כך

תנועת כך הוקמה על ידי הרב מאיר כהנא בשנת 1971 זמן קצר לאחר עלייתו לישראל. סיסמתה, "רק כך", וסמלה של התנועה, ארץ ישראל משני עברי הירדן עם אגרוף מונף ורובה, נלקחו במדויק מתנועת האצ"ל. מאוחר יותר שונה הסמל לאגרוף על רקע מגן דוד בעקבות דרישה של ותיקי אצ"ל.

התנועה נהגה לקיים עצרות וכינוסים בכל רחבי ישראל ללא קשר למועד הבחירות וצברה באיטיות אוהדים ותומכים. בבחירות לכנסת השמינית, התשיעית, והעשירית לא עברה את אחוז החסימה. לפני הבחירות לכנסת ה-11 החליטה ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לפסול את רשימת כך ולאסור עליה את ההתמודדות בבחירות. המפלגה עתרה לבג"ץ, וזה קבע כי אין עילה חוקית לפסול את הרשימה ולפיכך "כך" רשאית להתמודד בבחירות. בבחירות לכנסת האחת עשרה בשנת 1984 זכתה הרשימה במנדט אחד, וכהנא היה לחבר הכנסת.

בסקר שנעשה לאחר הבחירות לכנסת, התברר ש"כך" זוכה לפופולריות רבה בקרב בני נוער ובני עדות המזרח, ובסקרים בעיתונות היא קיבלה בין 3–11 מנדטים.^[8] ובליכוד הובע חשש מבריחת קולות מהם אל כך. בעקבות זכייתה במנדט בבחירות לכנסת ה-11, שונה חוק יסוד: הכנסת בשנת 1985, כך שמפלגות בעלות מצע גזעני לא יוכלו להתמודד בבחירות.^[א] ב-5 באוקטובר 1988 נפסלה המפלגה על ידי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת מלהתמודד בבחירות לכנסת השתים עשרה לאור העובדה שמצעה קרא להגביל נישואים בין ערבים ליהודים. הפסילה שנעשתה בידי הוועדה (פרשת ניימן השנייה) אושרה על ידי בית המשפט העליון לאור השינוי בחוק הבחירות.

ב-5 בנובמבר 1990, ערב י"ח בחשוון ה'תשנ"א, נאם כהנא במלון מריוט בניו יורק בארצות הברית, ובסיום נאומו נרצח על ידי אל סייד נוסייר, טרוריסט מוסלמי יליד מצרים ופעיל ארגון אל-קאעדה.

לאחר הרצח של הרב מאיר כהנא התפלגה תנועת כך, עקב מחלוקת בהנהגה. פעילי כך הבולטים מאז רצח כהנא היו נעם פדרמן, ברוך מרזל וטירן פולק. אליהם הצטרף לאחר מכן איתמר בן-גביר. הרב בנימין זאב כהנא, בנו של הרב מאיר כהנא, הקים את תנועת פורשי כך, שנקראה "כהנא חי" (נקראה גם בראשי תיבות כ"ח), שאליה הצטרפו יקותיאל בן יעקב (מייק גוזובסקי) ודוד אקסלרוד. מרכז התנועה היה בהתנחלות כפר תפוח שם הוקמה ישיבה של "הרעיון היהודי". פעילות מרכזית נוספת של תנועת "כהנא חי" הייתה הוצאת עלון שבת ברוח התנועה.

שתי התנועות, כך וכהנא חי ניסו להתמודד בבחירות לכנסת שלוש עשרה אך ועדת הבחירות המרכזית פסלה אותן.

