כימיה אי-אורגנית

תרכובות אי-אורגניות רבות הן תרכובות יוניות, המורכבות מקטיונים ואניונים המחוברים באמצעות קשר יוני^[2]. דוגמאות למלחים (שהם תרכובות יוניות) הם מגנזיום כלוריד ${\displaystyle {\ce {MgCl2}}}$ , המורכב מקטיוני מגנזיום ${\displaystyle {\ce {Mg^2+}}}$ ומאניוני כלוריד ${\displaystyle {\ce {Cl-}}}$ , או נתרן חמצני ${\displaystyle {\ce {Na2O}}}$ , המורכב מקטיוני נתרן ${\displaystyle {\ce {Na+}}}$ ומאניוני חמצן ${\displaystyle {\ce {O^2-}}}$ . בכל מלח, הפרופורציות של היונים הן כאלה שהמטענים החשמליים מתבטלים, כך שהתרכובת בתפזורת היא נייטרלית מבחינה חשמלית. היונים מתוארים לפי דרגת החמצון שלהם וניתן להסיק את קלות היווצרותם מפוטנציאל היינון (עבור קטיונים) או מהזיקה האלקטרונית (אניונים) של היסודות בתרכובת.

קבוצות חשובות של תרכובות אי-אורגניות הן התחמוצות, הקרבונטים, הסולפטים וההלידים. לתרכובות אי-אורגניות רבות יש נקודות התכה גבוהות והן מתגבשות בקלות. מלחים מסוימים (למשל, ${\displaystyle {\ce {NaCl}}}$ ) מסיסים מאוד במים, אחרים (למשל, ${\displaystyle {\ce {FeS}}}$ ) לא.

התגובה האי-אורגנית הפשוטה ביותר היא מטתזה כאשר בערבוב של שני מלחים היונים מוחלפים ללא שינוי בדרגת החמצון. בתגובות חמצון-חיזור, מגיב אחד, המחמצן, מוריד את דרגת החמצון שלו ולמגיב אחר, המחזר, דרגת החמצון שלו עולה. התוצאה נטו היא מעבר אלקטרונים. מעבר אלקטרונים יכולה להתרחש גם בעקיפין, למשל, בסוללות, מושג מפתח באלקטרוכימיה.

כאשר מגיב אחד מכיל אטומי מימן, תגובה יכולה להתרחש על ידי מעבר פרוטונים בכימיה של חומצה-בסיס. בהגדרה כללית יותר, כל צורון כימי המסוגל להיקשר לזוגות אלקטרונים ולקבל אותם נקרא חומצת לואיס. לעומת זאת, כל מולקולה שנוטה לתרום זוג אלקטרונים מכונה בסיס לואיס^[3].

תרכובות אי-אורגניות נמצאות בטבע כמינרלים^[4]. קרקע עשויה להכיל ברזל סולפיד כמו פיריט או סידן גופרתי כמו גבס^[5][6]. לתרכובות אי-אורגניות יש גם תפקידים רבים בתור ביומולקולות ומשמשות כאלקטרוליטים (נתרן כלורי), באחסון אנרגיה (ATP) או בבנייה (עמוד השדרה הפוליפוספטי ב-DNA).

התרכובת האי-אורגנית החשובה הראשונה מעשה ידי אדם הייתה אמוניום חנקתי לדישון קרקע בתהליך הבר^[7]. תרכובות אי-אורגניות מסונתזות לצורך שימוש כזרזים כגון ונדיום (V) אוקסיד וטיטניום (III) כלוריד, או כראגנטים בכימיה אורגנית כגון ליתיום אלומיניום הידריד.

תת-דיסציפלינות של כימיה אי-אורגנית הן כימיה אורגנו-מתכתית, כימיה של צבירים וכימיה ביו-אי-אורגנית. תחומים אלה הם תחומי מחקר פעילים בכימיה אי-אורגנית, המכוונים לפיתוח זרזים, מוליכי על וטיפולים חדשים.

• חומצה מינרלית

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: כימיה אי אורגנית
ערך מילוני בוויקימילון: כימיה אנאורגנית
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כימיה אי-אורגנית

• Inorganic Chemistry, כתב עת בנושא כימיה אי-אורגנית
• European Journal of Inorganic Chemistry, כתב עת בנושא כימיה אי-אורגנית(הקישור אינו פעיל)
• כימיה אי-אורגנית, דף שער בספרייה הלאומית
• כימיה אי-אורגנית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)