טבת

בחודש טבת 29 יום. א' בטבת יכול לחול בימים ראשון, שני, שלישי, רביעי ושישי. החודש מתחיל בשניים או שלושת הימים האחרונים של חג החנוכה: אם כסלו היה חודש מלא - שניים^[3], ואם חסר - שלושה^[4].

החודש מוזכר בשמו בתנ"ך, במגילת אסתר, המאוחרת לתקופת שיבת ציון: "בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא חֹדֶשׁ טֵבֵת" (פרק ב', פסוק ט"ז). מקור שמו של החודש, כשמותיהם של שאר החודשים בלוח העברי, בגלות בבל.^[5] בשפה האכדית, ממנה הגיעו שמות כל החודשים בלוח העברי, שם החודש היה טביתו – tebitu – שפירושו משהו שטובעים בו, השם נובע מהגשמים והבוץ העמוק אשר מאפיינים את החודש.^[2] בביתא ישראל החודש נקרא טבית.

מזל החודש הוא מזל גדי.^[6] בלוח השנה במגילות קומראן מזלו הוא מזל דלי. חודש טבת מקושר לשבט דן^[7] או לשבט גד^[8] או לשבט אשר^[9] או לשבט יהודה^[10].

• א'-ג' בטבת^[11]: חנוכה (שניים או שלושה ימים אחרונים)
• י' בטבת: צום עשרה בטבת

• ח' בטבת: נשלם תרגום התורה ליוונית, מה שמוכר כיום כ-'תרגום השבעים'
• ט' בטבת: צום תשעה בטבת, "לא כתבו רבותינו על מה התענית", אך יש אומרים שבו מת עזרא הסופר

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: טבת
טקסט בוויקיטקסט: קטגוריה:טבת

• הערך "טבת", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
• תכנים לחודש טבת במרכז הפדגוגי הווירטואלי של רשת מורשה
• שמואל זנוויל כהנא, טבת