יאפ

מטבעות האבן

האי יאפ ידוע בשל מטבעות האבן הגדולות אשר היו בשימוש בו והידועות בשם "ראי" (Rai stones). אבנים אלה המעוצבות בצורת סופגנייה בעלת חור גדולה עשויות בדרך כלל מקלציט. הגדולות שבהן מגיעות לקוטר של כ-4 מטרים, והקטנות מגיעות לקוטר של 3.5 ס"מ. האבנים הגיעו ליאפ גם מאיים רחוקים כמו גינאה החדשה ומפלאו. ערכן של מטבעות אלה מבוסס על גודלן ועל ההיסטוריה שלהן. בעבר תושבי יאפ החשיבו את ערכן של אבנים אלה מכיוון שהחומר שממנו הן עשויות דומה לקוורץ, וסוג החומר זה הוא המבריק ביותר שהיה מצוי בסביבה. לבסוף הוכרו אבנים אלה כהילך חוקי והיו אמצעי תשלום חובה בסוג עסקאות מסוימות.

הערך של האבנים נמדד על פי הקשיים והסכנות שהיו כרוכים בהשגתן. כדי לחצוב את האבנים, היו צריכים תושבי יאפ להפליג לאיים מרוחקים ולשאת ולתת עליהן עם תושבי אותם איים שלעיתים היו עוינים. לאחר חציבתן האבנים היו מועמסות על רפסודות שהיו נגררות על ידי סירות קאנו בעלות מפרש. נדירותן של האבנים והמאמץ והסכנה שהיו כרוכים בהשגתן הפכו אותן ליקרות ערך עבור תושבי יאפ.

מאחר שלא מיוצרות עוד אבנים כאלה, מחירן נשאר קבוע. בני האי יודעים מי בעליהן של כל אחת מהאבנים, אך האבנים לא בהכרח מועברות ממקומן במקרה של העברת בעלות. גודלן ומשקלן של האבנים מקשות על העברתן ממקום למקום (העברתן של הגדולות שבהן מצריכה 20 איש). למרות שהיום ההילך החוקי הוא הדולר האמריקני, האבנים משמשות לעסקאות בעלי אופי מסורתי או טקסי. האבנים יכולות לשמש כאמצעי תשלום בטקסי נישואין, עסקות מקרקעין, או כפיצוי במקרי סכסוך.^[2]

יש המשווים את שיטת המסחר באבנים לבלוקצ'יין.^[3]

מוצא ושפה

שפת בני יאפ שייכת למשפחת השפות האוסטרונזיות. יאפ, (השם המקורי הוא (Wa'Ab או Waqab) יושב בתחילה על ידי מהגרים מחצי האי המלאי, מאינדונזיה, מגינאה החדשה ומאיי שלמה. תושבי האיים המקיפים את יאפ הם צאצאי מהגרים פולינזים וככאלה הם שונים מתושבי האי יאפ עצמו. תרבותם ושפתם קרובה יותר לאיי צ'וק השכנים.

ניווט

תושבי יאפ והאיים הסובבים נחשבו לנווטים בעלי מוניטין באוקיינוס השקט. שייטים מיאפ הפליגו למרחקים מרשימים בסירות הקאנו שלהם ללא עזרת מצפן, ללא ניווט באמצעות כוכבים וללא ניווט באמצעות משטר זרמי הים כמו שהיה נהוג בניווט המיקרונזי והפולינזי. בעידן הפרה-קולוניאלי, תושבי יאפ ייסדו ממלכת איים ושלטו על מה שכיום כולל את איי מדינת יאפ.

מבנה חברתי

החברה ביאפ היא חברה מעמדית מורכבת וכוללת לפחות שבע מעמדות. באופן היסטורי מעמדו של כפר מסוים יכול לעלות או לרדת בהשוואה למעמדם של כפרים אחרים על פי האופן שבו הוא מטפל בסכסוכים בין כפרים. במקרים רבים כפר ממעמד נמוך יצטרך לשלם מס לכפר ממעמד גבוה יותר. בנוסף, טאבו על סוגי מאכלים מסוימים יכול להיות מוטל על כפרים ממעמד נמוך, כלומר, ייתכן שייאסר עליהם לדוג ולאכול סוגי דגים מסוימים. היררכיה זו יכולה להיות גם בין משפחות בתוך הכפר.

עד הגעתם של המתיישבים הגרמנים, שיטת המעמדות הייתה גמישה והיו יכולים לחול שינויים במעמדם של כפרים בהתאם למקרי הסכסוך. עם סוף המאה ה-19 הממשל הקולוניאלי הגרמני, השליט שלום ביאפ ואסר על סכסוכים אלימים. המעמדות של הכפרים ביאפ כיום מבוססים על המצב כפי שהיה עם הגעתם של הגרמנים.

יאפ התגלה לראשונה על ידי משלחת ספרדית ב-1528. האי תועד שוב על ידי משלחת ספרדית נוספת ב-1543 שסימנה אותו במפות כ-Los Arrecifes, (בספרדית "השוניות".) מאמצע המאה ה-17 ועד 1899 הייתה יאפ מושבה ספרדית שנשלטה מהפיליפינים. ביאפ שכן מרכז קשר גרמני ראשי לפני מלחמת העולם הראשונה ותחנה חשובה לקו טלגרף בינלאומי. האי נכבש על ידי היפנים בספטמבר 1914 והפך לשטח מנדט יפני במסגרת חוזה ורסאי ב-1919. ב-1922 נחתם הסכם בין יפן לארצות הברית שהעניק לזו האחרונה זכויות כלכליות באי.

במלחמת העולם השנייה היה יאפ אחד מהאיים באסטרטגיה האמריקנית של דילוג מאי לאי כדי לכבוש את יפן. יאפ נכבש על ידי האמריקנים בסיומה של המלחמה והוחזק על ידיהם כשטח נאמנות מטעם האו"ם יחד עם כל איי קרוליין עד ל-1986. בשנה זו אוחדו ארבע המדינות, יאפ, צ'וק (Chuuk, עד לינואר 1990 נקראה "טרוק"), פונפאי (Pohnpei, עד נובמבר 1984 נקראה "פונאפי") וקוסראה, למדינה אחת שנקראה המדינות הפדרליות של מיקרונזיה. המדינה החדשה חתמה על חוזה ההתאגדות החופשית (Compact of Free Association) עם ארצות הברית ב-1982. תושבי מיקרונזיה יכולים להיכנס לארצות הברית עם הגבלות מעטות.

מדיה וקבצים בנושא יאפ בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של יאפ (באנגלית)
• יאפ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)