כוח משיכה (סרט, 2013)

מת'יו (מאט) קובלסקי (ג'ורג' קלוני) הוא מפקד מעבורת החלל "אקספלורר" שנשלחה לתקן את טלסקופ החלל האבל, וד"ר ראיין סטון (סנדרה בולוק) היא מומחית משימה בצוות המעבורת. השניים שוהים בחלל, מחוץ למעבורת, במשימת התיקון. בחוץ שוהה אסטרונאוט נוסף, ועוד שניים נמצאים במעבורת. פיצוץ של לוויין רוסי גורם לרסיסיו להתפזר בחלל. מרכז הבקרה ביוסטון מזהיר את האסטרונאוטים מהסכנה שבפגיעת פסולת החלל במעבורת, אך האזהרה אינה מועילה. המעבורת נפגעת, ומבין כל אנשי הצוות רק קובלסקי וסטון נותרים בחיים. כדי להינצל, קובלסקי מורה לסטון להצטרף אליו להליכת חלל לתחנת החלל הבינלאומית, שבה יוכלו לקחת חללית לכדור הארץ.

כאשר הם מגיעים לתחנת החלל הם מתקשים לעגן את עצמם ולהתחבר לתחנה. עקב תקלה קובלסקי מתנתק מסטון כדי לאפשר לה להינצל, ונעלם במרחבי החלל. סטון מגלה שגם תחנת החלל ניזוקה. צוותה נטש אותה בחללית סויוז, והחללית הנוספת שנותרה אינה מתאימה לחזרה לכדור הארץ, משום שמצנחה נפתח. קובלסקי, שהתנתק מסטון ומרחף בחלל, משוחח עם סטון ומציע שתשתמש בחללית כדי להגיע לתחנת החלל הסינית טיאנגונג, ולהשתמש בה לשם חזרה לכדור הארץ.

סטון נכנסת לתחנת החלל רגע לפני שמלאי החמצן שלה אוזל, אך נאלצת להימלט בחללית משרפה שפרצה בתחנה. היא נאלצת לצאת להליכת חלל כדי לשחרר את מצנח החללית, ומיד כשהיא נמלטת ענן הרסיסים משלים סיבוב נוסף, ומשמיד את תחנת החלל הבינלאומית. היא מגלה שקשר הרדיו שלה עם יוסטון נותק, והיא בודדה לחלוטין. בנוסף היא מגלה שבחללית אין דלק, כך שאי אפשר להניע אותה לעבר תחנת החלל הסינית. לאחר שהיא יוצרת קשר רדיו עם אדם שאינו מבין את האנגלית שבפיה היא קצה בנפשה ומפסיקה את אספקת החמצן. כשהכרתה מתערפלת נכנס לפתע קובלסקי לחללית, אופטימי מתמיד, ומשכנע אותה להמשיך לחיות, ולהשתמש ברקטות הנחיתה לשם הנעת החללית. היא מתעוררת ומגלה שזו הייתה הזיה, אך מחליטה להמשיך להתאמץ להציל עצמה. היא מגיעה לתחנת החלל הסינית ובמאמץ רב נכנסת אליה. היא נכנסת לחללית שנג'ואו שבתחנה, ובאמצעותה חוזרת לכדור הארץ. עם הנחיתה בים החללית טובעת, וסטון נחלצת ממנה, עולה על פני המים ושוחה ליבשה, שם היא חשה לראשונה מחדש את השפעת כוח המשיכה על גופה.

הסרט מתאפיין במספר מצומצם מאוד של שחקנים. רק בתחילת הסרט משתתפים בו כל ששת השחקנים, לאחר מכן נותרים רק קלוני ובולוק, ובהמשך, במשך רוב זמן הסרט, מופיעה בו בולוק לבדה.

בדצמבר 2010 לוהקו בולוק וקלוני לתפקידים הראשיים, לאחר מספר ניסיונות ליהוק שלא צלחו עם אנג'לינה ג'ולי, סקרלט ג'והנסון, נטלי פורטמן ורוברט דאוני ג'וניור. הסרט צולם ברובו באולפני שפרטון בסארי שבבריטניה. בולוק צולמה ללא איפור, כשהיא שוהה במתקן מכני שהגישה אליו נמשכה זמן רב ולכן נשארה בו עד עשר שעות ביום.^[3] את התקשורת עם הבמאי קוארון ניהלה, בדומה לאסטרונאוטים במציאות, באמצעות אוזניות. אסטרונאוטים שימשו כיועצים טכניים עבור יוצרי ושחקני הסרט, בהם קאדי קולמן שייעצה לבולוק מהחלל, שם שהתה שישה חודשים במהלך הפקת הסרט.^[4]

