יו מסקלה

מוזיקאי ונגן חצוצרה ג'ז דרום אפריקאי

יו מסקלהאנגלית: Hugh Masekela;‏ 4 באפריל 1939 – 23 בינואר 2018)[1] היה מוזיקאי פופ, ג'אז, דיסקו, אפרו-פופ, ו-R&B, חצוצרן, נגן פלוגלהורן וקורנית, יוצר, מלחין וזמר אקטיביסט דרום אפריקאי. הוא היה חלוץ הג'אז בדרום אפריקה והיה אחד מנגני הג'אז המצליחים בעולם. מסקלה שיתף פעולה עם אמנים שונים כולל מיילס דייוויס, מרים מקבה, פול סיימון ועוד, ויצר מספר להיטים בינלאומיים. מסקלה גלה לשלושים שנה מדרום אפריקה עקב מחאתו נגד שלטון האפרטהייד. הוא השתמש במוזיקה ובהופעות שלו על מנת לתקוף את משטר האפרטהייד שהיה אחראי על גירושו מדרום אפריקה. מסקלה היה פעיל פוליטי גם כאשר חי בארצות הברית, ואף לאחר שחזר למולדתו בעקבות סיום האפרטהייד. מאבקו נגד האפרטהייד כולל שירים כ-“Soweto Blues", “Bring Him Back Home”. בשנת 1968, זכה שירו "Grazing in the Grass" בתואר הלהיט מספר אחד בארצות הברית במצעד הבילבורד לשירי פופ.

יו מסקלה
Hugh Masekela
יו מסקלה בסבב הופעות, 2009
יו מסקלה בסבב הופעות, 2009
לידה4 באפריל 1939
דרום אפריקהדרום אפריקה וויטבנק, דרום אפריקה
פטירה23 בינואר 2018 (בגיל 78)
יוהנסבורג,דרום אפריקה
שם לידהיו רמפולו מסקלה
מוקד פעילותדרום אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות1956–2018 (כ־62 שנים)
מקום לימודיםבית ספר גילדהול למוזיקה ודרמה, בית הספר של סנט. מרטין עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוקמלחין, חצוצרן, מוזיקאי ג'אז, נגן פלוגלהורן, קורנית (כלי נגינה), טרומבון, זמר, אקטיביסט
סוגהג'אז, פופ, אפרו-פופ, R&B, דיסקו
שפה מועדפתאנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינהחצוצרה, פלוגלהורן, טרומבון, קורנית (כלי נגינה)
חברת תקליטיםMercury, MGM, Uni, Chisa, Blue Thumb, Casablanca Records, Heads Up, Verve, PolyGram
בן או בת זוגמרים מקבה (19641966)
כריס קאלוויי עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאיםסאל מסקלה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס אתנוסור (2011)
  • פרס המוזיקה של וודאפון גאנה (2007)
  • פרס המוזיקה של ערוץ O (2005)
  • מסדר איקמנגה עריכת הנתון בוויקינתונים
hughmasekela.co.za
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

נעוריו

יו מסקלה נולד בקווהגוקה, וויטבנק שבדרום אפריקה. אביו, טומס סלנה מסקלה, היה מפקח בריאות ופסל, ואמו, פאולינה באוורס מסקלה, הייתה עובדת סוציאלית.[2] מסקלה גדל בעיקר עם סבתו שניהלה את ה"שיבין" – בר לא חוקי עבור לקוחות שחורים דרום אפריקנים בביתה[2] (עד 1961, בדרום אפריקה שתייה הייתה לא חוקית עבור כל בן אדם אשר אינו לבן).

אהבתו למוזיקה התפתחה בילדותו בהשראת הקשר שלו עם דודו שנהג להשמיע לו מוזיקה של עבדים שהתארחו ב"שיבין", הבר המשפחתי. מסקלה נחשף לאמני הג'אז הגדולים ביניהם לואי ארמסטרונג, דיוק אלינגטון וגלן מילר. החיבור בין מוזיקה לאלכוהול השפיע על חייו של מסקלה שהתחיל לשתות בגיל 13.

