לילי זלוף
לילי זלוף (1932 – 4 במאי 2014) הייתה משוררת ישראלית.
 | |
| לידה | 1932 בצרה, עיראק  |
|---|---|
| פטירה | 2014 (בגיל 82 בערך) |
| מדינה | ישראל |
| מקום לימודים | אוניברסיטת בר-אילן |
| שפות היצירה | עברית |
| סוגה | שירה |
| מספר צאצאים | 2 |
  | |
ביוגרפיה
לילי זלוף נולדה בבצרה שבעיראק בשנת 1932. מנעוריה הייתה פעילה בהתארגנויות ציוניות בבצרה שפעלו באופן מחתרתי, ובהן למדה עברית. בשנת 1949 עזבה את עיראק ועלתה לישראל דרך טהרן עם אחיה ואחותה. אביהם הגיע בשנת 1951.[1] לאחר הגעתה לישראל נשלחה לקיבוץ רמת יוחנן. בזכות ידיעתה את השפה העברית, השתלבה במהירות והייתה בוועדת התרבות של הקיבוץ. בשנת 1950 נשלחה מטעם הקיבוץ לשער העלייה כדי לסייע בקליטת עולים חדשים מעיראק, ובשנת 1951 התגייסה לצה"ל ושירתה בנח"ל. ב-1953 נישאה ועברה לגור בבני ברק ולזוג שני ילדים.
למדה ספרות באוניברסיטת בר-אילן. הייתה חברה פעילה באגודת הסופרים העבריים, חברה בפא"ן ובאקו"ם. השתתפה בחוגים לספרות והופיעה בבמות שונות.
זלוף פרסמה את קובץ שיריה הראשון, "צלילה", בשנת 1986, והוציאה לאור עוד ארבעה קובצי שירה במהלך חייה. רבים משיריה מתארים את אישיותה החצויה בין תרבויות.[2] לשון כתיבתה שאובה מעולם הרוח היהודי-בבלי.
על יצירתה זכתה בפרס מטעם אח"י ובמענק מטעם קרן תל אביב לספרות ואמנות.