נתן שחר

נתן שחר נולד בתל אביב. בשנת 1940 עברה המשפחה לקיבוץ עין חרוד, שם למד בבית הספר היסודי. בשנת 1953 עברה המשפחה לירושלים, שם למד בבית חינוך - תיכון עירוני ג'. את השירות הצבאי עשה ככלכלן במטכ"ל, לאחר שלמד, במסגרת העתודה האקדמית, באוניברסיטה העברית בירושלים, כלכלה ויחסים בין לאומיים.

באותן השנים גם למד בקונסרבטוריון אקדמיה למוסיקה ולמחול על שם רובין. בין מוריו היו הפסנתרנית ברכה עדן והמלחינים חנוך יעקובי וחיים אלכסנדר.

עד שהחל בלימודי מוזיקולוגיה וחקר את תחום הזמר העברי, התפרסם נתן כמוזיקאי, כמנצח מקהלות, כמעבד וכמלחין, ששירים שהלחין אף זכו בפרסים ראשונים בפסטיבלי זמר שונים, ובהם:

• "איילת החן", פסטיבל הזמר והפזמון, 1965, בביצוע אריק איינשטיין (מקום ראשון)
• "והבא עלינו", פסטיבל הזמר החסידי, 1971, בביצוע "צמד רעים" (מקום שלישי)
• "בת יפתח", פסטיבל שירי התנ"ך, 1971, בביצוע רבקה זהר (מקום שני)

אחד מהשירים הראשונים שהלחין, "ביקשתי אש", שזוהה עם הזמרת אילנה רובינא, זכה לביצוע מחודש של הזמרת מירי מסיקה^[1].

בין המקהלות אותן הקים וניצח זכורות מקהלות הענק כגון: "200 בנות המטכ"ל" ומקהלות הענק שהוקמו לקראת ועידות תנועת "בני עקיבא" ותנועת "הנוער העובד והלומד". נתן שימש גם כמנהל מוזיקלי של תוכניות רדיו וטלוויזיה, כגון תוכניות "ריץ'-רץ'" ועשרות מתוכניות "המבדיל" ועוד.

את לימודי המוזיקולוגיה החל באוניברסיטת בר-אילן, שם סיים את שני התארים הראשונים.

את התואר השלישי עשה באוניברסיטה העברית בירושלים. והיה הראשון שכתב דיסרטציה על הזמר העברי.

בתחום הזמר העברי, נתן כתב וערך כמה ספרים ועשרות מחקרים ומאמרים שחלקם פורסמו בישראל ומחוצה לה, לרבות את הערך "הזמר העברי" במהדורה האחרונה של מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים, וכן ערכים נוספים.

כמו כן כתב מחדש כמה ערכים המתייחסים ל"זמר העברי" ב"אנציקלופדיה יודאיקה" שמהדורתה המעודכנת הופיעה זה לא כבר.

שחר ניסח את סיסמת בני עקיבא: "קדש חייך בתורה, וטהרם בעבודה"^[2], והלחין את השיר "קדש חייך" שהולחן לכבוד ועידת בני עקיבא והפך להמנון הלא רשמי של התנועה.

ב-2006, יצא לאור ספרו "שיר שיר עלה נא", תולדות הזמר העברי, שיצא בהוצאת "מודן". בספרו, מגולל שחר את תולדות הזמר העברי, מאז ימי ראשית התהוותו, החל בשנות השישים של המאה ה-19 ועד שנת 2000^[3][4].

במהלך השנים בהן לימד בבית הספר התיכון ב"הדסים" הקים את המגמה לבגרות במקצוע המוזיקה, שהייתה המגמה הראשונה בארץ שהוקמה בבית ספר תיכון רגיל. כמו כן הקים את "מקהלת הדסים" שהקליטה 12 תקליטים מסחריים.

בשנת 2018 פרסם שחר עבודת מחקר על שירי תנועות הנוער בספר הנושא את השם: "שירת הנוער- מה שרו בתנועות הנוער"^[5].

שחר לימד במשך עשרות שנים במכללת בית ברל, ומספר שנים באוניברסיטת בן-גוריון.

שחר כיהן בין השאר כחבר בוועדה לזמר עברי שליד המועצה לתרבות ואמנות^[6], וכן מונה כיו"ר הוועדה לזמר עברי שהחליטה על הענקת פרס ישראל לזמר עברי בשנת תשע"ו (2016)^[7].

שחר זכה בפרס אנגל ליצירת מוזיקה מקורית ולמחקר המוזיקה העברית ע"ש יואל אנגל לשנת 2019.

נפטר ב-26 באפריל 2021.

• נתן שחר, שירת הנוער, הוצאת יד בן צבי, 2018
• נתן שחר, שיר שיר עלה-נא, תולדות הזמר העברי, הוצאת מודן, 2006
• נתן שחר, מוזיקה והמלחין בקיבוץ : היבטים היסטוריים וסוציומוזיקליים, 1981 - עבודת מחקר.
• נתן שחר, לקט שירים לכל עת, קצין חינוך ראשי - ענף הווי ובידור, 1975
• נתן שחר, ספר השירים לתלמיד. מלים, תווים ודברי רקע, חלק א', מפעלי תרבות וחינוך, 1995
• נתן שחר, נוף - צליל : יחידת הוראה במוזיקה בגיל הרך, הוצאת מכון מופ"ת, 1999
• נתן שחר, דלתות מוזיקליות, הוצאת מכון מופ"ת, 2006
• נתן שחר, תולדות היישוב בראי השירים 1882 - 1949, הוצאת בית ברל
• נתן שחר & עוזי שביט, גדעון טיקוצקי ואבנר גלילי, שירת העמק, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008
• נתן שחר, השיר הארץ-ישראלי וקרן קיימת לישראל, הוצאת המכון לחקר תולדות הקרן הקימת לישראל, 1994

מדיה וקבצים בנושא נתן שחר בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של נתן שחר
• נתן שחר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• נתן שחר, דף שער בספרייה הלאומית
• חגי חיטרון, כשבבני עקיבא עוד לא היתה הפרדה מגדרית בריקודים, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2018
• מילות השיר ריץ' רץ', באתר (שירונט)
• מ"יפה נוף" ל"ירושלים של ברזל" מאמר
• שירי ביאליק המולחנים - היבטים ראשוניים מאמר.
• עמוד מקהלת הדסים
• פרס אנגל ליצירת מוזיקה מקורית ולמחקר המוזיקה העברית ע"ש יואל אנגל לשנת 2019
• יעקב בר-און, ‏"במנגינה שלי ניסיתי לצייר בצלילים את המילים הקסומות של השיר", באתר מעריב אונליין, 27 באפריל 2021
• בוא שיר עברי עם נתן שחר ז"ל בגל"צ שודר, 8 במאי 2021 (שידור חוזר)