מסקלה הביע רצון ללמוד לנגן בחצוצרה לאחר שראה את הסרט "איש צעיר עם חצוצרה". במטרה לעזור למסקלה לשפר את ההתנהגותו, הכומר טרבור הדלסטון שעבד בפנימיה בה מסקלה למד והיה אקטיביסט נגד האפרטהייד, נתן לו במתנה חצוצרה שקיבל מלואי ארמסטרונג. מסקלה התחיל לנגן בה בגיל 14.[3]

קריירה

באמצע שנות ה-50 מסקלה הצטרף ללהקתו של אלפרד הרברט, אשר ניגנה מוזיקת ג'אז אפריקאית ביוהנסבורג. לאחר מספר שנים של נגינה, מסקלה הקים להקת הג'אז הדרום אפריקאית, ‘The Jazz Epistles’[4] בה הופיע אמן דרום אפריקאי אחר מפורסם, הפסנתרן והמלחין, אבדולה איברהים.[2] השניים הקליטו יחדיו את תקליט הג'אז המודרני הראשון בדרום אפריקה עם להקת נגנים שחורים. בשנות ה-60, כתוצאה מטבח שארפוויל, אירוע בו התעמתו כוחות משטרה חמושים עם מפגינים שחורים שהיווה כנקודת מפנה דרמטית בהיסטוריה של דרום אפריקה, הלהקה הפסיקה לנגן ולהקליט שירים. באותן השנים מסקלה היה אקטיביסט, ובאמצעות המוזיקה שלו פעל כנגד האפרטהייד בדרום אפריקה. לאחר שלמד כי פעילותיו כנגד האפרטהייד שמות אותו בסכנה, מסקלה עזב לניו יורק שם הצטרף לחבריו הזמרת מרים מקבה והאקטיביסט הארי בלפונטה.[5] בניו יורק, הוא קיבל מבלפונטה מלגת לימודים, למד לנגן מוזיקה קלאסית בחצוצרה בבית הספר למוזיקה במנהטן בין השנים 1960–1964,[6] ועבד במשרה חלקית בחנות תקליטי מוזיקה של בלפונטה.

מסקלה ומקבה התאהבו והתחתנו בשנת 1964. שנתיים לאחר מכן, בשנת 1966 התגרשו.[6] ביחד הם הספיקו להופיע במחזמר "קינג קונג" ולהקליט אלבום "The Many Voices of Miriam Makeba".

בשנותיו המוקדמות בניו יורק, בילה מסקלה את לילותיו במועדוני הג'אז המפורסמים ונחשף לענקי מוזיקת הגאז' האמריקאים: מיילס דייוויס, ג'ון קולטריין, ת'לוניוס מונק, צ'ארלס מינגוס ומקס רואץ'. הוא חלם להיות מוזיקאי ג'אז כמוהם. מיילס דייוויס ייעץ למסקלה לנסות לפתח סטייל משלו הכולל שילוב של מוזיקת ג'אז, ‘Soul’, ומוזיקה דרום אפריקאית – 'מבקנגה'.

המלצתו של מיילס דייוויס עזרה לקריירה של מסקלה. אלבום הסולו הראשון של מסקלה יצא בשנת 1963 ונקרא "Trumpet Africain". לאחריו עבר מסקלה לגור בלוס אנג'לס. בשנת 1967 הקליט מסקלה את שירו המפורסם “Up, Up and Away” בו הופיעו לצידו ג'ניס ג'ופלין, אוטיס רדינג, ראווי שנקר, הלהקה "The Who" וג'ימי הנדריקס. השיר בוצע במסגרת פסטיבל 'מונטריי פופ'. שנה לאחר מכן, יצא לאור השיר "Grazing in the Grass" שהפך להצלחה מסחררת וללהיט מספר אחד במצעד הבילבורד הוט 100 בארצות הברית. בשנת 1977 מרים מקבה הופיעה עם אחד משיריו של מסקלה, "Soweto Blues", על המאבק נגד אפרטהייד ובפרט עוסק במהומות בסווטו .[7] השיר החדש זכה לפרסום ותהילה בינלאומית בזכות הופעתה.

במהלך שלושים השנים ששהה מחוץ לדרום אפריקה, גר מסקלה בליבריה, גינאה, גאנה ובוטסואנה, שם הקליט את שיריו עם מספר אמנים ולהקות אפריקאיות.

בשנת 1987, הופיע מסקלה לצידו של פול סיימון, מרים מקבה, ריי פירי ו-Ladysmith Black Mambazo כחלק ממסע הופעות לקידום האלבום "Graceland".[8] בנוסף לכך, הוא היה חלק מיצירת המוזיקה עבור המחזמר 'סרפינה!' שהופיע בברודוויי.

בשנת 1990, לאחר שחרורו של נלסון מנדלה מהכלא, חזר מסקלה לחיות בדרום אפריקה שם המשיך להקליט מספר רב של אלבומים.[9]

בשנת 2010, מסקלה הופיע בטקס פתיחת מונדיאל 2010 באצטדיון סוקר סיטי שביוהנסבורג. באותה השנה קיבל מסקלה את אות הזהב של מסדר האיקמנגה, אותה מעניק הנשיא לאישים בולטים בתחום האמנות.

