מעלה אדומים

תוכנית ראשונית

הרעיון להקמת עיר ממזרח לירושלים על דרך מעלה אדומים, עלה לראשונה בתוכנית אלון, תוכנית שלום שיזם יגאל אלון בסוף יולי 1967, כחודש לאחר מלחמת ששת הימים, על פי התוכנית לישראל יסופחו בקעת הירדן וחלקם המזרחי של הרי יהודה ושומרון, שהיו מיושבים בדלילות. אזור ירושלים רבתי, ומסדרון בין ירושלים לבקעת הירדן, לאורך דרך מעלה אדומים. שם העיר שהוצע היה "יריחו עילית", והיא נועדה לחזק את הנוכחות היהודית באזור ירושלים ולאורך ציר הגישה לבקעת הירדן^[7][8]. על פי תוכנית אלון הוקמה בין השנים 1967 ל-1974 שדרה כפולה של יישובים בבקעה: קו יישובים אחד שנמתח לאורך כביש הבקעה והאחר לאורך ציר שנקרא על שם תוכניתו "כביש אלון" במדרונות מזרח השומרון. חוסיין, מלך ירדן תחילה התנגד לתוכנית, אך לאחר אירועי "ספטמבר השחור" יזמו המלך חוסיין ויגאל אלון מהלך מדיני, לפי פרסומים בירדן הם נפגשו בתחילת 1971 כדי לדון בתוכנית השלום^[9][10]. ב-15 במרץ 1972, הציג המלך חוסיין את תוכנית הפדרציה תוכנית הקמת ישות פלסטינית עצמאית בגדה המערבית, שתהיה בפדרציה עם ירדן "ממלכה ערבית מאוחדת"^[11]. ב-24 במרץ 1972 הודיע אלון שלדעתו אין לישראל סיבה להתנגד לתוכנית הפדרציה, אך יש לקבוע עובדות בשטח, ולהקים עיר במעלה אדומים, כדי להשלים את תפרוסת היישובים על פי תוכניתו^[12]. ב-26 במרץ 1972 נשאל בכנסת מה חשיבותה של מעלה אדומים, אלון הסביר:

במבואותיה המזרחיים של ירושלים משתרע מרחב מדברי. הדרך היחידה לקיים נוכחות יהודית מרשימה באזור זה הוא באמצעות התיישבות עירונית, אשר תתפרנס בחלקה מתעשייה ושירותים שיפותחו במקום וחלקה מתעסוקה בירושלים. ישוב יהודי איתן, בעל חשיבות אסטרטגית כזאת, יבטיח את ערפה של ירושלים ממזרח וישמש חוליית חיבור עם ישובי חוף ים המלח ומדבר יהודה, וים המלח מזה וישובי בקעת הירדן מזה.

^[13]

אלון גם הודיע שהקמת עיר במקום, על פי תוכניתו, תמומש בהקדם^[13]. בסוף מרץ 1972, ערך יושב ראש ועדת השרים להתיישבות, חבר הכנסת ישראל גלילי, סיור באזור כדי לבדוק אתרים פוטנציאליים להקמת העיר^[14].

הקמת אזור התעשייה מישור אדומים

ערך מורחב – מישור אדומים

בספטמבר 1972, תבעו ראשי פורום צעירי המפד"ל, זבולון המר ויהודה בן-מאיר את הקמתה של העיר במעלה אדומים באופן מידי. כפי שסוכם בקווי היסוד של ממשלת ישראל החמש עשרה, בראשותה של גולדה מאיר, בה הייתה שותפה המפד"ל^[15]. הנושא עלה לדיון בממשלה אך לא התקבלה החלטה בנושא. באוקטובר 1974 ביצע גוש אמונים "מבצע התנחלות" נרחב, שכלל ניסיונות התיישבות בו זמנית במספר מקומות, תוך מספר ימים: באזור מעלה אדומים^[16], בוואדי קלט^[17], ביריחו^[18] ובנבי סאלח^[19] ומקומות נוספים. צה"ל פינה את תוך זמן את המתנחלים מכל האתרים^[20]. במקביל הודיע ראש עיריית ירושלים טדי קולק, שהעירייה החלה בתכנון אזור לתעשייה כבדה במקום^[21]. זאת על פי תוכנית שאושרה בספטמבר 1974 בוועדה, בראשות היועץ המשפטי לממשלה מאיר שמגר, שפעלה לאיתור שטחים לפיתוח התעשייה בירושלים^[22].

