קומדיה שחורה

הקומדיה השחורה צברה פופולריות באמריקה בשנות החמישים והשישים של המאה ה-20. אחת הראשונות, ואף הבולטות שבהן הייתה הסאטירה של סטנלי קובריק "דוקטור סטריינג'לאב" משנת 1964, שעסקה בנושא הנשק להשמדה המונית באופן קומי. דוגמאות בולטות אחרות לקומדיה שחורה הם הסרטים "חנות קטנה ומטריפה" (1960), "אמא סדרתית" (1993) ועד החתונה זה יעבור" (1998). עם יוצרי הקולנוע המשתייכים לז'אנר הקומדיות השחורות נמנים: סטנלי קובריק, וס אנדרסון, דייוויד לינץ', האחים כהן, ג'ון ווטרס, לואיס בוניואל, טריי פארקר, סם ריימי, טים ברטון, דני בויל, קוונטין טרנטינו, וטרי גיליאם.

עם הקומדיות השחורות בטלוויזיה נמנים "כנופיית העץ העליז", "משפחת אדמס" ו"העשב של השכן".

בצבא נהוגים שירים מקאבריים כדוגמת זה^[2]:

פה קבור הצוות, וואו

פה קבור הצוות, וואו

זוהי עצם של תותחן

לא,זאת עצם של טען

המט"ק כבר מת מזמן

זהו עצם העניין

בסרט של כאן דוקו "הייתם צריכים להיות שם - איך ההומור סייע ליהודים להתמודד עם זוועות השואה?"^[3] מדובר על הומור יהודי בתקופת השואה. בין שאר הדוגמאות המוזכרות בסרט אומרת השחקנית רבקה מיכאלי כך (דקה 4.3 בערך): "ננייח אם אני הייתי שם בודאי ביום אחד הייתי מחקה את הקאפו. ברור לי שהייתי חוזרת על משהו שהיא אמרה... זה חזק ממך. כי אם מישהו יכול לראות בכל דבר הכי מקאברי והכי עצוב את הנקודה המצחיקה אז זה יקרה לו בכל מצב. אין מצב שלא ייפלט לו משהו נורא נורא מצחיק בתוך כל השואה הזאת."

בישראל בלט חנוך לוין ביצירת קומדיות שחורות לתיאטרון.

איתמר בן גביר הגדיר את המערכון של זהו זה אודות לימור סון הר מלך^[4]: "... והכל בשביל דקה של הומור לא מצחיק וממומן מכספי האזרח הישראלי. נמוך ועצוב.^[5]"

• סרטי קומדיה שחורה
• יצירה מקברית
• הומור גרדומים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: קומדיה אפלה
ערך מילוני בוויקימילון: קומדיה שחרה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קומדיה שחורה

• קומדיה שחורה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• הומור שחור, דף שער בספרייה הלאומית