בשנת 2017, ביטל מסקלה את סבב ההופעות שלו בארצות הברית עם האמן אבדולה איברהים לאחר שהתגלה שסרטן הערמונית בו נאבק בעבר חזר.

חיים אישיים ומוות

מסקלה היה נשוי ארבע פעמים. בין השנים 1964 ל-1966 היה נשוי לזמרת מרים מקבה.[10][11] לאחר מכן, היה נשוי שלוש פעמים: לכריס כלוואי, ג'בו מבתה ולאלינם קופי.[6]

כמו כן, הוא אב לשני לילדים: סלמה "סל" מסקלה,[12] זמר, שחקן ושדרן בטלוויזיה אמריקאית, ופולה טוואלה. אחותו הצעירה, ברברה מסקלה היא אקטיביסטית, משוררת ומחנכת.[13]

מסקלה נפטר מסרטן הערמונית בגיל 78, ב-23 בינואר 2018.[10]

הערכה ופרסים

היסטוריית פרסי גראמי

מסקלה היה מועמד לפרס גראמי שלוש פעמים. מתוכם פרס עבור "אלבום המוזיקה הבינלאומי הטוב של השנה" עבור האלבום "ג'בולני" בשנת 2012, פרס עבור "אלבום המחזמר הטוב של השנה" עבור האלבום "סרפינה! מוזיקת השחרור" בשנת 1989 ופרס עבור "הופעת הפופ-בן זמנו הטובה של השנה" עבור השיר "Grazing in the Grass" בשנת 1968.[14][15]

הערכה

  • בשנת 1998 קיבל מועמדות לקבלת פרס טוני עבור פסקול מקורי עבור המחזמר "סרפינה!"[16]
  • בשנת 2002, זכה בפרס הבינלאומי של השנה בטקס פרסי רדיו ג'אז של BBC[17]
  • בשנת 2005 זכה בפרס מפעל חיים בטקס פרסי סרטוני מוזיקה של ערוץ "או"[10]
  • בשנת 2007 זכה בפרס חלוץ מוזיקה אפריקאית בטקס פרסי מוזיקת גאנה[10]
  • בשנת 2010 קיבל אות הזהב של מסדר האיקמנגה[6]
  • בשנת 2014 קיבל תואר דוקטורט של כבוד במוזיקה מאוניברסיטת יורק[18]
  • בשנת 2015 קיבל תואר דוקטור של מוזיקה מאוניברסיטת רודס[19]
  • בשנת 2016 קיבל את פרס ה-Legend כחלק מטקס פרסי מוזיקה אפריקאית של MTV[20]

דיסקוגרפיה

  • Trumpet Africaine: 1962
  • Grrr: 1966
  • The Americanization of Ooga Booga: 1966
  • Hugh Masekela’s Latest: 1967
  • The Promise of a Future: 1968
  • Africa ‘ 68: 1968
  • The Lasting Impression of Hugh Masekela: 1968
  • Masekela: 1969
  • Reconstruction: 1970
  • Hugh Masekela & The Union of South Africa: 1971
  • Home Is Where the Music Is: 1972
  • Introducing Hedzoleh Soundz: 1973
  • I Am Not Afraid: 1974
  • The Boy’s Doin’ It: 1975
  • Colonial Man: 1976
  • Melody Maker: 1976
  • You Told Your Mama Not to Worry: 1977
  • Herb Alpert/Hugh Masekela: 1968
  • Main Event Live: 1978
  • Home: 1982
  • Techno-Bush: 1984
  • Waiting for the Rain: 1985
  • Tomorrow: 1987
  • Uptownship: 1989
  • Beatin’ Aroun de Bush: 1992
  • Hop: 1994
  • Stimela: 1994
  • Notes of Life: 1996
  • Black to the Future: 1998
  • The Best of Hugh Masekela on Novus: 1999
  • Sixty: 2000
  • Grazing in the Grass: The Best of Hugh Masekela: 2001
  • Time: 2002
  • Live at the BBC: 2002
  • The Collection: 2003
  • Still Grazing: 2004
  • Revival: 2005
  • Almost Like Being in Jazz: 2005
  • The Chisa Years: 1965-1975 (Rare and Unreleased): 2006
  • Live at the Market Theatre: 2007
  • Phola: 2009
  • Jabulani: 2012
  • Friends (Hugh Masekela and Larry Willis): 2012
  • Playing @ Work: 2012
  • Reconstruction: 2015
  • No Borders: 2016

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יו מסקלה בוויקישיתוף

הערות שוליים