תהליך יצירת הסרט, בעלות של כ-100 מיליון דולר, ארך ארבע וחצי שנים וכלל פיתוח של טכנולוגיות מיוחדות. רובוט במשקל שני טון שנוצר במיוחד עבור הסרט נע וצילם סביב המתקן, שהכיל, בנוסף לשחקנים, קוביית תאורה עם 4,096 נורות LED שאפשרה לצלם את השחקנים בתאורה הנכונה ובזוויות המצלמה הנכונות.^[5] חלק גדול מהסצנות נוצרו בעזרת אפקטים מיוחדים ו-CGI, כגון בשוט הפותח את הסרט שנמשך 17 דקות, שבו פני השחקנים הם המראה היחיד שלא נוצר באופן דיגיטלי, ובסצנת הסיום באגם פאוול שבאריזונה, שהפך לירוק יותר.

סצנות הריחוף הארוכות של סטון מחדר לחדר בתוך תחנות החלל צולמו כשבולוק תלויה על 12 חוטים בלתי נראים שהפעילו בובנאים. השימוש בטכניקת צילום זו, במקום ליצור תנאים אמיתיים של חוסר משקל למשך 25 שניות כפי שנעשה בהפקת הסרט אפולו 13, נועד כדי לאפשר צילום של סצנות ארוכות יותר.^[6]

בסרט נעשה מאמץ לשקף את העובדה שבחלל לא נוצר קול והצלילים ששומעים השחקנים כשהם נוגעים בחפצים הם ייצוג עמום של תנודות שמגיעות לאוזניהם.^[7] על אף שהסרט תוכנן במקור כסרט תלת-ממד, וכותרתו המקורית הייתה "הרפתקאות חלל ב-3D", צוות הסרט יצר את אפקט התלת-ממד לאחר סיום שלב ההפקה.

ב-20 בנובמבר 2013 הועלה לאינטרנט סרט קצר בשם "אנינגאאק" שכתב וביים ג'ונאס קוארון, בנו של הבמאי. הסרט, שצולם על פיורד בגרינלנד בתקציב של 100,000 דולר, מתאר את ההתרחשות בצד השני של השיחה המייאשת שמנהלת סטון עם אדם בכדור הארץ, אנינגאאק, שמופיע כאינואיט שיכור (Orto Ignatiussen) עם משפחתו וכלבי המזחלת שלו על רקע נוף מושלג אופייני, בדמות המבוססת על אינואיט שיכור שפגש אלפונסו קוארון בטיול בגרינלנד. הסרט היה אמור להיות תוספת למהדורת הדי וי די והבלו-ריי של הסרט, אולם הוגש כמועמד לאוסקר בקטגוריית הסרט הקצר לאחר שקצר שבחים בפסטיבלים בהם הוצג.^[8][9]

את המוזיקה לסרט כתב והלחין סטיבן פרייס. הפסקול שוחרר להורדה דיגיטלית ב-17 בספטמבר 2013 ובפורמט קשיח על ידי חברת התקליטים WaterTower Music ב-1 באוקטובר 2013. הפסקול זכה בפרס אוסקר, בפרס באפט"א ופרס גלובוס הזהב בקטגוריות הפסקול הטוב ביותר.

בניגוד לסרטי מדע בדיוני המתרחשים בחלל, הכוללים טכנולוגיה עתידנית או חוצנים למיניהם, "כוח משיכה" הוא סרט ריאליסטי, שבו העלילה בדיונית, אך אינה חורגת מהמציאות בחלל, שמעטים מאוד חווים אותה מקרוב. כחלק מהריאליזם שבסרט, עלילתו מתרחשת בכלי חלל קיימים: טלסקופ החלל האבל (שאכן טופל חמש פעמים במשימות שירות שנעשו באמצעות מעבורות חלל), תחנת החלל הבינלאומית והחללית סויוז המחוברת אליה, תחנת החלל הסינית טיאנגונג 1 והחללית שנג'ואו המחוברת אליה. בצי מעבורות החלל של ארצות הברית אין מעבורת חלל בשם "אקספלורר", אם כי מעבורת החלל אקספלורר היא העתק מדויק של מעבורת חלל, שנבנה לשם הצגתה במרכז המבקרים של מרכז החלל קנדי.