בשנת 1994 ביצע ברוך גולדשטיין את טבח מערת המכפלה. ועדת שמגר שחקרה את האירוע קבעה כי לא הוכח שגולדשטיין פעל במסגרת התנועה, אך מכיוון שהוא נבחר מטעמה למועצת קריית ארבע, והופיע ברשימתה לבחירות לכנסת, בטרם נפסלה המפלגה מלהתמודד, הוכרזו תנועות כך וכהנא חי כארגוני טרור (על פי פקודת מניעת טרור), והוצאו אל מחוץ לחוק.^[9] בהודעת הממשלה על האירוע נאמר: ”אתם לא חלק מן המחנה הדמוקרטי הלאומי שכולנו שותפים לו בבית הזה, ורבים רבים בעם מתעבים אתכם. אתם לא שותפים למעשה הציוני. אתם נטע זר, אתם עשב שוטה. היהדות השפויה מקיאה אתכם מתוכה. הוצאתם עצמכם מחוץ לגדר ההלכה היהודית. אתם בושה לציונות וחרפה ליהדות”^[10]

פעילי כהנא חי וכך המשיכו לפעול במהלך שנות ה-90 תחת שמות אחרים (בהם "חזית הרעיון", שמשרדיה בירושלים נסגרו בשנת 1997). בסוף שנת 2000 נרצחו הרב בנימין זאב כהנא ואשתו בפיגוע טרור ליד ההתנחלות עפרה ובעקבות זאת חדלה תנועת כהנא חי על גלגוליה השונים מלהתקיים.

בעקבות ההוצאה אל מחוץ לחוק של תנועת כך, בחרו חלק מפעילי התנועה לנטוש את המסרים הרדיקליים שהביאו לפסילת התנועה ולשוב אל המגרש הפוליטי הלגיטימי במדינת ישראל. הבולט שבפעילים אלו היה ברוך מרזל אשר לקראת בחירות לכנסת ה-16 חבר למיכאל קליינר במפלגת חרות. בקשות לפסול את מרזל מלרוץ לכנסת נדחו על ידי בג"ץ, אשר קיבל את טענתו של מרזל כי נטש את אותם חלקים במצע של כך האסורים על ידי החוק. מרזל התמודד שוב בבחירות לכנסת השבע עשרה במסגרת מפלגת חזית יהודית לאומית (בהמשך עוצמה יהודית), ובבחירות לכנסת העשרים ברשימת יחד. בשני המקרים לא עברה המפלגה את אחוז החסימה.

בבחירות לכנסת השמונה עשרה נבחר מיכאל בן-ארי במסגרת רשימת האיחוד הלאומי. בבחירות לכנסת העשרים וארבע נבחר איתמר בן גביר כנציג עוצמה יהודית ברשימת הציונות הדתית.

ב-1984, יהודה ריכטר, פעיל בתנועת כך שבין השאר הופיע במקום השני ברשימתה לקראת הבחירות לכנסת האחת עשרה,^[3] היה שותף לפיגוע ירי על אוטובוס שהסיע פועלים פלסטינים ליד מזרעה א-שרקיה.^[11] מהירי נפצעו שישה נוסעים. ריכטר נלכד, הגיע לעסקת טיעון עם התביעה, נידון לחמש שנות מאסר, ושוחרר לאחר שריצה שלוש וחצי מהן.^[11]

תנועת כך תמכה במדיניות של פעולות נקם אלימות כנגד ערבים והעניקה סיוע לאנשים שהורשעו בפגיעה בערבים. "הוועד לביטחון בכבישים", בהנהגת ברוך מרזל, שמואל בן ישי ואחר כך טירן פולק, נחשבה ל"זרוע המבצעית" של כך.^[12] הארגון ערך פעולות נקם בשכונות ערביות בעקבות יידוי אבנים על רכבי יהודים, ובהן הצתת בתים וניקוב צמיגי מכוניות. ב"וועד לביטחון בכבישים" היו כ-350 חברים, אך ב"עת הצורך" הצטרפו אליו מתנדבים נוספים. לדבריו של פולק, בשנים 1993-1992 היה הארגון מעורב ביותר מ-500 "תקריות אלימות" עם ערבים.^[12]

בנובמבר 1992, ביום השנה השני לרצח הרב מאיר כהנא, ארבעה קטינים מפעילי "כהנא חי" התארגנו במסגרת "סיירת נקמה", ובפיגוע בשוק הקצבים בעיר העתיקה בירושלים רצחו פלסטיני תושב מזרח העיר ופצעו שבעה באמצעות רימון יד.^[9] מבצעי הפיגוע שנתפסו כעבור שמונה חודשים הורשעו ברצח.

