פצע

על פי רמת הזיהום, ניתן לסווג פצע למספר סוגים.^[1][2][3][4]

• פצע נקי - פצע שנעשה בתנאים סטריליים שבהם אין אורגניזמים. בסוג כזה של פצע העור צפוי להחלים ללא סיבוכים. דוגמה לכך היא חתך שנגרם במסגרת ניתוח.
• פצע מזוהם - פצע שנגרם בדרך כלל כתוצאה מחבלה לא מתוכננת; בפציעה ישנם אורגניזמים פתוגניים וגופים זרים שחודרים לפצע.
• פצע דלקתי - פצע שכולל אורגניזמים פתוגניים שמתרבים, ומציג סימנים קליניים של דלקת (מראה צהוב, כאב, אדמומיות, מוגלה).^[5]
• פצע כרוני - פצע ארוך טווח המכיל אורגניזמים פתוגניים. הפצע קשה לריפוי (למשל פצע לחץ).^[6]

פצע פתוח

ניתן לסווג פצעים פתוחים לפי הגורם לפצע.

• חתך - נגרם על ידי חפץ חד כמו סכין, סכין גילוח או רסיסי זכוכית.
• שפשוף - פצע שטחי שנובע משחיקה של השכבה העליונה של העור (האפידרמיס). השחיקה נגרמת לעיתים קרובות כתוצאה מנפילה או מהחלקה על משטח מחוספס כמו אספלט, קליפת עצים או בטון.
• אבולציה (אנ') - פצע שכולל קרע של איבר גוף, סוג של קטיעה שנובעת ממשיכה חזקה ולא מחיתוך.
• פצע דקירה - פצע הנגרם על ידי חפץ שמנקב את העור, כמו רסיסים, ציפורניים, חוד של עיפרון או של עט, או מחט.
• פצע ירי - פצע הנגרם כתוצאה מקליע שחודר לתוך הגוף. ייתכנו שני פצעים, אחד באתר הכניסה ואחד באתר היציאה.

פצע סגור

פצעים סגורים מסוכנים לא פחות מפצעים פתוחים, וגם הם כוללים מספר סוגים.

• המטומה (או גידול בדם) - פצע שנגרם כתוצאה מנזק לכלי דם שכתוצאה ממנו נגרמת היקוות של דם מתחת לעור.
  • המטומה שמקורה בפתולוגיה של כלי הדם הפנימיים מתחלקת לשלושה סוגים: פטכיה, פורפורה ודמם כתמי. ההבדל בין הסוגים תלוי בגודל.
  • המטומה שמקורה בטראומה חיצונית נקראת חבורה.
• פציעת ריסוק - פצע שנגרם מכוח רב או קיצוני המופעל במשך תקופה ארוכה.

• 
  פצע פתוח - אבולציה
• 
  שריטה על רגל
• 
  פצע דקירה דלקתי בתחתית הרגל
• 
  פצע דקירה ממשחק הטלת חיצים
• 
  חתך קטן באצבע
• 
  חתך גדול מדמם
• 
  שפשוף על ברך
• 
  חבורה על יד

הוכח כי אסטרוגן עשוי להשפיע באופן חיובי על מהירות ואיכות ריפוי הפצעים בבני אדם ובעכברים.^[7]