מגי ג'ילנהול
מרגלית "מגי" רוּת ג'ילנהול (באנגלית: Margalit "Maggie" Ruth Gyllenhaal; נולדה ב-16 בנובמבר 1977) היא שחקנית, תסריטאית, במאית ומפיקת קולנוע אמריקאית-יהודייה, זוכת פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר על תפקידה במיני-סדרה "אישה מכובדת" (2014), מועמדת פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר על תפקידה בסרט "לב לא שפוי" (2009); ומועמדת פרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר לשנת 2022 על עבודתה בסרט "הבת האפלה"; אותו גם ביימה והפיקה.
.jpg) | |
| מגי ג'ילנהול, 2010 | |
| לידה | 16 בנובמבר 1977 (בת 46) ניו יורק שבארצות הברית |
|---|---|
| שם לידה | Margalit Ruth Gyllenhaal  |
| מדינה | ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | מ-1992 |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג | פיטר סארסגארד (2 במאי 2009–?) |
| צאצאים | Ramona Sarsgaard, Gloria Sarsgaard |
| מספר צאצאים | 2 |
| פרסים והוקרה | פרס גלובוס הזהב |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
קורות חיים
ג'ילנהול נולדה במנהטן, ניו יורק בתם של נעמי פונר ג'ילנהול (לבית אצ'ס) וסטיבן ג'ילנהול. השם הפרטי בתעודת הלידה של מגי הוא "מרגלית", שאותו גילתה רק ב-2013[דרוש מקור], כשאימצה שם משפחה מנישואים. יש לה שני אחים צעירים: השחקן ג'ייק ג'ילנהול ואח למחצה בשם לוק מנישואיו השניים של אביה.
אביה הוא במאי קולנוע ומשורר שהיה מועמד לפרס אמי, ואמה היא תסריטאית ובמאית. אביה, בן לשושלת המלוכה השוודית[דרושה הבהרה], הוא ממוצא שוודי ואנגלי, והוא גדל וחונך בכנסייה השוודית.
אמה נולדה בעיר ניו יורק (גדלה בברוקלין), והיא יהודייה, בת להורים יהודים אשכנזים שהיגרו מרוסיה ופולין. בעלה הראשון של אמה היה אריק פונר, היסטוריון ופרופסור ידוע להיסטוריה באוניברסיטת קולומביה. ג'ילנהול הצהירה כי בפן התרבותי היא "גדלה בעיקר כיהודייה", והיא מזדהה כיהודייה. הוריה נישאו ב-1977, והגישו בקשה לגירושין באוקטובר 2008.
ג'ילנהול גדלה בעיקר בלוס אנג'לס ולמדה בבית ספר התיכון הרווארד-וסטלאק. היא בילתה ארבעה חודשים כתלמידה בבית הספר ההררי[דרושה הבהרה], בית ספר סמסטריאלי[דרושה הבהרה] לתלמידי תיכון בוורמונט. ב-1995 היא סיימה את לימודיה בהרווארד-ווסטלייק ועברה לניו יורק כדי ללמוד לתואר ראשון בספרות וחקר דתות של המזרח הרחוק באוניברסיטת קולומביה; שם סיימה את לימודיה בשנת 1999. היא גם למדה משחק לתקופת קיץ באקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה (RADA) בלונדון, אנגליה.
קריירה
ג'ילנהול קיבלה את תפקידה הראשון בגיל 15 בסרט "ארץ המים" שביים אביה. לאחר מכן השתתפה בתפקידים קטנים כולל בעוד אחד מסרטי אביה "גידולי פרא" ב-1998.
בשנת 2000 השתתפה בסרטו של ג'ון ווטרס, "ססיל בי דימנטד".
בשנת 2001 הופיעה לצד אחיה בסרט הקאלט "דוני דארקו".
בשנת 2002 שיחקה בתפקיד קטן בסרטו של ג'ורג' קלוני, "וידויים של מוח מסוכן", בסרטו של ספייק ג'ונז, "אדפטיישן" ובקומדיה "לא יכול בלי". תפקיד הפריצה שלה היה בקומדיה השחורה "המזכירה" משנת 2002. על תפקידה בסרט קיבלה תשבחות ואף מועמדות לפרס גלובוס הזהב בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר בסרט מוזיקלי או קומי.
בשנת 2003 שיחקה בסרטו של מייק ניואל "חיוך של מונה ליזה" בתור ג'יזל לוי, ומאוחר יותר באותה שנה בסרט "בית הילדים".
בשנת 2005 השתתפה בסרט "סיפורים קצרים על אהבה", על תפקידה קיבלה מועמדות לפרס אינדפנדנט ספיריט.
שנת 2006 הייתה שנה מוצלחת מאוד לג'ילנהול מבחינה קולנועית עם מועמדות לפרס סאטורן על תפקידה בסרט "מעבר לכל דמיון" ומועמדות שנייה לפרס גלובוס הזהב על תפקידה הדרמטי בסרט "שרי בייבי".
באותה שנה שיחקה ג'ילנהול גם בדרמת האסונות של אוליבר סטון המבוססת על פיגועי 11 בספטמבר, "מגדלי התאומים". דיבבה בסרט האנימציה מועמד פרס אוסקר, "מפלצת של בית".
