לינדה סרסור
לינדה סרסור (אנגלית: Linda Sarsour; נולדה ב-1980) היא פעילה פוליטית מוסלמית-אמריקאית ממוצא פלסטיני והמנכ"לית לשעבר של האגודה הערבית-האמריקנית של ניו יורק.[1]
 | |
| לידה | 19 במרץ 1980 (בת 44) ברוקלין, ארצות הברית  |
|---|---|
| מדינה | ארצות הברית |
| מקום מגורים | ביי רידג' |
| השכלה |
|
| מפלגה | המפלגה הדמוקרטית |
| השקפה דתית | אסלאם סוני |
  | |
ביוגרפיה
חיים אישיים
סרסור היא הבכורה מבין שבעה ילדים שנולדו לזוג פלסטינים מהגרים מאל-בירה. היא גדלה בסאנסט פארק, בברוקלין, והלכה לתיכון ג'ון ג'יי בפארק סלופ, ברוקלין. לאחר שסיימה את לימודיה בבית הספר, היא לקחה קורסים בקולג' הקהילתי של קינגסבורו ובברוקלין קולג' במטרה להיות מורה לאנגלית. התחתנה באמצעות שידוך עם מהגר פלסטיני מאל-בירה. לפי סרסור התומכת בשידוכים, "בקהילה שלנו, לא רק שעליך למצוא בן זוג שהוא ערבי ומוסלמי, אלא להיות גם פלסטיני ומאותו הכפר".[2]
רבים מבני משפחתה של סרסור באל-בירה הם תומכי חמאס. חלק אף נידונו לשנות מאסר ארוכות, על פי סרסור קרוב משפחת אחד מרצה עונש של 99 שנים, דוד שלה נידון ל-25 שנה, ואחיה החורג ריצה 12 שנים בבית הסוהר בישראל בשל חברותו בחמאס[3]. סרסור מכנה אותם "קורבנות הכיבוש הישראלי", ותושאלה בקשר לכך על ידי הרשויות האמריקאיות.[4][5]
סרסור נשואה ואם לשלושה. מתגוררת בביי רידג', ברוקלין, ניו יורק.
חיים מקצועיים
מעט לפני פיגועי 11 בספטמבר, החלה להתנדב באגודה הערבית אמריקנית של ניו יורק (AAANY), בעידודה של קרובת משפחתה בסמה אטווה שהייתה המנכ"לית של הארגון. ב-2005, סרסור הייתה מעורבת בתאונת דרכים עם משאית, בעת שנהגה ברכב עם אטווה ושני נוסעים אחרים, בדרך חזרה לניו יורק מפתיחת מוזיאון ערבי-אמריקאי בדירבורן. בתאונה, סטה רכבה של סרסור מהכביש המהיר, אטווה נהרגה, שני הנוסעים האחרים נפצעו, וסרסור יצאה כמעט בלי פגע. זמן קצר לאחר מכן מונתה למנכ"לית הארגון במקום אטווה. סרסור פעלה להשגת הכרה בחגים המוסלמיים בבתי ספר ציבוריים של ניו יורק, ופעילותה נחלה הצלחה: כיום סגורים בתי הספר הציבוריים בחגים עיד אלפיטר וחג הקורבן.[6][7][8]
סרסור הופיעה ב"מונולוגי החיג'ב", קטע אומנותי המבוסס על סיפורים בנושא רעלות.[9]
ב-2014, כאשר יצאה עם עמיתה ממשרדי ה-AAANY, העירה אדם חסר בית שישן בכניסה למשרד. חסר הבית צעק לעברה, "אתם כורתים ראשים של אנשים", ו"אני אכרות לכם את הראש...", קרא קריאות גנאי, ואף זרק לעברה ולעבר העמיתה פח אשפה. העמיתה של סרסור התקשרה מיד למשטרה, אך שוטרים הגיעו לחנות סמוכה רק כעבור 45 דקות. לאחר שדיווחה בטוויטר על התקיפה כפשע שנאה, היא הלכה לפגישה שתוכננה עוד קודם לכן עם ראשי משטרת ניו יורק. בפגישה התלוננה על חוסר הטיפול באירוע, ובעקבות כך נשלחו חוקרי פשעי שנאה למקום וחסר הבית נעצר. האירוע סוקר בהרחבה בתקשורת בארצות הברית ואף בתקשורת הבינלאומית כפשע שנאה. לעומת זאת, הקהילה המקומית, שראתה בחסר הבית אדם חולה נפש שעל-פי-רוב אינו מזיק, התגייסה לטובתו. האשמתו בפשעי שנאה הייתה עלולה להכניסו לשבע שנות מאסר, ועל כן ניסו חברי הקהילה להגן עליו מאישום כזה. חברי הקהילה הפגינו לפני תחנת המשטרה, טענו שסרסור הייתה צריכה להכיר את חסר הבית שהיה ידוע היטב בקהילה, וניהלו קמפיין אינטרנטי לשחרורו תחת ההאשטאג #FreeBobo. בסופו של דבר, בעקבות הקמפיין, הורשע חסר הבית אך נשלח למסגרת טיפולית לבעיות אלכוהול וסמים בהסכמתה של סרסור.[10][11][12][13]