מאפיין ייחודי לסרט הוא היעדר קול בחלל. גיבורי הסרט מתקשרים ביניהם רק בקשר רדיו (למעט סצנה קצרה שבה סטון וקובלסקי נמצאים יחדיו בחללית, שבה יש אוויר). היעדר הקול בולט בהתפוצצויות ובהתנגשויות הרבות שבסרט המתרחשות בלי להשמיע קול, ורק מוזיקת הרקע מפרה את הדממה.

קוארון ציין שהסרט לא תמיד מדויק מבחינה מדעית ושהיה צורך במספר "טעויות" כדי לתמוך בסיפור.^[10] אף על פי כן, הסרט זכה לשבחים על דבקותו בעקרונות הפיזיקה, למרות כמה אי-דיוקים והגזמות.^[11][12][13]

על פי אסטרונאוט נאס"א, מייקל מסימינו, שהשתתף בשתי משימות שירות לטלסקופ החלל האבל, בסרט "דבר לא היה לא-במקום, דבר לא היה חסר. היה סוג אחד של גוזר-תיל שהשתמשנו בו באחת מהליכות החלל שלי ואני משוכנע שהם השתמשו באותו סוג בסרט".^[14] האסטרונאוט באז אולדרין, האדם השני שדרך על הירח, קרא לאפקטים הוויזואלים בסרט "מדהימים". הוא הוסיף, "כל כך התרשמתי מהתיאור של המציאות באפס כוח משיכה. המעבר דרך תחנת החלל נעשה בדיוק בדרך שבה ראיתי אנשים עושים את זה במציאות. הסיבוב הולך לקרות - אולי לא בעוצמה כזו - אבל בהחלט היינו בני מזל שאנשים עדיין לא היו בסיטואציות כאלה. אני חושב שזה מזכיר לנו שבאמת יש סכנות בעסקי החלל, במיוחד בפעילויות מחוץ לחללית".^[15] גארט רייזמן, אסטרונאוט נאס"א לשעבר, ציין ש"הקצב והסיפור של הסרט היו בהחלט מרתקים ואני חושב שזה היה השימוש הטוב ביותר של IMAX עם תלת־ממד עד עכשיו. במקום להשתמש בזה כגימיק, "כוח משיכה" משתמש בזה כדי לדמות סביבה אמיתית שזרה לחלוטין לרוב האנשים. אבל השאלה שרוב האנשים רוצים שאני אענה עליה היא, כמה ריאליסטי זה היה. העובדה שהשאלה הזאת נשאלת כה ברצינות נובעת מהדיוק של הסרט. כשסרט מדע בדיוני רע יוצא, אף אחד לא טורח לשאול אותי אם זה הזכיר לי את הדבר האמיתי".

מאידך, האסטרופיזיקאי ניל דה-גראס טייסון, האסטרונום פיל פלייט, והאסטרונאוט לשעבר סקוט א. פארזינסקי הצביעו על כמה אי-דיוקים בולטים.^[16][17][13] דוגמאות לטעויות כאלה כוללות:

• טלסקופ החלל האבל, שמתוקן בתחילת הסרט, נמצא בגובה של 559 קילומטרים בקירוב, ונטיית המסלול שלו היא 28.5 מעלות. תחנת החלל הבינלאומית נמצאת בגובה של 420 קילומטרים בקירוב, ובעלת נטיית מסלול של 51.65 מעלות. עם הפרשים כה משמעותיים בנתונים מסלוליים, זה יהיה בלתי אפשרי לנוע ביניהם בלי הכנה מדויקת, תכנון, חישוב, טכנולוגיה מתאימה וכמות דלק גדולה.^[17][13][12]
• כאשר ד"ר סטון יצאה מחליפת החלל שלה, השיער שלה היה אמור לרחף בחופשיות על הראש שלה בחוסר כוח משיכה. מתחת לחליפת החלל היא לא לבשה שום אמצעי חימום, שאותו לובשים האסטרונאוטים תמיד, כדי להגן עליהם מהטמפרטורות הקיצוניות בחלל. בנוסף, הדמעות של סטון נראות על פניה בחוסר כח משיכה, ולאחר מכן נראות מרחפות ליד הפנים שלה. בלי מספיק כוח כדי להוציא את הדמעות ממקומן, הדמעות היו נשארות על פניה בגלל מתח הפנים.^[18] אולם, הסרט מתאר בצורה נכונה את ההופעה הכדורית של טיפות נוזליות בסביבה ללא כוח משיכה.^[12]
• בזמן הכניסה לאטמוספירה, הקסדה של סטון וחפצים אחרים עדיין ריחפו בתוך הקפסולה למרות העובדה שהיא כבר האטה דרך האטמוספירה, ומושפעת מכוח המשיכה של כדור הארץ.^[17]