ב-1994 נרצחו שלושה פלסטינים באזור תרקומיא, ו"הוועד לביטחון בכבישים" נטל על עצמו את האחריות לרצח.^{[13][14][15][16]} באותה השנה ביצע ברוך גולדשטיין את טבח מערת המכפלה, ומדינת ישראל הכריזה על תנועת כך כארגון טרור.^[4] בעקבותיה, גם קנדה, ארצות הברית^[17] והאיחוד האירופי כללו את התנועה ברשימות ארגוני הטרור. עתירה שהגישה התנועה בארצות הברית נגד סיווגה כארגון טרור נדחתה על ידי בית המשפט הפדרלי בוושינגטון בפסק דין שניתן בשנת 2006‏.^[18] השופטים התבססו על כמה נימוקים: דברי שבח שפרסם ארגון כהנא על מבצעי פיגועים נגד ערבים; הפגנה של הארגון נגד איש שב"כ שחקר פיגועים נגד ערבים; קביעה שאישיות המקורבת ל"כך" היה שותף לפגיעה בערבים; והצהרה של ראש השב"כ אבי דיכטר משנת 2003 שרמת הסיכון לחיי ראש הממשלה אריאל שרון עלתה, ושיש איומים עליו מצד כמה עשרות כהניסטים. הם קבעו כי די בכך על מנת להכריז על כהנא חי כארגון טרור, ולמטרה זו אין צורך ברמת ודאות גבוהה.^[19]

בשנת 2001, "הוועד לביטחון בכבישים" נטל אחריות על פיגוע ירי בו נרצחה תינוקת בת כחודשיים וחצי ושני קרובי משפחתה;^[20][21] באותה השנה הארגון לקח אחריות גם על מספר פעולות טרור נוספות, כולל פיגוע ירי נוסף,^[22] הצתת 43 מכוניות, יידוי אבנים על עשרות כלי רכב, והכאת ארבעה ערבים שנזקקו לטיפול רפואי.^[23]

בשנת 2010 דחה בג"ץ עתירה שהגיש איתמר בן-גביר בדרישה לאפשר לפעילי ימין לצעוד בתהלוכה בירושלים עם דגלי הרב כהנא. נפסק שהנפת דגלי כהנא במסגרת תהלוכה, המזוהים עם דגלי תנועת כך, שהוכרזה כארגון טרור על פי הפקודה, מהווה עבירה על סעיף 4(ז) לפקודת מניעת טרור, בהיותה מעשה של גילוי הזדהות בציבור עם ארגון טרוריסטי.^[24]

במאי 2022 הודיעה מחלקת המדינה של ארצות הברית כי היא מסירה מרשימת ארגוני הטרור הזרים שלה את ארגון כהנא חי, שתנועת כך מופיעה כשם נרדף לו,^[25] כחלק מעדכון שגרתי בו הוסרו מהרשימה מספר ארגונים שאינם פעילים עוד.^[26][27] הארגונים עודם מוגדרים כ"ישות טרוריסטית עולמית", ולא הוסרו מרשימת הפעילים וארגוני הטרור המשותפת למחלקת המדינה ולמחלקת האוצר של ארצות הברית.^[27][28][29]

• כהניזם

• יאיר קוטלר, הייל כהנא, הוצאת מודן, 1985
• אביעזר רביצקי, הכהנאות כתופעה תודעתית ופוליטית, ספריית שזר, 1985
• רפאל כהן-אלמגור, גבולות הסובלנות והחירות: תאוריה ליברלית והמאבק בכהנאות, הוצאת אקדמון, 1999

מדיה וקבצים בנושא כך בוויקישיתוף

• כך, באתר הכנסת
• פסק-דינו של בית-המשפט העליון משנת 1988, שאישר את פסילת הרשימה מהתמודדות בכנסת בשל מטרותיה הגזעניות
• אלימות פוליטית: פעילות תנועת "כך" בין השנים 1971–1990(הקישור אינו פעיל) - ד"ר בן-יהודה חמדה, אוניברסיטת בר-אילן
• אבינועם בר-יוסף, הכהנאים הקטנים, מעריב, 9 באוגוסט 1985