בתחילת 2017 פרשה סרסור מתפקידה באגודה הערבית האמריקנית של ניו יורק על מנת להתרכז בפוליטיקה הארצית בארצות הברית.[14]
בדצמבר 2017, האשימה את סרסור עובדת לשעבר באגודה, כי לא טיפלה באופן נאות בתלונתה נגד מתנדב במשרדי ה-AAANY, שהתקיף ושהטריד אותה מינית ב-2009. על-פי העובדת לשעבר, סרסור אמרה ש"הטרדה מינית לא קורית לנשים הנראות כמוך", שהיא "מוסלמית רעה", ושהנילון "מוסלמי טוב" ש"תמיד הולך למסגד". סרסור אישרה שטיפלה בתלונה ב-2009, אך דחתה את טענות העובדת לשעבר וטענה שאין להן בסיס.[15][16]
אקטיביזם פוליטי
בשנת 2003, לאחר לכידתו של סדאם חוסיין, אמרה סרסור שהיא ופלסטינים אחרים מרגישים מושפלים מאופן הצגתו של חוסיין. היא הוסיפה ואמרה, "אני חושבת שהוא עשה הרבה דברים שהוא לא היה צריך לעשות, אך אני נפגעתי. הכבוד הערבי שלי נפגע".[17]
במהלך כהונתה ב-AAANY, פעלה להפסקת תוכניות הניטור המשטרתיות בניו יורק נגד מוסלמים ונגד מסגדים קיצוניים, או לכל הפחות לצמצומן. תוכניות ניטור אלו החלו לאחר פיגועי 11 בספטמבר.[18] בשנת 2014, לאחר פעילותה שלה ושל אחרים, סגרה משטרת ניו יורק את היחידה שעסקה בניטור קיצוניות בקרב מוסלמים.[19][20] לאחר פיגוע הירי בסן ברנרדינו ב-2015, התנגדה לקריאתו של הנשיא ברק אובמה לקהילה המוסלמית שתמגר את הקיצוניוּת מקרבה, ואמרה שאין זה הוגן שקריאות מעין אלו מופנות כלפי הקהילה המוסלמית ולא כלפי קהילות אחרות.[21]
בשנת 2011, הביעה ביקורת על אייאן חירסי עלי ועל בריג'יט גבריאל ואמרה, "הייתי רוצה לקחת מהם את הפות - לא מגיע להן להיות נשים". אמירה זו שכוונה נגד עלי, קורבן של השחתת איבר המין הנשי, גרמה לביקורת רבה כלפי סרסור. ב-2017, סוקר בהרחבה עימות בינה לבין סטודנט בארצות הברית ששאל אותה לגבי אמירה זו. סרסור טענה שאל לסטודנט להתערב משום שהוא "גבר לבן". היא אמרה שאמנם אמירתה לא הייתה במקום, אך יש לבקר את אישיותה על-פי האקטיביזם שלה לטובת השחורים, המהגרים, הנשים, והקהילה הגאה ולא על-פי אמירות עבר שלה.[22]
ב-2014, לאחר תחילת הפרות הסדר בפרגוסון, הצטרפה סרסור לפעילות למען תנועת חיי שחורים חשובים, ארגנה תנועת "מוסלמים לפרגוסון", ונסעה לפרגוסון עם פעילים אחרים.[23][21]
בשנת 2016 תמכה סרסור בבחירת הסנטור ברני סנדרס בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית לבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016. סרסור שימשה כנואמת (surrogate) בכנסי בחירות של סנדרס והתראיינה לתקשורת עבורו.[24][25][26]
סרסור יחד עם טמיקה מלורי, כרמן פרז, ובוב בלנד הייתה ממארגנות מצעד הנשים 2017 שנערך יום לאחר השבעתו של דונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית במחאה נגדו.[27]
ב-2017 הודיעה לעיתונות שגייסה כספים עבור בתי קברות יהודיים שעברו ונדליזם בארצות הברית תוך שיתוף פעולה עם שרון בראוס, אך לאחר גיוס הכספים עלו טענות שהכסף לא הגיע ליעדו.[28]