ב-24 בנובמבר 1974 החליטה ממשלת ישראל השבע עשרה, בראשותו של יצחק רבין, על הקמת אזור תעשייה במקום. כחלק מתוכנית כוללת לפיתוח ירושלים, שכללה גם הקמת אזור תעשייה בענתות והקמת שיכונים במזרח ירושלים לטובת האוכלוסייה הערבית של העיר. עם זאת הוחלט לא להתיר הקמת שכונת מגורים במקום, אלא רק מבנים למגורי עובדים^[23]. בהחלטה תמכו 12 שרים ו-8 התנגדו^[24]. ההחלטה גררה ביקורת על ההוצאה הכספית הכרוכה בהכשרת השטח והקמת המבנים, כאשר לא היו שום מפעלים שיועדו לעבור למבנים אלו^[25]. וביקורת שההשקעה הכספית הגבוהה היא על חשבון ערי הפיתוח^[26][27]. האזור תוכנן כאזור לתעשייה כבדה הדורשת שטחים גדולים ומישוריים. את האחריות לפיתוח האזור קיבלה החברה הכלכלית לירושלים (אז חברה עירונית של עיריית ירושלים)^[28], על שטח של 1,600 דונם שהוקצו לה. המקום קיבל את השם "מישור אדומים" ועד סוף 1975 הוכשר שטח של 600 דונם לטובת הקמת המפעלים הראשונים^[29].

מאזור תעשייה להתנחלות

בספטמבר 1975 אושר ל"גרעין מעלה אדומים" להתיישב סמוך לשטח המתוכנן של אזור התעשייה, בגבעה שנקראת מאז "גבעת המייסדים", כ"מחנה עובדים" אך לא כיישוב קבע^[30]. בדצמבר 1975 הושלמה בנייתם של מספר מבנים טרומיים ביישוב^[31], אך שנה לאחר הקמתו עוד לא הוקמו מבני קבע והוא עדיין הוגדר "מחנה עובדים"^[32]. באוגוסט 1977 החליטה ממשלת ישראל להקים יישוב עירוני בנקודה המרוחקת כ-4 קילומטר מאזור התעשייה, בגבעות שמעל מישור אדומים^[33]. ב-5 ביולי אושרה הקמת שלב א' של העיר, לאחר שמשרד השיכון הכין תוכנית להקמת 5,000 יחידות דיור במקום^[34]. זמן קצר אחר כך החלו עבודות התשתית להקמת העיר^[35]. במרץ 1979 חתם מפקד אוגדת אזור יהודה ושומרון בנימין בן אליעזר על צו להפיכת מעלה אדומים למועצה מקומית^[36]. כראש המועצה הראשון שימש אבנר פרץ^[37]. במקביל התלוננו עשרות ערבים מתושבי אבו דיס וכפרים אחרים בסביבת מעלה אדומים, שהקרקעות שהופקעו לצורך בניית העיר הם בבעלותם. תלונותיהם נדחו משום שהקרקעות הם אדמות מדינה ורק חלקי מזערי מהם עובד על ידם^[38].

ב-8 אוגוסט 1979 הניח שר השיכון והבינוי דוד לוי את אבן הפינה לעיר החדשה^[39]. העיר אוכלסה החל מספטמבר 1982^[40]. רוב חברי הגרעין עברו בהדרגה למקום היישוב החדש. ב"גבעת המייסדים" נותרה ההתנחלות מישור אדומים, וסביב לה התפתח "פארק תעשיות אדומים", המהווה את אזור התעשייה של מעלה אדומים. בתחילה תוכננה שתוקם ועדת קבלה לתושבים שביקשו לגור בעיר, לפי המתכונת שיושמה בעיר ערד. כך שעדיפות תינתן לעובדים באזור התעשייה מישור אדומים ולבעלי מקצועות נדרשים כגון מורים ורופאים. המטרה הייתה שהעיר לא תהפוך לפרבר שינה של ירושלים, אלא שתהייה בה פעילות כלכלית עצמאית (בפועל הדבר לא קרה ורוב תושבי העיר עובדים בירושלים)^[41]. העיר תוכננה על ידי האדריכלית רחל ולדן ואת התשתית העירונית של העיר תכננה והקימה החברה הממשלתית "ערים"^[42]. עם קבלת ההחלטה על הקמת יישוב עירוני ולא יישוב קהילתי כפרי התפצל "גרעין מעלה אדומים" בין קבוצה של משפרי דיור שעברה לעיר מעלה אדומים, לקבוצה של פעילי גוש אמונים שדרשה שיוקם להם יישוב קהילתי^[43]. ב-20 בדצמבר 1978, החליטה ועדת השרים להתיישבות להיענות לבקשה ולהקים להם יישוב^[44], על שטח של 4,600 דונם שהופקעו מתושבי הכפר ענאתא^[45]. היישוב הוקם בתחילת ספטמבר 1979, ב"מבצע התיישבות", כמה ימים לפני שנקבע דיון בבג"ץ בעתירה נגד הפקעת האדמות. תחילה נקרא היישוב "מעלה אדומים ב'", אחר כך שונה שמו לכפר אדומים^[46].