בשנת 2008 כיכבה ג'ילנהול בסרט עטור השבחים ושובר הקופות "האביר האפל" שגרף למעלה ממיליארד דולרים, בסרט גילמה ג'ילנהול את דמותה של רייצ'ל דוז. על תפקידה בסרט זכתה ג'ילנהול לשבחים רבים ובמועמדות שנייה לפרס סאטורן בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר.
בשנת 2009 שיחקה בסרט "לב לא שפוי", עליו קבלה מועמדות לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר, בסרט הופיעה ג'ילנהול בדמותה של ג'ין קראדוק, עיתונאית צעירה הנחושה בדעתה לגלות את האדם האמיתי מאחורי מוזיקאי מזדקן ושיכור.
בשנת 2010 שיחקה בסרט "נני מקפי: הקסם חוזר" כאמם של ילדי החווה.
בשנת 2013 שיחקה בסרטו של רולנד אמריך; "וושינגטון על הכוונת" בדמותה של קרול פינרטי, מנהלת האבטחה של הנשיא. בשנת 2014 כיכבה ג'ילנהול במיני-סדרת הטלוויזיה "האישה המכובדת; ועבור תפקידה זכתה בפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר במיני-סדרה או בסרט טלוויזיה.
בשנת 2018 שיחקה בסרט הדרמה "הגננת", את ליסה ספינלי, גננת מסטטן איילנד שנאבקת בקשיים בחייה. ג'ילנהול היא גם אחת המפיקות בסרט, שהוא עיבוד לסרט הישראלי משנת 2014; "הגננת" של נדב לפיד.
בשנת 2021, ג'ילנהול ביצעה את הופעת הבכורה שלה כבמאית בדרמה הפסיכולוגית "הבת האפלה", שגם הפיקה וכתבה. הסרט זכה לשבחי המבקרים, והוצג בבכורה בפסטיבל הסרטים של ונציה, שם זכתה ג'ילנהול בפרס התסריט הטוב ביותר. הוא קיבל ארבעה פרסים, כולל הסרט הטוב ביותר ופרס לבמאית פורצת דרך, כמו גם מועמדות אחת נוספת בטקס פרסי גות'אם לשנת 2021. בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-79, ג'ילנהול קיבלה מועמדות לבמאית הטובה ביותר, לאחר מכן היא קיבלה מועמדות לתסריט המעובד הטוב ביותר בטקס פרסי האקדמיה הבריטית ה-75, ואת המועמדות השנייה לפרס האוסקר בקריירה שלה, הפעם לתסריט המעובד הטוב ביותר בטקס פרסי האוסקר ה-94.
חיים אישיים
בשנת 2002, ג'ילנהול החלה לנהל מערכת יחסים עם השחקן פיטר סארסגארד, חבר קרוב של אחיה, ג'ייק. בני הזוג התארסו באפריל 2006, ונישאו ב-2 במאי 2009, בטקס מצומצם שנערך בקפלה בברינדיזי, איטליה. יש להם שתי בנות, רמונה (ילידת 2006) וגלוריה ריי (ילידת 2012). המשפחה התגוררה בשכונת פארק סלופ, ברוקלין. בשנת 2019, הם הציעו למכירה את ביתם.
פילמוגרפיה
קולנוע
| שנה | סרט | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1992 | ארץ המים | מגי רות' | |
| 1993 | אשה מסוכנת | פטסי | |
| 1998 | גידולי פרא | כריסטינה | |
| 2000 | The Photographer | מירה | |
| ססיל בי. דימנטד | רייבן | ||
| 2001 | דוני דארקו | אליזבת דארקו | |
| הבחורים בחיי | אמיליה פורסטר | ||
| 2002 | המזכירה | לי הולוויי | מועמדת פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר בסרט קומדיה או מוזיקלי (2003) מועמדת פרס אינדפנדנט ספיריט לשחקנית הטובה ביותר (2003)מועמדת פרס סטלייט לשחקנית הטובה ביותר בסרט קומדיה או מוזיקלי (2003) |
| לא יכול בלי | סאם | ||
| אדפטיישן | קרוליין קאנינגהם | ||
| וידויים של מוח מסוכן | דבי | ||
| 2003 | בית הילדים | ג'ניפר | |
| חיוך של מונה ליזה | ג'יזל לוי | ||
| 2004 | The Pornographer: A Love Story | סידני | |
| קרימינל | ולארי | ||
| 2005 | סיפורים קצרים על אהבה | ג'וד | מועמדת פרס אינדפנדנט ספיריט לשחקנית המשנה הטובה ביותר (2005) |
| The Great New Wonderful | אמה | ||
| תסמכי עליו | איליין | ||
| 2006 | שרי בייבי | שרי סוונסון | מועמדת פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר בסרט דרמה (2006) מועמדת פרס סטלייט לשחקנית הטובה ביותר (2006) |
| פריז, אני אוהב אותך | ליז | ||
| מפלצת של בית | אליזבת' "זי" | דיבוב | |
| מגדלי התאומים | אליסון חימנו | ||
| מעבר לכל דמיון | אנה פסקל | מועמדת פרס סאטורן לשחקנית הטובה ביותר (2006) | |
| 2008 | האביר האפל | רייצ'ל דוז (אנ') | מועמדת פרס סאטורן לשחקנית הטובה ביותר (2008) |
