מצר טורס

רוחב המצר בנקודה הצרה ביותר הוא כ-150 ק"מ^[1]. המצר תחום מדרום בחצי האי כף יורק, חלקה הצפוני ביותר של יבשת אוסטרליה, ומצפון בפרובינציה המערבית של פפואה גינאה החדשה. במצר עצמו מצויים 274 איים, שרק 17 מתוכם מיושבים באופן קבע. האיים, כיחידה אחת, נקראים איי מצר טורס.

אף על פי שהמצר מהווה נתיב תחבורה ימי חשוב, בשל רדידותו היחסית וריבוי האיים והשרטונות הגדולים שבו הוא נחשב לנתיב שיט מסוכן.

האירופי הראשון שהפליג במצר היה מגלה הארצות הספרדי לואיס ואס דה טורס ב-1605, ועל שמו קרוי המצר. טורס שימש כסגנו של פדרו פרננדס דה קיירוס אשר הפליג מפרו בניסיון לגלות את טרה אוסטרליס.

בשנת 1769 קרא הקרטוגרף הסקוטי אלכסנדר דאלרימפל את יומנו של טורס שבו הוא מעיד על קיומו של מצר זה, ודלרימפל כלל נתון זה בספרו "אוסף היסטורי של מספר מסעות ותגליות בדרום האוקיינוס השקט" (שנדפס ב-1771). הספר הפך למפורסם בעקבות הטענה שהועלתה בו כי קיימת יבשת דרומית מאוסטרליה (שמאוחר יותר כונתה אנטארקטיקה), וכך גם שמו של המצר כפי שכונה בספר הפך למקובל.

מתחילת המאה ה-19 ועד שנות השבעים של המאה ה-20, הייתה במצר תעשייה גדולה של שליית פנינים, אשר קרסה עם התחזקות מוצרי הפלסטיק והפיכתם לשכיחים.

רק ב-1978 הושג הסכם בין אוסטרליה לבין פפואה גינאה החדשה על הגבול הימי ביניהם.

בספרו הנודע "עשרים אלף מיל מתחת למים", מזכיר ז'ול ורן את מצר טורס כמקום מסוכן בה חונה לפרק זמן קצר הצוללת נאוטילוס.

מדיה וקבצים בנושא מצר טורס בוויקישיתוף

• מצר טורס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)