נושאות המטוסים מסדרת ג'רלד פורד
נושאות המטוסים מסדרת ג'רלד פורד (באנגלית: Gerald R. Ford class aircraft carrier) היא הסדרה החדשה ביותר של נושאות מטוסים בצי ארצות הברית, המיועדות להחליף את נושאות המטוסים מסדרת נימיץ שהושקו בשנת 1975. הסדרה החדשה דומה לסדרה הקודמת מבחינה פיזית אך כוללת שיפורים טכנולוגיים משמעותיים, לרבות מערכת שיגור (מעוט) אלקטרומגנטית למטוסים, במקום מערכת השיגור הקודמת שמבוססת על לחץ קיטור.
_crest.png) | |
_underway_on_8_April_2017.JPG) | |
| נושאת המטוסים ג'רלד פורד (CVN-78), אפריל 2017 | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | נושאת על |
| צי |  צי ארצות הברית |
| דגל הצי | .svg){kind=small} |
| סדרה | ג'רלד פורד |
| סדרה קודמת | נימיץ |
| אוניות בסדרה |
|
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה | ניופורט ניוז, וירג'יניה |
| תקופת הפעילות | 22 ביולי 2017 – הווה (6 שנים ו־38 שבועות) |
| נתונים כלליים | |
| הֶדְחֶק | כ-100,000 טונות |
| אורך | 337 מטר |
| רוחב | 78 מטר בסיפון העליון 41 מטר בקו המים |
| שוקע | 12 מטר |
| מהירות | 30 קשר (56 קמ"ש) |
| גודל הצוות | 4,297 מתוכם 508 קצינים |
| טווח שיוט | ללא הגבלה |
| הנעה | שני כורים גרעיניים מדגם A1B, בהספק של 300 מגה-ואט כל אחד |
| חימוש | 2 מערכות טילים נגד מטוסים מדגם RIM-162 2 מערכות טילים נגד מטוסים מדגם RIM-116 3 מערכות פלנקס 4 מערכות M2 בראונינג |
| מסוקים | SH-60 (סי הוק) |
| מטוסים | מטוסי קרב מדגם F/A-18 סופר הורנט |
מאפיינים רבים נועדו לשפר יעילות ולצמצם עלויות, ומאפשרים צמצום משמעותי של כ-20 אחוז במספר אנשי הצוות. נושאת המטוסים הראשונה בסדרה, ג'רלד פורד (CVN-78), נכנסה לשירות ב-22 ביולי 2017. הסדרה מיועדת להיות בשירות עד שנת 2105, ונקראת על שם הנשיא ה-38 של ארצות הברית, ג'רלד פורד.
עיצוב ופיתוח
נושאות המטוסים מסדרת נימיץ פותחו במטרה ליישם אסטרטגיה של התערבות מהירה ובעלת עוצמה מוחשית של כוחות משלוח אמריקנים בכל זירה ברחבי העולם. נושאות המטוסים בעלות דחק של כ-100 אלף טון, מסוגלות לשייט במהירות של יותר מ-30 קשר ולפעול בים הפתוח ללא עגינה במשך כ-90 יום.
הצורך בפיתוח סדרה חדשה עבור הצי עלה בעקבות הבעייתיות ליישם טכנולוגיות חדישות על הפלטפורמה הקיימת בעיקר בשל הקושי בייצור אנרגיה חשמלית בכמות מספקת להפעלתם, אשר דרשה ביצוע שינויים מבניים בעלי השפעה על יציבות הספינה. נושאות המטוסים החדשות תוכננו מראש, כך שיוכלו להכיל ולקיים את הטכנולוגיות החדשות הן מבחינה מבנית של כלי השייט עצמו והן מבחינת מערכות ייצור האנרגיה הנדרשות לתמיכה בטכנולוגיות המודרניות שהותקנו עליהן.
נושאות המטוסים החדשות כוללות סיפון טיסה גדול יותר, מערכות נשק והגנה אווירית ואלקטרונית משופרות, מערכת הנעה חדשה הדורשת פחות כוח אדם לצורכי הפעלה ותחזוקה, והקטנה של ה"אי" שהוסט לכיוון הירכתיים.
מערכת שיגור המטוסים ומערכת הבלימה בעת הנחיתה היא חדשנית במיוחד, ומבוססת על אלקטרומגנט במקום על קיטור. המערכת החדשה בשילוב מכ"ם חדשני מאפשרת הגדלה של 25% במספר הגיחות המשוגרות. נושאת המטוסים מסוגלת לשגר 160 גיחות ביום בזמן שגרה, ועד 220 גיחות ביום בזמן מלחמה.
עלויות
- עלות פיתוח כוללת: 37.3 מיליארד דולר במחירי 2018.
- עלות לכל יחידה: 13 מיליארד דולר במחירי 2018.
- עלות הפעלתה: 2.555 מיליארד דולר לשנה (במחירי 2018). עלות ליום מוערכת בכ-7 מיליון דולר.[1]
נושאות המטוסים בסדרה
בסך הכל מתוכננות להיבנות בסדרה 10 נושאות מטוסים. כל כניסה לשירות של נושאת מטוסים חדשה תאפשר הוצאה משירות של נושאת מטוסים מסדרת נושאות המטוסים מסדרת נימיץ, ותהליך ההחלפה מיועד להסתיים בשנת 2058. עד כה תוכננו ותוקצבו 5 נושאות מטוסים:
| נושאת מטוסים | סימול | הנחת השדרית | השקה | כניסה לשירות | מחליפה את | סטטוס | סימוכין |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ג'רלד פורד | CVN-78 | 13 בנובמבר 2009 | 11 באוקטובר 2013 | 22 ביולי 2017 | אנטרפרייז | בשירות פעיל | [2][3] |
| ג'ון קנדי | CVN-79 | 22 באוגוסט 2015 | 29 באוקטובר 2019 | 2025 (מתוכננת) | נימיץ | התאמות | [4][5] |
| אנטרפרייז | CVN-80 | 5 באפריל 2022 | נובמבר 2025 (מתוכננת) | 2028 (מתוכננת) | דווייט אייזנהאואר | בבנייה | [6] |
| דוריס מילר | CVN-81 | ינואר 2026 (מתוכננת) | אוקטובר 2029 (מתוכננת) | 2032 (מתוכננת) | קרל וינסון | הוזמנה | [7] |
| ללא שם עדין | CVN-82 | 2027 (מתוכננת) | 2032 (מתוכננת) | 2036 (מתוכננת) | תאודור רוזוולט | הוזמנה |
