפיצויים ומוסדות ביטוח סוציאלי בגרמניה, במסגרת "הסכם השילומים". הלשכה מספקת את השירותים בהתאם לתביעות אישיות של ניצולי שואה אזרחי ישראל.

מיסים

מס ערך מוסף

ערך מורחב – חוק מס ערך מוסף

"הוועדה הציבורית לבדיקת מערכת המיסים בישראל", שנודעה בשם "ועדת אשר" הגישה את המלצותיה לשר האוצר, פנחס ספיר, בינואר 1972, ובהן המלצה להנהגת מס ערך מוסף בישראל.בתחילה נעשו ניסיונות להנהיג את המס כבר בשנת 1972^[1], אולם המהלך השתהה ונכנס לתוקף רק בשנת 1976, עם חקיקתו של חוק מס ערך מוסף,^[2] שהפך מס זה למס העקיף המרכזי בישראל. שיעור המס, שנקבע בצו על ידי שר האוצר לאחר התייעצות עם ועדת הכספים של הכנסת, היה תחילה 8%, עלה עד ל-18%, ובשנת 2015 הוקטן לשיעורו הנוכחי - 17%.

מס מעסיקים

ערך מורחב – מס מעסיקים

מס מעסיקים הוצע לראשונה על ידי ועדת חיים גבתי שנועדה למצוא מקורות הכנסה נוספים למימון תקציב המדינה^[3], אולם ההצעה זכתה להתנגדות רבה מצד השרים במיוחד שר התעשייה והמסחר, יוסף ספיר, שכינה את המס "טירוף הדעת"^[4], ולא קודמה. המתנגדים טענו שהמס יביא לעליית מחירים ויפגע בייצוא, שכן יקשה להבחין בין יצואן ללא יצואן. לעומת זאת, התומכים טענו שהחוק יגביר את ההתייעלות ואת ריסון עליית השכר^[5]. ביולי 1974, לאחר מלחמת יום הכיפורים, הציע שר האוצר שוב להחיל מס מעסיקים של 5%^[6]. בעקבות התנגדות המעסיקים שאיימו שלא לשתף פעולה עם החוק, הרעיון הוסר מסדר היום^[7]. בפברואר 1975 החליטה הממשלה באופן מפתיע על הנהגת מס מעסיקים^[8] בשיעור של 7.5%. החוק שהגיע לוועדת הכספים חודש לאחר מכן כלל שיעור של 4% בלבד וחברי הכנסת הכניסו לו סעיף שאישר לשר האוצר להוריד את השיעור בענפים העלולים להפגע בגלל המס^[9].

המס הוצג כמס זמני עד להטלת מס ערך מוסף, אך בוטל רק בתחילת 2008.

מס הכנסה

ערך מורחב – מס הכנסה (ישראל)

בדצמבר 1974 הקים שר האוצר, יהושע רבינוביץ, ביוזמתו של הממונה על הכנסות המדינה, משה נוידרפר, את ועדת בן שחר - ועדה ציבורית לבחינת רפורמה במערכת המיסים. על הוועדה הוטל לגבש המלצות לשינוי שיטת גביית המיסים הישירים ובמיוחד מס הכנסה תוך הורדת המס השולי, מניעת עיוותים, הגברת יעילות גביית המיסים, והרחבת בסיס המס. הוועדה הגישה המלצות לרפורמה נרחבת בפקודת מס הכנסה, שבעקבותיהן אושר בכנסת, ב-10 ביולי 1975, תיקון 22 לפקודת מס הכנסה ("הרפורמה במס הכנסה").^[10] בשינויים שהוכנסו במסגרת רפורמה יסודית זו יושמו שלושה עקרונות מרכזיים:

• הורחב בסיס המס: כל הכנסתו של העובד (למעט מספר מצומצם של חריגים) חייבת במס. בוטלו פטורים והקלות מס שניתנו להחזרי הוצאות, לגמול שעות נוספות ולתוספת יוקר.
• מותנו שיעורי המס והוקטן המס השולי המרבי (בעקבות הרחבת הבסיס לגבייתם). מדרגות המס נקבעו בטווח 25% עד 60%.
• כללי חישוב המס נעשו פשוטים יותר.