הסרט זכה להצלחה רבה עם תחילת הקרנתו, ועמד בראש מצעד שוברי הקופות.^[19] נכון ל-17 במרץ 2014 הגיעו ההכנסות מהקרנת הסרט בעולם ל-713 מיליון דולר.^[2]

"כוח משיכה" הוא בראש ובראשונה סיפור הישרדות - הישרדותה של ד"ר ראיין סטון מרגע שמצאה עצמה מיטלטלת בחוסר אונים מוחלט במרחבי החלל ועד לחזרתה בשלום לכדור הארץ, תוך שהיא מתגברת על מכשולים טכניים, פיזיים ונפשיים. בשל העובדה שסיפור ההישרדות מתאר תרחיש בדיוני בסביבה שהיא פסגת המדע והטכנולוגיה של ימיו, שויך הסרט באתרי קולנוע בולטים בארצות הברית וגם בישראל לז'אנר מדע בדיוני.^[20][21] עם זאת, יש שהסתייגו מסיווג זה,^[22] משום שבניגוד לסרטי מדע בדיוני מובהקים, שבהם מוצגים טכנולוגיה עתידנית או מפגשים עם חוצנים, בסרט "כוח משיכה" מוצגת טכנולוגיה עכשווית, וגיבוריו הם בני אדם, על כוחם וחולשותיהם.

• צחי כהן, לְמה דומה קולנוע? קריאות תרבותיות בקולנוע בן־זמננו, הוצאת כרמל, 2021, הפרק "נקודות לבנות בחלל אינסופי", עמ' 121–125.

מדיה וקבצים בנושא כוח משיכה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של כוח משיכה

• כוח משיכה, ברשת החברתית פייסבוק
• "כוח משיכה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "כוח משיכה", באתר נטפליקס
• "כוח משיכה", באתר AllMovie (באנגלית)
• "כוח משיכה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "כוח משיכה", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• "כוח משיכה", באתר Metacritic (באנגלית)
• "כוח משיכה", באתר אידיבי
• "כוח משיכה", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
• "כוח משיכה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• כוח משיכה, באתר OCLC (באנגלית)
• דור בביוף, ביקורת סרט: ״כוח משיכה״ אטרקציה, באתר ״אנשי הספר״, 6 בנובמבר 2013
• אילן קפרוב, כוח משיכה: צעד ענק לאנושות, באתר mako,‏ 7 בנובמבר 2013
• אור סיגולי, עכבר העיר אונליין, כוח משיכה: לכו לראות את הסרט הזה, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2013
• דורון פישלר‏, "כוח משיכה": סרט שלא ראיתם כמותו מעולם, באתר וואלה!‏, 7 בנובמבר 2013
• נועם סטולרמן‏, כח עליון, באתר "רוזבאד", 7 בנובמבר 2013
• יעל שוב, כח משיכה: חלל עמוק, באתר Time Out תל אביב, 18 בנובמבר 2013
• יאיר רוה, "כוח משיכה״, ביקורת, בבלוג הקולנוע "סינמסקופ", 8 בנובמבר 2013
• ארז דבורה, "כוח משיכה": יש מנצח במירוץ החלל, באתר ynet, 8 בנובמבר 2013
• נחום מוכיח, סימפוניה לשני אסטרונאוטים וחלל, באתר nrg‏, 8 בנובמבר 2013
• פבלו אוטין, "כוח משיכה", סקירה באתר סריטה, 9 בנובמבר 2013
• אורי קליין, איך "כוח משיכה" ישנה את הקולנוע, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2013
• נטע אלכסנדר, כוח משיכה: זה לא הסרט שיציל את הקולנוע, באתר "הארץ", 11 בנובמבר 2013
• דורון פישלר, כוח משיכה באתר עין הדג, 24/07/13
• ישי קיצ'לס, חלל על הזמן, באתר ישראל היום, 15 בנובמבר 2013
• דורון פישלר‏, "כוח משיכה": עד כמה הסרט מציאותי?, באתר וואלה!‏, 11 בנובמבר 2013
• שחר שושן, כך צילמו את "כוח משיכה", באתר ynet, 22 בנובמבר 2013
• ערב טוב עם גיא פינס, איך צולמו האפקטים ב"כח משיכה"?, באתר nana10‏, 24 בדצמבר 2013