| 2009 | לצאת לדרך | אלן | |
| לב לא שפוי | ג'ין קראדוק | מועמדת פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר (2009) | |
| 2010 | נני מקפי 2: הקסם חוזר | איזבל גרין | |
| 2011 | היסטריה | שרלוט דארלימפל | |
| 2012 | לא מוכנות לוותר | ג'יימי | |
| 2013 | וושינגטון על הכוונת | קרול פינרטי | |
| 2014 | פרנק | קלרה | מועמדת פרס הקולנוע הבריטי העצמאי לשחקנית המשנה הטובה ביותר (2014) |
| River of Fundament | האתפרטיטי | ||
| 2018 | הגננת (אנ') | ליסה ספינלי | גם מפיקה |
| 2020 | Best Summer Ever | כתבת טלוויזיה | גם מפיקה בפועל |
| 2021 | הבת האפלה | במאית, תסריטאית ומפיקה זכיות:פרס התסריט הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים של ונציה (2021) פרס אינדפנדנט ספיריט לבימוי, לתסריט ולסרט הטוב ביותר (2022)מועמדויות:מועמדת פרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר (2022) מועמדת פרס גלובוס הזהב לבימוי הטוב ביותר (2022)מועמדת פרס באפט"א לתסריט המעובד הטוב ביותר (2022) מועמדת פרס סטלייט לתסריט הטוב ביותר ולסרט הטוב ביותר (2022) | |
| 2025 | הכלה! | במאית, תסריטאית ומפיקה |
טלוויזיה
| שנה | סדרה | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1996 | Shattered Mind | לקוחה בחנות בגדים | סרט טלוויזיה של NBC |
| 1998 | The Patron Saint of Liars | לוריין תומאס | סרט טלוויזיה של CBS |
| 1999 | Resurrection | מארי | סרט טלוויזיה של CBS |
| Shake, Rattle, and Roll: An American Love Story | נורין ביקסלר | סרט טלוויזיה של CBS | |
| 2004 | Strip Search | לינדה סייקס | סרט טלוויזיה של HBO |
| 2014 | אישה מכובדת | נסה שטיין | מיני-סדרה פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר במיני-סדרה (2014)מועמדת פרס אמי לשחקנית הטובה ביותר במיני-סדרה (2015) מועמדת פרס סטלייט לשחקנית הטובה ביותר במיני-סדרה (2014)מועמדת פרס גילדת שחקני המסך לשחקנית הטובה ביותר במיני-סדרה (2014) |
| 2016 | איימי שומר | עצמה | פרק: "Brave" |
| 2017 - 2019 | הצמד | איילין ("קנדי") מארל | תפקיד ראשי (3 עונות); 25 פרקים גם מפיקה; מועמדת פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה (2018) |
| 2020 | תוצרת בית (אנ') | במאית ותסריטאית הפרק: "Penelope" |
קישורים חיצוניים
מגי ג'ילנהול, ברשת החברתית פייסבוק
מגי ג'ילנהול, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מגי ג'ילנהול, ברשת החברתית אינסטגרם
מגי ג'ילנהול, ברשת החברתית Goodreads
מגי ג'ילנהול, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
מגי ג'ילנהול, באתר AllMovie (באנגלית)
מגי ג'ילנהול, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- מגי ג'ילנהול, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- מגי ג'ילנהול, באתר Metacritic (באנגלית)
מגי ג'ילנהול, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
מגי ג'ילנהול, באתר אייטונס (באנגלית)
מגי ג'ילנהול, באתר ספוטיפיי
מגי ג'ילנהול, באתר Last.fm (באנגלית)
מגי ג'ילנהול, באתר AllMusic (באנגלית)
מגי ג'ילנהול, באתר MusicBrainz (באנגלית)
מגי ג'ילנהול, באתר דיזר
מגי ג'ילנהול, באתר Discogs (באנגלית)- מגי ג'ילנהול, באתר Genius
- עדי שחם, מגי ג'ילנהול, אחת השחקניות הכי מיסתוריות ונחושות בהוליווד, מגיעה לשיאה, באתר onlife, 5 באוגוסט 2018
.svg){kind=logo}
נירית אנדרמן, מגי ג'ילנהול מעולם לא חשבה לביים. שתי ישראליות שינו לה את התוכניות, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2021
| הקודם: 2001: יולונדה רוס, זרה בפנים | פרס גות'הם להופעה הפורצת הטובה ביותר 2002: מגי ג'ילנהול, המזכירה | הבא: 2003: לי פייס, נערתו של חייל |
| הקודם: 2020: אנדרו פטרסון, The Vast of Night | פרס גות'הם לבמאי/ת הפורץ/ת הטוב/ה ביותר 2021: מגי ג'ילנהול, הבת האפלה | הבא: 2022: שרלוט וולס, אחרי השמש |