יוסף יריב

יריב נולד בחיפה לבתיה ויצחק ריבקינד בני העלייה השלישית. הוא גדל והתחנך במושב תל עדשים ובכפר סבא. בגיל עשר עבר למושב גני עם, ובגיל 11 הצטרף לארגון ההגנה. בשנת 1941 היה מראשוני המתגייסים לפלמ"ח ועבר הכשרה כלוחם וכמפקד כיתה. לאחר מכן עבר קורס מפקדי מחלקות ושימש כמפקד מחלקה ביגור.

בין היתר השתתף ב-1945 בפריצת מחנה עתלית כסגנו של מפקד אחת ממחלקות הפריצה, יצחק רבין^[1]. בהמשך פיקד על הפעולה השנייה לפיצוץ תחנת הרדאר על הכרמל בשנת 1946.^[2] לאחר מכן שימש כמפקד הקורס השני של הפלי"ם וכמפקדה השני של פלוגת הפל"ים. בתפקידו הבא נשלח למילאנו ועסק בהבאת ספינות נשק לישראל במלחמת העצמאות ובפעילות המוסד לעלייה ב'.

יריב היה מעורב בארגון אוניית הנשק "נורה" אשר הפליגה מוונציה אל נמל שיבניק היוגוסלבי ושם הועמס עליה הנשק שנרכש, היא הוסוותה כנושאת תפוחי אדמה ובצל. היה זה משלוח הנשק הגדול הראשון במלחמת העצמאות, שהגיע לארץ ישראל ב-1 באפריל 1948 ערב מבצע נחשון. האנייה כללה 4,500 רובי "מאוזר", 200 מקלעים מסוג מ.ג. 34 ו-5 מיליון כדורים 7.92 מ"מ. מטען נשק זה איפשר לצייד את שלושת גדודי מבצע נחשון במלוא הנשק האישי שהיה דרוש להם, והוא איפשר את פריצת הדרך לירושלים. חלק מנשק זה ניתן לכוחות הפלמ"ח וההגנה שהדפו את המתקפה על משמר העמק והדפו את כוחותיו של קאוקג'י. במלחמת העצמאות לחם כמפקד פלוגה בגדוד התשיעי, גדוד הפשיטה של חטיבת הנגב כסגן מפקד הגדוד השביעי וכמפקד הגדוד השמיני בחטיבת הנגב.^[3]

לאחר המלחמה שימש יריב כמתאם בין תע"ש למשרד הביטחון. בשנת 1952 השתחרר מצה"ל. בשנת 1955, בעקבות פרשת עסק הביש נקרא על ידי יוסי הראל לשוב לצה"ל ולשרת כסגנו ביחידה 131, היחידה המבצעית של אגף המודיעין. לאחר פרישתו של הראל מונה למפקד היחידה, שנשאה אז את השם יחידה 188. בשנת 1963 עברה היחידה בפיקוד יריב, שהיה בעת ההיא בדרגת אל"ם, למוסד^[4] היא אוחדה עם יחידת "מפרץ", יחידת המבצעים המיוחדים^[5], תחת השם יחידת קיסריה^[6]. בין היתר עסק יריב בהפעלת סוכן המוסד אלי כהן.^[7] כן פיקד יריב על ההתנקשות בהרברטס צוקורס.^[8] בשנת 1967 עבר בשליחות המוסד לפריז ושימש כנציג ראש המוסד באירופה. לאחר מכן עסק בהקמת שתי יחידות חשאיות במוסד. בשנת 1972 פרש מן המוסד.

יריב נישא לזהבה ביין, ילידת תל אביב, ב-26 באוקטובר 1948. לשניים נולדה הבת, ליהי. בשנים 1952-1961 התגורר בנוף ים, סמוך להרצליה. בהמשך, התגורר בתל אביב עד פטירתו בכ"ח בכסלו תשנ"ט (1998). נקבר בהר המנוחות בירושלים.^[9]

ב-2023 הוקרן בערוץ 8 הסרט "דע את היריב" בהפקתו ובימויו של ירין קימור, על דמותו של יוסף יריב.

• מרדכי נאור, "עמוד האש על הכרמל: מבצעי הפלמ"ח נגד תחנות הרדאר הבריטיות בשנים 1946-1947", הוצאת משרד הביטחון, 2006.

מדיה וקבצים בנושא יוסף יריב בוויקישיתוף

• יוסף יריב (ריבקינד), באתר ההעפלה והרכש.
• יריב (ריבקינד) יוסף (יוסקה), באתר הפלמ"ח.
• יוסף ארגמן, מאחורי הצללים, במחנה,‏ 3 בנובמבר 2010
• קרני עם-עד, איפה היית ב-10 באוקטובר 1945?, "הקיבוץ",‏ 4 במרץ 2004