סארומן

לפני עלילת ה"הוביט"

סארומן הוא הקוסם הלבן. הוא מיאר, אחד מהאיסטארי. הוא השני המוכר ביותר מבין המיאר שבולינור. בשנת 1000 לעידן השלישי החליטו הולאר לשלוח מסדר קוסמים לארץ התיכונה כדי ליעץ ולסייע ליושבי הארץ התיכונה במאבקם נגד סאורון. שמו היה קורומו בוואלינור והוא המיאר הראשון שנחת בחופי הארץ התיכונה. נאמר עליו שהוא הבכיר מבין האיסטרי וגנדלף תמיד התייחס אליו כראש המסדר. עוד נאמר עליו שהוא היה החזק במסדר, ואף מהחזקים שבמיאר. מאחר שהיה לבוש בגלימה לבנה, היה כינויו בקרב בני האדם "סארומן הלבן" (כינויי הקוסמים נובעים מצבע גלימתם וחשיבותם במסדר; "לבן" היא הדרגה הגבוה ביותר). כינוייו הנוספים הם: "סארומן החכם", "סארומן הבוגד", וקורוניר. לאחר הרבה שנות שירות של האיסטרי, חשק סארומן בכוחו של סאורון וחפץ להשיג את הטבעת ולשלוט בה בעצמו. עם זאת, כוחו לא עמד בפני סאורון והוא היה נתון למרותו דרך אבני הפלנטיר.

במשך אלף שנים בערך הוא שוטט במזרח הארץ התיכונה, יחד עם הקוסמים הכחולים. הוא חזר לבדו (לא ידוע מה עלה בגורלם של הקוסמים הכחולים) בשנת 2463 לעידן השלישי והפך לראש המועצה הלבנה (נגד הצעתה של גלדריאל). שהוקמה על ידי הבני לילית (הארץ התיכונה) והאיסטארי. זה הזמן שבו סארומן החל לחקור את מקור ומהות טבעות הכוח.

בשנת 2758 לעידן השלישי הוא קיבל את מפתחות האורתנק מהסוכן ברן, שם הוא בנה את משכנו ומשם גם המשיך את מחקריו על טבעות הכוח.^[1]

תפקידו ב"הוביט"

כשהמועצה הלבנה קיבלה מגנדלף הוכחה חד משמעית שבעל האוב הוא סאורון בשנת 2851, סארומן התנגד להחלטה להתקיף את בעל האוב. התנגדותו דחתה את ההתקפה בכתשעים שנה. אך לבסוף הוא עזר בהתקפה בכשפיו ובמתקניו המסתוריים. (על-פי הסרט "ההוביט: קרב חמשת הצבאות" הוא אף סייע בחילוץ גנדלף מדול גולדור ודרש משאר חברי המועצה הלבנה "להשאיר" את סאורון לו).^[1]

תפקידו ב"שר הטבעות"

כשהמועצה הלבנה דנה בטבעת הכוח, הכריז סארומן שהטבעת אבדה לנצח, אף שהוא לא האמין בכך. בשלב זה הוא כנראה החל לחפש את הטבעת האחת בעצמו, במטרה להפוך לבעליה. הוא החל להקים צבא אורקים ווארגים. האורקים נתנו לו את הכינוי שארקי שפירושו "הזקן". כמו כן הפעיל את סוכנו גרימא לשון נחש במטרה להפיל את רוהאן. בשנת 3018 סארומן התגלה כבוגד כאשר כלא את גנדלף במגדלו. בשלב זה כבר היה ידוע שהוא משתף פעולה עם סאורון.^[1]

מפלתו של סארומן

צבאו של סארומן הובס לבסוף על ידי כוחות רוהן והאנטים שהטילו מצור על האורתנק. מובס ומושפל, סארומן הצליח לדבר אל ליבו של זקן עץ ושכנעו לתת לו לעזוב את האורתנק. הוא שם פעמיו לפלך, ושם הצליח להשתלט עליו באמצעות חבורת בני בליעל מהדרום. כשפרודו חזר יחד עם חבורת הטבעת לפלך הוא גירש את בני הבליעל.^[1]

מותו

במהלך טיהור הפלך סארומן מת ועבר ממעגלי העולם הזה לאחר שעבדו הנרצע גרימא שיסף את גרונו מכיוון שסיפר להוביטים שהוא רצח את בן משפחתם.^[1]

בתחילה מופיע סארומן כאיש זקן עם זקן לבן וגלימה לבנה (זוהי ככל הנראה הסיבה לכינויו "סארומן הלבן"), צעיף וכובע לבן מחודד. סארומן בתפקיד ראש "מסדר" המכשפים (האיסטרי) וגם היה לראש המועצה הלבנה. בספר, גנדלף אומר שהוא הפך למה שסארומן אמור היה להיות: לוחם למען הארץ התיכונה. אך לאחר בגידתו הוא התחפש לזקן עם ברדס.

על פי גנדלף, כוחו העיקרי של סארומן היה חבוי בקולו, כלומר שהיה ביכולתו לשכנע כמעט כל אחד בין אם הוא חכם ובין אם טיפש. לכן גם לאחר שאיבד את שרביטו ואת מעמדו במועצה הלבנה (הוא הוחלף על ידי גנדלף וסולק מן המועצה הלבנה על מעשי בגידה) הוא עדיין נחשב לדמות מאוד מסוכנת אפילו על ידי גנדלף.^[2]

בסרטי ההוביט של פיטר ג'קסון משתתף סארומן בתור דמות שולית (בספר ההוביט של ג'ון רונלד רעואל טולקין הוא אינו מופיע כלל). הקטעים בהם מופיע סארומן בסרט מבוססים חלקית על טקסטים שטולקין רשם אך לא פרסם בחייו, ופורסמו לאחר מותו על ידי בנו כריסטופר טולקין.

• גנדלף
• הסילמריליון

• סארומן באנציקלופדיה של ארדה