הכרזה כעיר

ב-1989, שש שנים לאחר אכלוס היישוב, גרו כבר בו כ-13,000 תושבים, והוחל בדיונים להעניק לו מעמד של עיר^[40]. ב-1991, החליט שר הפנים אריה דרעי להכריז על מעלה אדומים כעיר^[47]. ראש העירייה הראשון היה עמוס טרטמן (שבאותה עת כבר היה בתפקיד כראש המועצה המקומית)^[48]. החל מסוף שנת 1989 כיהן בני כשריאל כמ"מ ראש המועצה ובשנת 1992 החל לכהן כראש העירייה, עם פרישת טרטמן מהתפקיד. החל מאוקטובר 1994 מכהן כשריאל כראש העיר הנבחר במשך חמש כהונות רצופות במסגרת רשימה עצמאית.

מעמדה העתידי של מעלה אדומים בהסכם עתידי עם הפלסטינים לוט בערפל. קיימות הצעות לחבר את מעלה אדומים לירושלים באמצעות בנייה ישראלית בשטח E-1. לטענת פלסטינים ותנועות שמאל ישראליות, מטרת הבנייה בשטח E1 היא ליצור חיץ בין השומרון ובין יהודה, כחלק מתוכנית הקנטונים, שנועדה לסכל הקמתה של מדינה פלסטינית בעלת רצף טריטוריאלי. אף על פי כן, במסגרת השיחות על הסדר הקבע הישראלי-פלסטיני בשנת 2000, הגיעו הצדדים להסכמה כי מעלה אדומים תסופח ותיכלל בשטח מדינת ישראל, בנוסף לגושי התנחלות האחרים, בהם אריאל וגוש עציון^[49]. השיחות הסתיימו בלא כלום.

כל תוואי גדר ההפרדה, על פי החלטות הממשלה, כללו את העיר בתוכם, אך בפועל בשל לחצים אמריקאיים ועתירות לבג"ץ התוואי לא הוצא אל הפועל וה"פרצה" באזור הגדר במזרח ירושלים נסתמה והותירה את מעלה אדומים מחוץ לגדר^[50]. ממחלף הזיתים מזרחה בחלקו הדרומי של הכביש לעבר מעלה אדומים הוצבה גדר תלתליות תלת-קומתית מקוטעת, ובחלקו הצפוני לא נסללה כל גדר.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים במעלה אדומים 38,043 תושבים (מקום 59 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.1%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 88.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 9,060 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).^[51]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

