עימותי טג'יקיסטן–קירגיזסטן (2022)
עימותי גבול התחדשו בין קירגיזסטן וטג'יקיסטן ב-27 בינואר 2022, לאחר סדרה של עימותים באביב ובקיץ 2021 בין שתי המדינות.
| תאריכים | 14 בספטמבר 2022 – 20 בספטמבר 2022 (7 ימים) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | 2021 Kyrgyzstan–Tajikistan clashes  | |||||||||||||||||
| מקום | גבול טג'יקיסטן–קירגיזסטן | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||
גורמים רשמיים בקירגיזסטן אמרו כי העימותים הסלימו ב-14 בספטמבר 2022, כאשר כוחות טג'יקים השתמשו בטנקים, נושאות אנשי שריון ומרגמות כדי להיכנס לפחות לכפר קירגיזי אחד והפגיזו את נמל התעופה של העיירה הקירגיזית בטקן ואזורים סמוכים.[1] שתי המדינות האשימו זו את זו בלחימה.[2] הסכסוך נמשך יומיים, ולאחר מכן הצליחו הצדדים להסכים על הפסקת אש בליל ה-16 בספטמבר 2022,[3] שנמשכה רק יממה.[4][5]
נשיא קירגיזסטן, סאדיר ג'פארוב, אמר בנאום בטלוויזיה כי ארצו תמשיך במאמצים לפתור את סוגיות הגבול הטג'יקי–קירגיזי בדרכי שלום גרידא.[6] משרד החוץ של טג'יקיסטן הצהיר כי המפתח לפתרון הסכסוך טמון במשא ומתן, והוא חזר על עמדתו כי קירגיזסטן עוררה את הלחימה.[7] סוכנויות תעמולה רוסיות דיווחו כי גם קירגיזסטן וגם טג'יקיסטן הסכימו להוציא כוחות צבאיים מהגבול, תוך ציטוט הצהרת ראש מחוז סוגד בטג'יקיסטן. ב-20 בספטמבר 2022 חתמו טג'יקיסטן וקירגיזסטן על הסכם שלום.[8]
רקע
הקשר היסטורי
השטחים המרכיבים את קירגיזסטן וטג'יקיסטן של ימינו היו שניהם חלק מח'אנות קוקנד ונכבשו על ידי האימפריה הרוסית במאה ה-19.[9] בשנות ה-20 של המאה ה-20, ברית המועצות הטילה תיחום בשני האזורים שהביאו למובלעות.[10] שתי המדינות הפכו לעצמאיות ב-1991 כאשר ברית המועצות התפרקה. שתי המדינות חברות גם בארגון שאנגחאי לשיתוף פעולה[11] ובארגון האמנה לביטחון משותף,[12] והן בעלות ברית בתיאוריה.
עימותים קודמים
סכסוך הגבול החל בין קירגיזסטן לטג'יקיסטן ב-28 באפריל 2021.[13] זהות האירועים שגרמו לפרוץ הסכסוך שנויה במחלוקת, אך לפי דיווחים העימותים החלו עקב סכסוך מים ישן בין שתי המדינות.[14][15] מקורות מסוימים מדווחים שהסיבה המיידית לסכסוך הייתה חוסר שביעות הרצון של האוכלוסייה המקומית מהתקנת מצלמות ליד גבול טג'יקיסטן–קירגיזסטן. לפחות 55 בני אדם נהרגו באירועים ויותר מ-40,000 אזרחים משתי המדינות נעקרו מבתיהם בעקבותיהם.[16]
ב-3 במאי 2021 השלימו שתי המדינות את נסיגת החיילים מהגבול,[17] וב-18 במאי 2021 הודיעו גורמים רשמיים בשתי המדינות כי הסכימו לבקרות ביטחוניות משותפות לאורך הגבול השנוי במחלוקת.[18] מלבד תקרית בקנה מידה קטן ב-9 ביולי 2021,[19] הפסקת האש נמשכה עד ינואר 2022.
ציר זמן
עימותים בלתי-סדירים
ב-27 בינואר 2022, עימותים הביאו למותם של שני אזרחים ולפציעתם של כמה נוספים.[20] הוועדה הממלכתית לביטחון לאומי של טג'יקיסטן אמרה בהצהרה כי עשרה מאזרחיה נפצעו, שישה מהם אנשי הכוחות המזוינים של טג'יקיסטן והשאר אזרחים. מהצד השני, משרד הבריאות של קירגיזסטן אמר כי לפחות 11 אזרחים מטופלים בפציעות בינוניות. שלטונות קירגיזסטן הצהירו כי חסימת הכביש בין מרכז מחוז בטקן לכפר הקירגיזי איספנה על ידי אזרחים טג'יקים היא הסיבה לעימותים.[20]
ב-10 במרץ, בתקרית מזוינת בין משמרי הגבול של שתי המדינות בגבול טג'יקיסטן–קירגיזסטן, באזור טסקי, נהרג לוחם משמר הגבול הטג'יקי. בעקבות התקרית קיימו שיחות גורמים ממחוז בטקן בקירגיזסטן ומחוז סוגד בטג'יקיסטן.[21][22]
לפי מקורות טג'יקיים, תקרית גבול התרחשה ב-3 ביוני לאחר שחיילים קירגיזים חצו את הגבול בין שתי המדינות, בסמוך לוורוך.[23] שבועיים לאחר מכן, ב-14 ביוני, נהרג לוחם משמר הגבול הטג'יקי ושלושה נוספים נפצעו בהתנגשות עם כוחות משמר הגבול הקירגיזי.[24]
הסלמה
ב-14 בספטמבר, לוחם משמר הגבול של טג'יקיסטן נהרג ושניים נוספים נפצעו במהלך עימותים עם שומרים קירגיזים שהאשימו את טג'יקיסטן בתפיסת עמדות באזור קו התיחום.[25] מאוחר יותר באותו היום דווח על שני לוחמי משמר גבול שנהרגו ואחד עשר נוספים שנפצעו, חמישה מהם אזרחים.[26]
ב-16 בספטמבר הסלים הסכסוך. דווח על שימוש בטנקים ובנגמ"שים וכן על הפגזה על שדה התעופה של בטקן שבקירגיזסטן. טג'יקיסטן האשימה את קירגיזסטן בהפגזת מוצב ושבעה כפרי גבול בנשק כבד. כוחות טג'יקים נכנסו גם לכפר גבול קירגיזי. לפחות 31 פצועים דווחו בקירגיזסטן, בעוד אזרח אחד נהרג ושלושה נוספים נפצעו על פי כוחות טג'יקים באיספרה, וקירגיזסטן הודיעה מאוחר יותר כי 24 בני אדם נהרגו ו-87 נוספים נפצעו.[27]
הפסקות אש רבות נחתמו בין קצינים בדרגים גבוהים יותר, אך אלו הופרו שוב ושוב. במקרה, מנהיגי שתי המדינות השתתפו בפסגה באוזבקיסטן של ארגון שאנגחאי לשיתוף פעולה, שם נפגשו ודנו בסכסוך.[28] הפרלמנט הקירגיזי קיים ישיבת חירום בשל המצב.[29] יותר מ-136,000 בני אדם פונו מאזור הסכסוך על ידי קירגיזסטן.[30] טג'יקיסטן מסרה כי 15 מאזרחיה נהרגו בתקיפת מל"ט באירקטאר TB-2 קירגיזי על מסגד.[31] קירגיזסטן הכריזה על מצב חירום במחוז בטקן.[32]
פרשנויות
חלק מהפרשנים טענו כי הביצועים הצבאיים של רוסיה בפלישתה לאוקראינה היו "חסרי ברק" והעצימו את בעלות בריתה להתחיל מחדש סכסוכים קפואים, מכיוון שרוסיה אולי לא תוכל להשתמש בכוח צבאי כערבה ביטחונית.
הדיפלומט כינה את הסכסוך מעשה תוקפנות של טג'יקיסטן. נאמר כי המתקפה עשויה להיות קשורה להשערות כי נשיא טג'יקיסטן, אמומאלי רחמון, מתכנן להעביר את תפקידו לבנו רוסטם אמומאלי, שכיום מכהן כיושב ראש האספה הלאומית של טג'יקיסטן. הוא גם העלה תאוריה שהנשיא רחמון עשוי לרצות למשוך את תשומת הלב של הקהל המקומי והבינלאומי מההפגנות באזור האוטונומי גורנו-בדחשאן על ידי הפמיריס.[33]
תגובות בין-לאומיות
דובר משרד החוץ של איראן, נאסר כנאני, קרא להגיע להסכמות והציע את סיועה של איראן בתיווך.[34]
נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, התקשר למנהיגי טג'יקיסטן וקירגיזסטן והפציר בהם להגיע להסכם שלום. לרוסיה בסיסים צבאיים בשתי המדינות.[35]
המזכיר הכללי של האומות המאוחדות, אנטוניו גוטרש, קרא ל"דיאלוג להפסקת אש מתמשכת" בין הצדדים הלוחמים.[36]
