נקודת מבט (פילוסופיה)
נקודת מבט היא הסתכלות סובייקטיבית על סיטואציה או רעיון. בפילוסופיה, נקודת מבט היא אמצעי להבעת חשיבות ודעה אישית,[1] כמו למשל בדוגמת המשפט "על פי נקודת המבט האישית שלי".[1] ישנן עדויות לשימוש פיגורטיבי בביטוי הזה בערך מאז שנת 1760.[1] במשמעות הזו, השימוש הוא שם נרדף לאחת מהמשמעויות של המונח פרספקטיבה.[2]
ניתוח
מרגריטה וואזקואז קמפוס ואנטוניו מנואל ליז גוטיירס בעבודתם: "הרעיון של נקודת המבט", נותנים ניתוח מקיף למבנה של המושג. הם מציינים כי למרות היותו של הביטוי קריטי משמעותי בשיח הנפוץ, הרעיון לא מספיק מנותח, למרות קיומן של כמה יצירות חשובות בתחום.[2] הם מזכירים כי פילוסופים יוונים, החל מפרמנידס והרקליטוס, כבר דנו ביחס בין ה"מראה" לבין המציאות, כלומר, איך נקודות המבט שלנו מתחברות עם המציאות.[3] החוקרים הצביעו ספציפית על המאמר של לודוויג ויטגנשטיין: טרקטט לוגי-פילוסופי. הם רואים בתאוריה של ויטגנשטיין ל"תמונות" או "מודלים" (ויטגנשטיין השתמש במילה הגרמנית "בילד", שמשמעותה כפולה: גם "תמונה" וגם "מודל") כהמחשה ליחסים בין נקודות מבט למציאות.[4]
המושג של "נקודת מבט" הוא מאוד רב-תכליתי ומרובה משמעויות. דברים רבים עשויים להישפט מנקודות מבט מסוימות אישיות, מסורתיות או מוסריות (כמו במשפט לדוגמה "היופי הוא בעיני המתבונן"). הידע שלנו על המציאות היא לעיתים קרובות יחסי נקודת מבט מסוימת.[2]
וואזקואז קמפוס וליז גוטיירס הציעו לחקור את הקונספט של נקודת מבט על ידי שימוש בשתי גישות: אחת מבוססת על הרעיון של גישה יחסית, והשנייה על רעיון ה"מיקום" וה"גישה".
גישות יחסיות
את המבנה הפנימי של נקודת מבט ניתן לנתח באופן דומה לקונספט של גישות יחסיות. גישה יחסית היא גישה, כמו למשל מצב נפשי של מישהו כלפי טענה. דוגמאות לגישות כאלו הן למשל "להאמין במשהו", לחשוק במשהו", לנחש משהו", "לזכור משהו" ועוד. וואזקואז קמפוס וליז גוטיירס הציעו שנקודת מבט יכולה להיות מנותחת כמערכת מובנית של גישות יחסיות. המחברים כיוונו לחיבור מאת כריסטופר פיקוק בשם: "רגש ותוכן".
במסגרת גישה זו אדם יכול לבצע סיווגים אונטולוגיים של הבחנות שונות, כמו למשל נקודת מבט יחידנית לעומת נקודת מבט קולקטיבית, נקודת מבטח אישית לעומת לא-אישית, נקודת מבט לא-קונספטואלית לעומת נקודת מבט רעיונית, ועוד.[5]
מיקום וגישה
בעוד שמטרת תאוריית הגישות היחסיות היא בעיקר לנתח נקודות מבט בצורה פנימית, "מיקום/גישה" מנתחת נקודות מבט בצורה חיצונית, על ידי הגדרת התפקיד שלהם. המונח "גישה" מתייחס להצהרה של ליז גוטיירז שלפיה: "נקודות מבט, או פרספקטיבות, הן תמד דרכים להוות גישה אל העולם ואל עצמנו", והמונח "מקום" הוא בהתייחסות לציטוט של ג'ון מולין שלפיו נקודות מבט הן: "דרכים להצגת דברים ואירועים ממיקום ספציפי". מולין דוחה את הרעיון לפיו נקודות המבט ניתנות לצמצום עד לכדי חוקים שמבוססים על תאוריות, פתגמים או דוגמאות. מולין מתייחס לרעיון של "מיקום" בשתי דרכים: באופן ישיר, כנקודת תצפית, ובאופן רחב יותר, כדרך בה נקודת תצפית נתונה מספקת פרספקטיבה, כלומר: משפיעה על התפיסה.[6]
גישה זו עשויה להתייחס גם לעניינינים אפיסטמולוגיים, כגון יחסיות, קיום מוחלט של נקודת מבט, תאימות של נקודות מבט (כולל חוסר הסכמה כללי), אפשרות של נקודת מבט ללא נושא, וכו'.
ראו גם
לקריאה נוספת
- Moore, A., Points of View, Oxford: Oxford University Press, 1997
קישורים חיצוניים
- Margarita Vázquez Campos, Antonio Manuel Liz Gutiérrez, "The Notion of Point of View," in: Temporal Points of View: Subjective and Objective Aspects, Springer, 2015, ISBN 3319198157
- Manuel Liz, "Models and Points of View: The Analysis of the Notion of Point of View," in: Lorenzo Magnani (ed.), Model-Based Reasoning in Science and Technology: Theoretical and Cognitive Issues, Springer Science & Business Media, 2013, ISBN 364237428X