בשנים שלאחר מכן הקימו שרי האוצר ועדות נוספות לרפורמה במס הכנסה, בהן ועדת בן בסט, אך מרבית המלצותיהן לא יושמו.

שר האוצר סילבן שלום הביא לחקיקתו, בעקבות המלצותיה של "ועדת רבינוביץ'", של תיקון מס' 132 לפקודת מס הכנסה^[11], שמרכיביו העיקריים:

• תחילתו של תהליך להורדת שיעורי המס (סעיף 121 לפקודת מס הכנסה), תהליך שאותו המשיכו והאיצו שרי האוצר שבאו אחרי שלום.
• חיוב במס הכנסה של רווחים ריאליים מהכנסות מריבית ומשוק ההון.
• מעבר ממיסוי טריטוריאלי למיסוי פרסונלי, שהביא להרחבה מהותית בחיוב במס הכנסה של הכנסותיהם של ישראלים בחו"ל.
• רפורמה במיסוי הקצאת מניות לעובדים (סעיף 102 לפקודת מס הכנסה).

חברות ממשלתיות

ערך מורחב – רשות החברות הממשלתיות

בבעלותה של מדינת ישראל נמצאות חברות ממשלתיות רבות, בהן חברות גדולות כחברת החשמל והתעשייה האווירית. רשות החברות הממשלתיות, שהוקמה בשנת 1975 כמשך ליחידה במשרד האוצר שקדמה לה, ממונה על הפיקוח על פעולתן של חברות אלה. תפקידיה העיקריים כיום של הרשות הם להוביל את הפיכת החברות הממשלתיות לרווחיות, יעילות ונקיות. נוסף על כך הרשות פועלת כדי לשפר את טיב השירות שמעניקות החברות הממשלתיות לצרכנים.

במשך מרבית שנותיה פעלה הרשות תחת משרד האוצר, אך בממשלת ישראל השלושים וחמש הופעלה הרשות תחת משרד הדיגיטל הלאומי עד החזרתה למשרד האוצר עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש. בממשלת ישראל השלושים ושבע הועברה הרשות למשרד לשיתוף פעולה אזורי. בשני משרדים אלה השר הממונה על הרשות הוא דודי אמסלם.

מאז 1962 מתקיימת מדיניות של הפרטת חברות ממשלתיות, שבמסגרתה הופרטו עשרות חברות, בהן אל על, בזק ותעש מערכות.

הועדה לבחינת סמכויות מנכ"ל משרד האוצר

ביוני 2017 הקים משרד האוצר ועדה שמטרתה את הסמכויות של מנכ"ל משרד האוצר וראשי האגפים השונים ומנהלי יחידות סמך, כמו למשל רשות החברות הממשלתיות.

נקבע כי בראש הוועדה יעמוד מנכ"ל משרד ראש הממשלה והממונה על השכר באוצר לשעבר יוסי קוצ'יק, ויהיו חברים בה מנכ"ל משרד האוצר והממונה על התקציבים לשעבר אהרון פוגל, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר חיים שני, הממונה על שוק ההון והביטוח לשעבר ציפי סאמט והממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר עו"ד דרור שטרום. היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד אסי מסינג, ישמש כיועץ המשפטי של הוועדה וכמרכזת הוועדה תשמש עו"ד הראלי מזרחי מהלשכה המשפטית במשרד האוצר.^[12]

מלחמות

למלחמות יש השפעה משמעותית על כלכלת ישראל, עקב גיוס המילואים המשבית חלק מפעילות המשק, נזקי המלחמה בעורף וההוצאה הגדולה על אמצעי לחימה.

מלחמת יום הכיפורים

בעקבות מלחמת יום הכיפורים הוטל "מלווה מלחמה" כאיגרת חוב מלחמה לגיוס הון מן הציבור.

מבצע שלום הגליל

ימים אחדים לאחר תחילתו של מבצע שלום הגליל חתם שר האוצר, יורם ארידור, על תקנות שעת חירום (היטל שלום הגליל), תשמ"ב-1982,^[13] שבמסגרתן הוטלו היטלים אחדים למימון המבצע.

