לורל קלארק

קלארק נולדה באיימס, איווה, ארצות הברית וגדלה בראסין ויסקונסין.^[1]סיימה לימודי תיכון בשנת 1979. בשנת 1983 השלימה לימודי תואר ראשון בזואולוגיה באוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון.בשנת 1987 סיימה לימודי רפואה מאוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון.^[1]

הייתה בעלת רישיון רדיו חובבים עם הקריאה KC5ZSU.הייתה נשואה לד"ר ג'ונתן קלארק ואם לבן (איאן).

קלארק הצטרפה לחיל הים האמריקאי, והגיעה לדרגת קפטן. במרץ 1987, תוך כדי לימודי הרפואה קלארק עברה אימון פעיל ברפואת צלילה ביחידת הצלילה של חיל הים האמריקאי.^[1] עם סיום בית הספר לרפואה, למדה לימודי בתר-דוקטורט ברפואת ילדים במרכז הרפואי הצבאי הלאומי וולטר ריד בין השנים 1987-1988.^[1]ב-1989 עבר הכשרה ברפואה תת-ימית במכון לרפואה תת-ימי בבסיס חיל היס בקונטיקט והכשרה כקצינת רפואה בצלילה במרכז האימונים בפנמה סיטי בפלורידה. כמו כן היא הוסמכה כקצין בטיחות קרינה ורופאת תת-מימית.לאחר ההכשרה שירתה כחלק מפלגת הצוללות 14 בהולי לוך סקוטלנד^[2] (פלגה הכוללת צוללת טילים בליסטיים). במהלך שירותה שם הייתה חלק מצוללני הצי ויחידת אריות הים והתאמנה בפינוי רפואי מצוללות. לאחר שנתיים של ניסיון מבצעי הוסמכה כקצין רפואה בצוללות וקצין רפואת צלילה. (Naval Submarine Medical Officer and Diving Medical Officer)

עברה שישה חודשי הדרכה לרופאה מוטסת במכון הרפואי של חיל הים בפנסקולה, פלורידה. לאחר מכן הוצבה בתור רופאה מנתחת מוטסת בטייסת VMA-211 של חיל הנחתים של ארצות הברית, באריזונה. במהלך שירותה הוצבה גם באוקיינוס השקט, והתאמנה ברפואה בתנאי קיצון, וכן טסה על מספר סוגי כלי טיס. במהלך אותה תקופה הטייסת זכתה בפרס הטייסת ההתקפית של השנה לאחר פריסה מוצלחת באוקיינוס השקט.לאחר מכן הוקצאה בתור הרופאה המוטסת הקבוצתית של יחידת קרב אווירית של חיל הנחתים MAG-13.

לקראת 1996 שירתה בתור רופאה מוטסת של טייסת האימונים VT-86, טייסת האימונים לטיסה טקטית של חיל הים האמריקאי בפנסקולה. היא קיבלה מספר רב של הסמכות לרפואה מוטסת, בצלילה ובתנאי קיצון.

קלארק נבחרה על ידי נאס"א באפריל 1996. לאחר השלמת שנתיים של אימונים והכשרה, הוסמכה למומחית משימה. בין השנים 1997 ל-2001 הייתה חלק ממחלקת המטעדים וניסויים בתחום החיים בחלל.

STS-107

ערך מורחב – STS-107

קלארק השתתפה בטיסת המעבורת STS-107, שנועדה להיות במשך 16 יום. מטרת טיסת הקולומביה הייתה לבצע כ-80 ניסויים אודות השפעות המיקרוכבידה. הניסויים באחריות קלארק כללו ניסויים ביולוגיים ובדיקת גידול צמחייה בחלל.משימת STS-107 הסתיימה במפתיע ב-1 בפברואר 2003, כאשר קולומביה התפרקה במהלך הכניסה לאטמוספירה, וכל חברי הצוות נספו, 16 דקות לפני זמן הנחיתה המתוכנן. במהלך הנחיתה, קלארק הקליטה את חברי הצוות במצלמה דיגיטלית קטנה, שם הם נראו שמחים לקראת הנחיתה. הסרט הסתיים ארבע דקות לפני שניתנה ההתרעה הראשונה לבעיה.^[3]סה"כ שהתה בחלל 15 ימים, 22 שעות ו-21 דקות בחלל.^[1]

לקלארק הוענקו מספר עיטורים, חלקם לאחר מותה. בין העיטורים והדרגות שקיבלה:

דרגות ההסמכה

• חיל הים אסטרונאוט/מנתח טיסה
• חיל הים מנתח טיסה
• צלילה קצין הרפואה
• צוללת קצין הרפואה

עיטורים

• מדליית השירות המצוין של מחלקת ההגנה ^†
• אות השבח של חיל הים חיל הנחתים (אנ') עם שני כוכבי זהב (3 פרסים)
• מדליית הכבוד של הקונגרס בתחום החלל ^†
• אות המופת של נאס"א ^†
• מדליית השירות בחלל של נאס"א^†
• מדליית שירות מחלקת ההגנה
• אות השירות הצבאי מעבר לים

הסמל ^† מציין שהאות הוענק לאחר מותה.

מספר מקומות נקראו על שמה, ובינם:

• אסטרואיד 51827 לורלקלארק (51827 Laurelclark)^[4]
• קלארק היל בגבעות קולומביה על מאדים נקרא על שמה.^[5]
• מכתש קלארק, שהוא מכתש פנימי בתוך המכתש "אפולו" שעל הירח.^[6]
• ב-2004, חיל הים האמריקאי קרא למכון לרפואה בפנסקולה על שמה ועל שם דייוויד בראון^[7]
• הלהקה הסקוטית Runrig השמיעו קטעים מההקלטה של לורל במהלך הנחיתה בשיר "Somewhere" באלבום האחרון שלהם סיפור ב-2016. קלארק הייתה אוהדת של הלהקה ולקחה עימה תקליטור שלהם במהלך טיסת STS-107. כמו כן היא בחרה שישמיעו לה את אחד מהשירים שלהם בתור אחד משירי ההשכמה בטיסה. התקליטור נמצא בין השברים של הקולומביה והוענק ללהקה על ידי משפחתה^[8]

מדיה וקבצים בנושא לורל קלארק בוויקישיתוף

• לורל קלארק באתר נאס"א (באנגלית)
• לורל קלארק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)