במהלך 2017 קיימה מספר אירועים עם המחבלת הפלסטינית רסמה עודה שגורשה בהמשך השנה מארצות הברית,[29] בהם הביעה תמיכה בעודה. סרסור ועודה הופיעו יחדיו באירוע השנתי של הקול יהודי לשלום, ארגון אנטי-ישראלי התומך ב-BDS.[30][31]
ביוני 2017 עוררה סערה ציבורית בעקבות איחולי יום הולדת שמח לאסאטה שאקור, טרוריסטית אמריקאית שחורה שהורשעה ברציחת שוטר וברחה לקובה.[32] סרסור הגיבה לביקורת של כתב ה-CNN ג'ייק טאפר ואמרה ש"ג'ייק טאפר מצטרף לאלט-רייט בשביל להתקיף אותי ברשת, ברוך הבא למפלגה", וספגה בעקבות אמירתה ביקורת רבה.[33]
ביולי 2017, בנאום בפני הוועידה השנתית של הארגון האיסלמי של צפון אמריקה (ISNA), ארגון של האחים המוסלמים בארצות הברית הקשור לחמאס,[34] קראה סרסור לג'יהאד נגד הממשלה האמריקאית.[35][36]
בשנת 2015, הביעה תמיכה בזריקת אבנים על כוחות הביטחון הישראליים.[37]
סרסור מאשימה את ישראל בנקיטת "שיטות של קולוניאליזם, של טיהור אתני ושל רצח עם של הילידים הפלסטינים". על-פי סרסור "אין דבר דוחה יותר מהציונות". סרסור תומכת בתנועת ה-BDS ובפתרון המדינה האחת.[4]
בראיון במרץ 2017 טענה שלא ניתן להיות גם ציונית וגם פמיניסטית[38] ועוררה סערה פוליטית בארצות הברית.
באוגוסט 2017, בהפגנת תמיכה בקולין קאפרניק, שחקן פוטבול אמריקאי שחור למחצה שלא הוחתם על חוזה בעונת 2017 לאחר שבאופן מחאתי לא כיבד את ההמנון האמריקאי בעונת 2016, השוותה סרסור בין נאו-נאציזם לציונות באומרה "אנו לא נושתק על ידי בעלי דם כחול, פעילי עליונות לבנה, נאו-נאצים, או פעילי ציונות ימניים" ו"צפו לבואנו בכל עת שיש מאבק כנגד חוסר צדק".[39]
בנובמבר 2017 התעוררה סערה לאחר שהוזמנה לפאנל לדיון באנטישמיות יחד עם פעילי הקול היהודי לשלום התומכים ב-BDS בניו סקול. ראש ארגון הליגה נגד השמצה ג'ונתן גרינבלאט אמר ש"הובלת פאנל על אנטישמיות בידי לינדה סרסור וראשת הקול היהודי לשלום שקול לכך שאוסקר מאייר (יצרן נקניקיות) יוביל דיון על צמחונות. הפאנליסטים הללו מכירים את הסוגיה, אך מהפרספקטיבה של גרימתה ולא של מניעתה".[40] בפאנל תקפה סרסור את "התקשורת היהודית" שיצרה לדבריה את הדימוי השנוי במחלוקת שלה, ובהתייחסה לסערה סביב הפאנל אמרה "כנראה אני הבעיה הגדולה ביותר של הקהילה היהודית? אני האיום הקיומי, כנראה? אני מבולבלת, פשוטו כמשמעו, כל יום".[41][42][43]
בספטמבר 2019, החליט ארגון "צעדת הנשים", שסרסור הייתה אחת ממייסדיו ומנהיגותיו בפועל, להדיח אותה, יחד עם מלורי ובלנד, בשל טענות על אנטישמיות. ההחלטה נבעה בעקבות ביקורת חריפה שנוצרה בעקבות תמיכתן של השלוש במנהיג אומת האסלאם לואיס פרחאן, אשר ידוע כאנטישמי בוטה במיוחד ובהשתתפותן בנאום שלו בו כינה את היהודים "שטניים". פרחאן אף ציין לשבח בנאומו את מלורי.
קישורים חיצוניים
לינדה סרסור, ברשת החברתית פייסבוק
לינדה סרסור, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
לינדה סרסור, ברשת החברתית אינסטגרם- האגודה הערבית אמריקנית של ניו יורק.
- The Friends Of Linda Sarsour, באתר ה-jewishpress
