לאס מנינאס

הציור מתאר את הנסיכה אינפנטה מרגריטה, בתם הבכורה של פליפה הרביעי מלך ספרד בנישואיו השניים למריה אנה, המוקפת בבנות-לווייתה, גמדותיה וכלבהּ. בצד שמאל של התמונה ניתן לראות את ולסקס עצמו, נחבא למחצה מאחורי כן הציור הגדול.

הקומפוזיציה בתמונה היא רבת רושם. האינפנטה עומדת בין משרתותיה, וגמדתה לימינה. על אף היותה הדמות הנמוכה ביותר בציור, האינפנטה היא מרכז הקומפוזיציה. אחת המשרתות כורעת ברך לפניה והשנייה קדה כלפיה קידה, והדבר הופך את הנסיכה הצעירה, בצבעיה הבהירים ושמלתה המנופחת, למקור התנועה ביצירה. הגמדה, שגובהה זהה לזה של הנסיכה, היא דמות כעורה אשר בהשוואה אליה נראית הנסיכה עדינה, שברירית וייחודית. בשמאל התמונה, חשוך ורוגע, מוצג הצייר עצמו כשהוא עומד מאחורי בד הקנבס הרחב. זהו אחד הפורטרטים העצמיים הטובים ביותר של ולסקס שנשתמרו. מעל ראשה של הנסיכה ניתן לראות במעומעם את הזוג המלכותי, שנשקף מתוך מראה שתלויה בצדו הרחוק של החדר.

העמדת הדמויות בתמונה, שנראית פשוטה וסתמית, נחשבת לגאונית מאין כמוה. המלך פליפה הרביעי ומלכתו, על אף שהם נראים אך בקושי, הם נושא התמונה, ואליהם מוסבת תשומת הלב של כל הנוכחים בחדר: מבטו של הצייר מופנה אליהם בעוד הוא מצייר אותם, וכל ההתרחשות בחדר היא למעשה ביקור של הנסיכה ומשרתותיה בסטודיו שבו מציירים את הוריה. כצופים אנו מסיקים כי מקומנו נפקד מהסצנה כולה, כיוון שבנקודת מבטנו מוצב למעשה הזוג המלכותי. התמונה, שנראית בתחילה כבעלת קומפוזיציה "פתוחה" (כמו צילום או התבוננות דרך חלון) שבה יש נקודת מבט מוגדרת למתבונן, הופכת לקומפוזיציה סגורה, שבה נקודת מבטו של הצופה חופפת לנקודת המבט של אחת הדמויות המתוארות בתמונה. תפיסה זו מחוזקת בכך שהציור אותו מצייר ולסקס בתמונה נסתר לחלוטין מעיני הצופה בה.

לוקה ג'ורדנו, צייר איטלקי בן זמנו של ולסקס, תיאר את היצירה כ"תאולוגיה של הציור". חוות דעת דומה נשמעה מפיו של הצייר הבריטי תומאס לורנס, שאמר שהתמונה "מהווה את תמצית הפילוסופיה של האמנות". מסופר כי הצלב האדום שמצויר על חזהו של ולסקס, המציין שייכות למסדר האבירים של סנטיאגו, צויר על ידי המלך פליפה הרביעי עצמו, כמחווה לצייר וכהבעת נכונות להופכו לאביר המסדר. ולסקס קיבל את תואר האבירות שלוש שנים לאחר השלמת העבודה על התמונה, לאחר שוועדה מיוחדת קבעה כי בדמו לא זורם דם יהודי או מורי ועל כן הוא זכאי להיות חבר במסדר האבירים היוקרתי.

הפרק הפותח את ספרו של מישל פוקו, המילים והדברים, הוא ניתוח של היצירה.

פבלו פיקאסו, האמן הספרדי בן המאה ה-20 שהושפע רבות מן התמונה, יצר סדרת יצירות המתבססות על "לאס מנינאס", ומוצגות במוזיאון האמן בברצלונה.

מדיה וקבצים בנושא לאס מנינאס בוויקישיתוף

• לאס מנינאס של פיקאסו
• תמונת לאס מנינאס נוספת של פיקאסו
• La Kabala y Las Meninas (אורכב 03.08.2020 בארכיון Wayback Machine)
• Velázquez’s Las Meninas: A detail that decodes a masterpiece - מאתר ה-BBC
• לאס מנינאס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)