כ"ט בתשרי
תאריך עברי
| |||
|
כ"ט בתשרי הוא היום העשרים ותשעה בחודש הראשון בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ותשעה בחודש השביעי למניין החודשים מניסן. כ"ט בתשרי לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון, רביעי ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אדו".
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט תשרי היא פרשת נח, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום שני, שלישי או חמישי[1], או פרשת בראשית אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת[2].
חגים ומועדים
אירועים היסטוריים
- ה'ת"ש – היטלר מכריז על הקמת הגנרלגוברנמן בפולין
- ה'תשמ"ז – מוגש דו"ח ועדת לנדוי לחקר שיטות החקירה של השב"כ, בעקבות פרשת קו 300
- ה'תשס"ו – האו"ם מאשר את ההחלטה לפיה ה-27 בינואר יהיה יום הזיכרון הבינלאומי לשואה
נולדו
- ה'תר"ד – משה לייב ליליינבלום, סופר איש תנועת ההשכלה ברוסיה, מראשי חובבי ציון והציונות המעשית. (נפטר בג' באדר א' ה'תר"ע)
- ה'תש"ן – שיר אלמליח, דוגמנית ישראלית
- ה'תשס"ב – הדר מוכתר, אושיית רשת ופעילה חברתית
נפטרו
- על פי המסורת – שמעון הצדיק, כהן גדול בתקופת בית שני
- ה'רס"ט – דון יצחק אברבנאל – פרשן מקרא, פילוסוף ומדינאי, ממנהיגי יהדות ספרד ערב הגירוש, שר אוצר במספר מדינות באירופה ומחבר פירוש נודע לתנ"ך. (נולד בה'קצ"ז)
- ה'שכ"ג – רבי אליעזר מזיא, אב"ד ומרא דאתרא בפרידברג (אנ'), אביו של רבי יצחק מזיא בעל שו"ת 'יפה נוף', נרצח על קידוש השם.
- ה'תר"א – רבי אברהם דוד מבוטשאטש, בעל האשל אברהם – בוטשאטש
- ה'תרפ"ד – רבי שמואל צבי דנציגר, האדמו"ר השלישי בשושלת אלכסנדר, מכונה התפארת שמואל על שם ספרו.
- ה'תשכ"א – הרב חכם סלימון ברזאני, רב העיר מוסול בעיראק ואב בית הדין בה
- ה'תשע"ב – הרב אהרן חיטריק, חוקר ויושב ראש מערכת אוצר החסידים, לההדרת כתבי אדמו"רי חב"ד.