בהסכם לחלוקת נטל הוצאות המבצע, שנעשה בין משרד האוצר, ההסתדרות הכללית ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים הוסכם על הטלת מלווה חובה למימון המבצע, ומלווה זה, שנקרא מלווה שלום הגליל, הוטל בחוק למימון מבצע שלום הגליל, תשמ"ב-1982, שאושר בכנסת ב-28 ביולי 1982, ונכנס לתוקף ב-1 באוגוסט 1982.^[14] גביית המלווה נעשתה בשנים 1982–1983, ופרעונו נעשה במשך ארבע שנים, החל משנת 1993.

מלחמת לבנון השנייה

מלחמת חרבות ברזל

באוקטובר 2023, בעקבות מלחמת חרבות ברזל נדרש המשרד להתמודד עם הבעיות הכלכליות שגרמה המלחמה, בהן הוצאות המלחמה, הנזק הגדול שנגרם ביישובי עוטף עזה וביישובים נוספים, מימון האכסון של רבבות תושבים שפונו מבתיהם בעוטף עזה ובגבול הצפון, ותמיכה בעסקים שהפגעו.

אינפלציה

ערך מורחב – האינפלציה בישראל

אינפלציה משמעותית החלה בישראל בשנת 1973, שבה הגיע שיעורה ל-20% בשנה, והמשיך לעלות בשנים שלאחר מכן.

עם הקמת ממשלת בגין הראשונה, אחרי "המהפך" של שנת 1977, מונה שמחה ארליך לשר האוצר וסגן ראש הממשלה. בתפקידו זה החל "המהפך הכלכלי" עם שורת רפורמות שוק חופשי, שכללו את ביטול הפיקוח על מטבע חוץ, ביטול והפחתת מיסים (למשל מס נסיעות) וצעדים נוספים. עם זאת, לצד רפורמות המיסוי לא היה קיצוץ בהוצאות הממשלה, מה שהוביל לאינפלציה דוהרת, שהגיעה בשנת 1979 ל-111% בשנה. שיעור האינפלציה השנתית הגיע לשיא של 445% בשנת 1984. השיעור הגבוה ביותר של עליית המדד החודשית נרשם בחודש יולי של שנת 1985, והוא עמד על 27.49%.

עליית המחירים המהירה והבלתי מבוקרת הביאה לכך שבמשך כמה שנים חושב תקציב המדינה בדולר אמריקאי במקום בשקלים, כיוון שאי אפשר היה לדעת בתחילת השנה מה יהיה ערך השקל בסופה. כמו כן, נוצר חוב חיצוני גדול מאוד שאיים להחמיר את המשבר הכלכלי, ונרשם שפל ביתרות מטבע החוץ של ישראל. האינפלציה נבלמה בסופו של דבר בעקבות תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985, בהובלת ראש הממשלה שמעון פרס ושר האוצר יצחק מודעי, והחל משנת 2003 שיעורה נמוך מ-4% לשנה.

עליית המדד באחוזים (ממוצע שנתי לעומת שנה קודמת{)

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: משרד האוצר
ציטוטים בוויקיציטוט: משרד האוצר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משרד האוצר

• אתר האינטרנט הרשמי של משרד האוצר (בעברית, באנגלית ובערבית)
• משרד האוצר, ברשת החברתית פייסבוק
• משרד האוצר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• משרד האוצר, ברשת החברתית אינסטגרם
• משרד האוצר, ברשת החברתית LinkedIn
• משרד האוצר, סרטונים בערוץ היוטיוב
• כל השרים במשרד האוצר, באתר הכנסת
• הדר חורש, עלייתו ונפילתו של נער האוצר, באתר nrg‏, 16 במאי 2009
• כהן, ניסים (2013). "כוחה של מומחיות? על יחסי הגומלין בין פוליטיקאים לפקידים ושקיפות בתהליך התקצוב ועל אגף התקציבים באוצר ומדיניות הבריאות בישראל", ביטחון סוציאלי, 91
• תקציב משרד האוצר במפתח התקציב של הסדנא לידע ציבורי
• התנועה לחופש המידעסיכום דיוני ועדת קוצ'יק לבחינת סמכויות הנהלת משרד האוצר, 2018
• ישראל, משרד האוצר, דף שער בספרייה הלאומית