• "הנחלים" – ובה הרחוב הראשי "הנחלים", ורחובות הנושאים שמות נחלים מאזור מדבר יהודה, בסדר אלפביתי, מא' ועד י', מסמטת נחל אוג ועד סמטת נחל יעלים. בשכונה זו נבנה בית הכנסת הראשון בעיר "אור התורה".
• "אבני החושן" – ובה הרחוב הראשי "אבני החושן" ורחובות הנושאים את שמות 9 מתוך 12 אבני החושן, כגון אודם, ברקת, ופיטדה.
• "מצפה נבו" – בעלת שני רחובות - "מצפה נבו", ו"הגילגל". השכונה היא בעלת אופי דתי ונמצאת בה "ישיבת ההסדר ברכת משה" (בשכונה ממוקמת גם ישיבה תיכונית).
• "מגדים" – ידועה גם כשכונת 03 עוד מתקופת התכנון של השכונה מאחר שזה היה שמו של אתר הבניה. רחובותיה נושאים שמות ביטוים משיר השירים, כגון עת הזמיר, בת נדיב ועוד. שמו של הרחוב הראשי בשכונה זו הוא פרי מגדים.
• "צמח השדה" – ידועה גם כשכונת 06 עוד מתקופת התכנון של השכונה מאחר שזה היה שמו של אתר הבניה. בעלת רחובות הנושאים שמות צמחים, כגון המרווה, הערבה ועוד. שמו של הרחוב הראשי בשכונה זו הוא צמח השדה.
• "נופי הסלע" – ידועה גם כשכונת 07 עוד מתקופת התכנון של השכונה מאחר שזה היה שמו של אתר הבניה. בעלת רחובות הנושאים שמות סלעים, כגון הרכס, הצור, הקירטון, האבן ועוד. שמו של הרחוב הראשי בשכונה זו הוא נופי סלע. זוהי השכונה הגדולה בעיר. האכלוס בה החל בשנת 2000.
• "כלי שיר" – בעלת רחובות הנושאים שמות של כלי נגינה תנ"כיים, כגון הנבל, העוגב, השופר ועוד.
• "משואה" – ובה הרחוב הראשי נתיב משואה. נושאת שמות של הרים כגון הר סרטבה, הר גדור ועוד.
• "המיצדים" – בעלת רחובות הנושאים שמות של מצודות גדולות- הורקניה והרודיון ובה הרחוב הראשי המיצדים. ידועה ברמת חיים גבוהה. שכונת וילות וקוטג'ים.
• "מישור אדומים" - אזור התעשייה הממוקם כ-2 ק"מ ממזרח ליישוב. בסמוך לאזור התעשייה ממוקמת שכונת גבעת המייסדים שהיא השכונה הראשונה במעלה אדומים.

בתי ספר יסודיים

• בי"ס תל"י ממלכתי ג'
• בי"ס בית מקדם בריאות מגדים
• בי"ס ממלכתי תל״י נופי הסלע
• בי"ס ממלכתי דתי יפה נוף
• בי"ס אלמוג
• בי"ס התורני (לשעבר בי"ס ענבלים)
• בי"ס ממלכתי צמח השדה
• בי"ס ממלכתי דתי צמח השדה
• בי"ס ממלכתי דתי שדי חמד
• בי"ס ממלכתי תומר רחל
• בי"ס ממלכתי דתי תלמוד תורה "מעלה התורה" בנים
• בי"ס הממלכתי דתי תלמוד תורה "מעלה התורה" בנות
• בי"ס תורני יצחקי לבנים
• בי"ס תורני יצחקי לבנות
• בי"ס ממ"ד אמי"ת יפה נוף
• תלמוד תורה "מוריה"
• חווה חקלאית פר"ח המדבר בי"ס לחקלאות ולימודי הסביבה

בתי ספר על יסודיים

• תיכון דקל וילנאי – תיכון עירוני עיוני.
• המכללה הטכנולוגית לתעופה וחלל מעלה אדומים בשיתוף חיל האוויר – תיכון טכנולוגי.
• חטיבת הביניים דקל וילנאי-עמל
• חטיבת הביניים עמל הרב תחומי תעופה וחלל
• תיכון אופק – תיכון בית הספר האתגרי "אופק" הצטרף לרשת בתי הספר ברנקו וייס.
• תיכון אמי"ת בנות ע"ש וסרמן – תיכון שש-שנתי דתי.
• תיכון אמי"ת איתן – תיכון שש-שנתי דתי לבנים.
• מכינת קד"צ טכנולוגית אמי"ת בניה – מכינה דו שנתית המשלבת לימודי קודש עם לימודי דיפלומה של הנדסאי מכטרוניקה.
• אולפנת צביה מעלה אדומים.
• ישיבת ההסדר "ברכת משה".
• ישיבת צביה מעלה אדומים - נקראה בעבר: ישיבה תיכונית תורנית מדעית מעלה אדומים בית חינוך למנהיגים.

בתי ספר לחינוך מיוחד

• בית ספר נירים-בית ספר לחינוך מיוחד המיועד לתלמידים בעלי הפרעות התנהגותיות.

