מגדל העמק

בחודשיו הראשונים נקרא היישוב מוג'דל כשם הכפר הערבי שעל אדמותיו הוקם^[6]. ראש מועצת האזור הציע לקרוא למקום "מגדל חיים" על שם נשיא המדינה שנפטר, חיים ויצמן^[7], אולם הבקשה נדחתה כי כבר היו מקומות שנקראו על שמו. ועדת השמות הממשלתית בחרה את השם "מגדל העמק"^[8] כהצעת נשיא המדינה אז יצחק בן-צבי. שם העיר הוא חיבור של השם הערבי אל-מוג'ידל עם 'העמק' – הוא עמק יזרעאל^[9]. השם מגדל גם מרמז למיקומו הטופוגרפי על גבעה נישאה^[10].

מגדל העמק נוסדה בשנת 1953 בשטח הכפר הערבי הנטוש אל-מוג'ידל, שתושביו ברחו לנצרת בעת שנכבש בזמן מלחמת השחרור^[11]. הכפר הוכרז כנכסי נפקדים ועבר לחזקת רשות הפיתוח^[12]. חלק מתושבי הכפר היו נוצרים קתולים ובעת שהוקם ביקש נציג הכס הקדוש שיותר להם לחזור לכפר, אך הוא נענה בסרוב^[13]. היישוב הוקם במסגרת מדיניות הממשלה לפיזור האוכלוסייה ויהוד הגליל. ראשוני התושבים היו עולים מהמעברות שמרון ורמת ישי וכן יוצאי מנצ'וריה, חרבין, מגדן וטיינג'ין^[14].

מאוחר יותר הפכה מגדל העמק לעיירת פיתוח והוכרזה כעיר בשנת 1988.

בעקבות גל העלייה של שנות ה-90 צמחה מגדל העמק והתווספו לה שכונות רבות בחלקה הצפוני. באותה עת הועתק קטע כביש 75 (טבעון-נצרת), שעבר בתוך היישוב, צפונה כדי להסיט את התנועה הבינעירונית אל מחוץ לעיר. בשנת 1993, בתקופת ממשלת רבין השנייה, הוכרזה מגדל העמק אזור עדיפות לאומית ועקב כך זכתה לסיוע, מענקים, הטבות מס ותמריצים שונים, כדי למשוך אליה תושבים ויזמים^[15]. מעמד אזור העדיפות הלאומית של מגדל העמק חודש אחר כך מספר פעמים^[16].

הרחבת העיר

בינואר 2012 ועדת גבולות שהקים משרד הפנים בראשות פרופסור ערן רזין, בעקבות סכסוך גבולות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל, עיריית מגדל העמק וכפר יפיע, החלטה שכ־1,100 דונם יעברו משטחי קיבוץ כפר החורש שבמועצה האזורית עמק יזרעאל לשטחה המוניציפלי של מגדל העמק. זאת לטובת הקמת שכונת ענק בת 4,500 יחידות דיור^[17]. במקביל באותה עת הוחל בתכנון תוכנית מתאר חדשה לעיר שתכפיל את מספר התושבים מכ-25,000 ל-50,000^[18].

בדצמבר 2016 אושרה תוכנית להקמת שכונה חדשה בעיר, המשתרעת על שטח של כ-1,400 דונם, שתכלול כ-4,500 יח"ד^[19]. השכונה החדשה, שכונת "שריד" ממוקמת מדרום מערב לשכונת "מצפה העמק"^[20], חלק מהשכונה הוקם במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן"^[21]. בנובמבר 2017 נחתם הסכם גג לבניית כ-6,000 יחידות בעיר^[22]. ביוני 2018 הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה של מחוז הצפון אישרה להפקדה את התכנית להקמת השכונה החדשה, על השטחים שסופחו לעיר מצפון מערב^[23]. בפברואר 2019 החלה הקמת השכונה בשם "קריית בגין"^[24].

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים במגדל העמק 27,714 תושבים (מקום 81 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.1%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 69.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 6,998 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).^[25]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

תעשייה

בעיר שלושה אזורי תעשייה:

• אזור התעשייה הצפוני רמת גבריאל מיועד בעיקר לתעשיית היי טק. מועסקים בו כ-4,000 עובדים.
• אזור התעשייה הדרומי מעלה מיכאל - מיועד לתעשייה זעירה ולשירותים נלווים ומועסקים בו כ-1500 עובדים.
• פארק תעשיות שגיא 2000 - אזור חדש דרומית לצומת כפר ברוך על כביש 73. אזור זה משותף לעיריית מגדל העמק ולמועצה האזורית עמק יזרעאל.

מפעלי תעשייה בולטים בעיר הם סנפרוסט^[26], נילית, מפעלי חמצן וארגון^[27], KLA^[28], האמה וטאואר-ג'אז.

תחבורה

במרכז העיר ממוקם במסוף מגדל העמק ממנו יוצאים קווי אוטובוס עירוניים ובינעירוניים.

ב-29 באוגוסט 2016 נחנכה תחנת הרכבת מגדל העמק – כפר ברוך על מסילת העמק מחיפה לבית שאן^[29], והשירות לציבור החל בה ב-16 באוקטובר 2016^[30].

בעיר ישנם 22 גני ילדים ממלכתיים, ארבעה גנים ממלכתיים-דתיים, ו-21 גנים עצמאיים. החינוך היסודי בה כולל ארבעה בתי ספר יסודיים ממלכתיים, בית ספר ממלכתי דתי אחד, בית ספר אחד לחינוך מיוחד ובתי ספר חרדיים. בחינוך העל-יסודי יש שתי חטיבות ביניים ובית ספר תיכון המקיף "אורט רוגוזין". בנוסף להם יש גם ישיבות ובניהם ישיבת חב"ד תומכי תמימים ישיבת נחלת ישראל וכוללים. בנוסף הוקמה בעיר גם אולפנת תפארת, אולפנה לבנות של מוסדות נחלת ישראל. הרשות זכתה פעמיים בפרס החינוך הארצי בשנת 2009 ובשנת 2021.

בעשורים האחרונים חווה העיר גלי הגירה שלילית, אשר התבטאו בכך שמספר התושבים מאז שנת 1995 עלה בשיעור זניח בלבד, בעוד כמויות התושבים בעיירות פריפריאליות אחרות באיזור הצפון זינקו.

רבים תולים את עזיבת התושבים במיוחד בדור הצעירים והמשכילים לאור בעיות קשות ביותר בתחומים כגון מחסור בהזדמנויות תעסוקה מגוונות, היעדר מרכזי מסחר, תרבות ופנאי בסופי שבוע, בעיות אשר באוקטובר 2018 הכיר בחלקן בפומבי ראש העירייה דאז אלי ברדה^[31]

בשנת 2024 החלה עיריית מגדל העמק בהרחבת העיר באיזור המערבי, כאשר רשת ביג הודיעה על הקמת מרכז מסחרי חדש איזור החדש בעיר^[32]

בעיר קיימים מתנ"ס, היכל תיאטרון ומרכז מוזיקה ומחול. פעילויות תרבות נערכות גם בבית ”יד לבנים” שנפתח בשנת 2000. במגדל העמק פועלות להקת מחול, חבורת זמר מבני היישוב וחוג לריקודים סלוניים שזכה מספר פעמים באליפות הארץ.

בצפון העיר שוכן הפארק העירוני רבין. הפארק משתרע על שטח של 35 דונם והוקם ע”י הקק”ל והעירייה בשנת 2006. בדרום-מזרח העיר שוכן יער בלפור המשתרע על שטח של 4,300 דונם. מסלול אופניים מעגלי באורך של 15 קילומטרים מקיף את העיר. בין שכונת פנינת העמק לשכונת יערת העמק, נמצא פארק עתיקות. בפארק 15 גתות ששימשו לייצור תירוש וכן מחצבה, קברים מהתקופה הרומית והביזנטית ומערכות קבורה.

בספורט מייצגת את העיר קבוצת כדורסל הפועל נעם בליגה הארצית בכדורסל. בכדורגל מייצגת את העיר הפועל מגדל העמק בליגה.

בעיר פועל קיבוץ מחנכים של תנועת המחנות העולים ומספר מועדוני נוער וילדים ביניהם: מועדון הקוביה, בית שוקו, תימורים ומרכז מוזיקה.

• 1957 - 1953: נאג'י קוויטי, יושב ראש המועצה הממונה מטעם משרד הפנים .
• 1959 - 1957: אברהם זלוסצר (בן שמעון), ממובילי הקמת היישוב מטעם המוסדות המיישבים, ראש הוועד הנבחר הראשון, שימש לאורך שנים רבות סגן ומ"מ ראש המועצה.
• 1977 - 1959: צבי אלדרוטי, ראש המועצה הראשון
• 1978 - 1977: יעקב טולדנו
• 1998 - 1978: שאול עמור. משנת 1988 - ראש העיר
• 1998 - 2024: אלי ברדה
• 2024 - מכהן: יקי בן חיים

הסמל כולל את המוטיבים הבאים:

• ענף עץ זית - מסמל את עצי הזית הרבים הגדלים באזור.
• גלגל שיניים - מסמל את התפתחות התעשייה בעיר וחשיבותה הכלכלית.
• שדה חרוש - מסמל את החקלאות בעמק יזרעאל.
• בית בצלע ההר - מסמל את אופי הבניה של העיר על צלע ההר.

בעיר מערך מתנדבים גדול, הזוכה להערכה ולפרסים, מהם:

• מגן שר הרווחה
• 2017 אות קהילה מתנדבת
• מאי 2022 אות 'עשות משפט ואהבת חסד'^[33]

מדיה וקבצים בנושא מגדל העמק בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של מגדל העמק

• פרופיל מגדל העמק נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

• טוביה כרמל, במגדל העמק? - "הכל בסדר", מעריב, 18 באוגוסט 1966
• יערה שאלתיאל, ערן חמו, נירית קורן-לורנס ונמרוד גצוב, מגדל העמק: "אימוץ אתר" - הכשרת פארק ארכאולוגי, אתר רשות העתיקות - מינהל שימור, 2007
• מפת אזור נצרת ומגדל העמק, 1958 (הדפסת 1959) (צפונית מזרחית למגדל העמק מסומן הכפר הנטוש אל מג'ידל), אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
• מגדל העמק (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
• חזון דורש מאבק, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1974