מטה התקשורת הממשלתית
מטה התקשורת הממשלתי (באנגלית: Government Communications Headquarters, הידוע בראשי התיבות: GCHQ) הוא סוכנות ביון בריטית האחראית לספק מודיעין ואבטחת מידע לממשלת בריטניה ולכוחות החמושים שלה באמצעות מודיעין אותות.[2] הארגון הוקם לאחר מלחמת העולם הראשונה, ומצוי תחת אחריותו של מזכיר המדינה לענייני חוץ וחבר העמים.
 | |
 | |
| מבט מהאוויר על בסיס מטה התקשורת הממשלתי - המכונה "הסופגנייה", בשל צורתו. | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה | הממלכה המאוחדת  |
| תחום שיפוט |  בריטניה |
| משרד אחראי | מזכיר המדינה לענייני חוץ וחבר העמים |
| סוכנות בת | National Cyber Security Centre |
| תאריך הקמה | 1946 |
| סוכנות קודמת | MI1 |
| מנהל | ג'רמי פלמינג |
| מטה מרכזי | צ'לטנהאם, גלוסטרשייר, אנגליה |
| עובדים | 5,806 (2016)[1] |
| www | |
  | |
פעילות הסוכנות
GCHQ היא אחת משלוש סוכנויות המודיעין הלאומי של בריטניה. היא פועלת בשיתוף עם שירות הביטחון (הידוע בשם ה-MI5) ועם המודיעין של שירות הביון (הידוע בשם MI6), בהגנה על האינטרסים הלאומיים של בריטניה. פעולות הסוכנות הן במסגרת החוק, ונעשות בכפוף לחקיקה המגדירה את תפקידי הארגון ופעולותיו, למניעתו או גילויו של פשע חמור, וכן בנושאי רווחה כלכלית.
מטה ה-GCHQ נמצא בעיר צ'לטנהם שבמחוז גלוסטרשייר באנגליה. בנוסף למטה פועלים עוד שני מרכזים, קטנים יותר, בקורנוול וביורקשייר. רוב המועסקים בארגון, 5,500 במספר, עובדים בצ'לטנהם. מנהל ה-GCHQ מדווח ישירות למזכיר המדינה לענייני חוץ וחבר העמים. השותפים העיקריים לעבודת הארגון הם משרד הביטחון, המשרד לענייני חבר העמים הבריטי ורשויות אכיפת החוק, וכן מגוון רחב של מחלקות ממשלתיות אחרות.
היסטוריה
במהלך מלחמת העולם הראשונה היו הצבא הבריטי והצי הימי נפרדים מסוכנויות המודיעין, MI1b ו-NID25 (שהיה ידוע בתחילה כ"חדר 40"). בשנת 1919 המליץ הקבינט של ועדת השירות החשאי בראשות לורד קרזון כי בעתות שלום יש להקים סוכנות לפענוח קודים וסודות מיוחדים, משימה שהוטלה אז על מנהל מודיעין הצי הימי, יו סינקלייר (Sinclair). סינקלייר מיזג צוותים שונים מ-NID25 ומ-MI1b לתוך הארגון החדש, שכלל בתחילה כ-25–30 קצינים וכן מספר דומה של אנשי הצוות הפקידותי, והשם שניתן לארגון: "בית הספר הממשלתי לקודים וצפנים" (Government Code and Cypher School), או בשמו המקוצר GC&CS.
עד מלחמת העולם השנייה היה ה-GC&CS ארגון קטן יחסית, ואולם בשנת 1920 הוא זכה להצלחה גדולה כשהצליח לפענח את הקודים והצפנים של האיחוד הסובייטי, לימים ברית המועצות.
במהלך מלחמת העולם השנייה התמקדה עבודת ה-GC&CS במידה רבה בפענוח האניגמה, מכונת ההצפנה הגרמנית. בשנת 1945 הורחב ארגון ה-GC&CS בצורה משמעותית, כלקח מן המאמץ המלחמתי, וב-1946 שונה השם לשמו דהיום: "מטה התקשורת הממשלתי" (Government Communications Headquarters - GCHQ). הסוכנות הוא בין הלקוחות העיקריים של מערכת Skynet.
הסוכנות מפעלה תוכנות ריגול שונות. בהתאם למידע שפורסם על ידי אדוארד סנודן קיימת רמת תאום גבוהה ושיתוף פעולה של הארגון עם ארגונים מקבילים בארצות הברית. בנוסף לכך היא אחראית על אבטחת מידע ואבטחת תקשורות במשרדים ממשלתיים. לצורך כך שולבה תוכנה של Aquilia שבמהך נרכשה על ידי Egress Software.
מנהלי GCHQ
| # | מנהל | דיוקן | תקופת כהונה |
|---|---|---|---|
| 1 | אלסטר דניסטון | 1921-1942 | |
| 2 | אדוורד טראוויס | 1942-1952 | |
| 3 | אריק מלקולם ג'ונס | 1952-1960 | |
| 4 | קלייב לויניס | 1960–1964 | |
| 5 | לאונרד ג'יימס הופר | 1965–1973 | |
| 6 | ארתור בונסול | 1973–1978 | |
| 7 | בריאן טובי | 1978–1983 | |
| 8 | פיטר מריצ'רץ' | 1983–1989 | |
| 9 | ג'ון אדי | 1989–1996 | |
| 10 | דייוויד אומנד | 1996–1997 | |
| 11 | קווין טביט | 1998 | |
| 12 | פרנסיס ריצ'רדס |  | 1998–2003 |
| 13 | דייוויד פפר | 2003–2008 | |
| 14 | איאן לובן | 2008–2014 | |
| 15 | רוברט הניגן |  | 2014–2017 |
| 16 | ג'רמי פלמינג | 2017-הווה |
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מטה התקשורת הממשלתית
מטה התקשורת הממשלתית, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מטה התקשורת הממשלתית, ברשת החברתית אינסטגרם
מטה התקשורת הממשלתית, ברשת החברתית LinkedIn