העשרת מורים

• מרכז פסג"ה מעלה אדומים - המרכז לפיתוח סגלי הוראה^[52].

תנועות נוער

• בני עקיבא מעלה אדומים מא"ד
• בני עקיבא נופי סלע נ"ס
• בני עקיבא מצפה נבו מצ"ב
• בני עקיבא כלי שיר כל"ש
• אריאל בנים
• אריאל בנות
• הצופים מעלה אדומים (שבט דקר)
• הנוער העובד והלומד
• עזרא מעלה אדומים - צמח השדה
• כנפיים של קרמבו
• צמר"ת
• מד"צים
• נוער לתת

• בענף הכדורגל בית"ר מעלה אדומים מפעיל קבוצת בוגרים בליגה ג' בנוסף למחלקת נוער וילדים.
• בענף הכדורסל מועדון מכבי מעלה אדומים מפעיל קבוצת בוגרים בליגה הלאומית בכדוסל ובי"ס לכדורסל מכיתות א- יב.

העיר ממוקמת לצד כביש 1 בחלקו המזרחי (בין ירושלים לים המלח). הכניסה לעיר נעשית דרך מחלף אדומים. דרך נוספת המקשרת בין העיר לבין ירושלים היא מנהרת הר הצופים, אשר מתחברת לכביש 1 במחלף הזיתים.

את התחבורה הציבורית בתוך העיר וממנה אל ירושלים משרתת חברת אגד תעבורה החל מ-2013, במקום חברת אגד שפעלה עד אז. בנוסף, קיים שירות בינעירוני של אגד לתל אביב ובאר שבע, וכן קו ישיר של תנופה לאריאל. בכביש 1 בסמוך למעלה אדומים, עוברים קווי תחבורה גם לאילת, ים המלח והיישובים בסביבה, בית שאן, בקעת הירדן וטבריה.

בעיר שוכן מנזר מרטיריוס, שהיה אחד מהמוקדים החשובים ביותר של נזירות מדבר יהודה בתקופה הביזנטית.

במישור אדומים נמצאים שרידיו של המנזר הביזנטי מנזר אותימיוס.

קניון אדומים נפתח בשנת 1999 וממוקם בכניסה לעיר סמוך לעירייה, הוא הקניון הראשי בגוש אדומים.מוזיאון משה קסטל נפתח לקהל מבקרים בשנת 2010 ברחוב המוזיאון שבשכונת כלי שיר. במוזיאון, שתכנן האדריכל דוד רזניק, נמצאות עבודותיו של הצייר משה קסטל מכל תקופת יצירתו.

היכל תרבות בעיר שהוקם בשנת 2015.

קניון של "קרסו אחזקות" בשכונת נופי הסלע שהוקם בשנת 2018.

בעיר פועלת עמותת בית מורשת בתחומי החינוך והחברה.

במעלה אדומים שורר אקלים צחיח למחצה, החורף קר וגשום והקיץ חם ויבש,כיוון שהעיר נמצאת בצפון מדבר יהודה כמויות הגשם לא גדולות, ולעיתים רחוקות יורד אף שלג בעיר.

• בולגריה דריאנובו, בולגריה^[53]
• ארצות הברית ויליאמספורט, ארצות הברית^[54]
• ארצות הברית לורנס, ארצות הברית^[55]

• 
  בתים בעיר
• 
  משטרת מעלה אדומים
• 
  בניינים בעיר
• 
  בניין רבנות העיר והמועצה הדתית- תכנון -אדריכל גדעון חרלפ, תושב הרחוב
• 
  פסל מאת אבנר בר חמא, 1986

• אברהם שבות, מעלה אדומים, בתוך: מנחה לירושלים במלאת כ"ה שנים לאיחוד", הוצאת אריאל (עמ' 184), תשנ"ג, 1993

מדיה וקבצים בנושא מעלה אדומים בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של מעלה אדומים

• פרופיל מעלה אדומים נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

• יעקב ארנון, מעלה־אדומים - כשלון כלכלי ופוליטי, עמדה, 1 בפברואר 1975
• סקירה על שכונה במעלה אדומים בתכנון סלו הרשמן באתר 'חלון אחורי', 6 בינואר 2011
• מעלה אדומים (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית