פרנסס גרטרוד מקגיל

פרנסס גדלה בחווה בדרום מערב מניטובה ולה שלושה אחים, חלק מהמקורות מציינים כי שנת הולדתה של מקגיל היא 1877^[1] אך רוב המקורות מעידים על כך שנולדה בשנת 1882^[2]. בשנת 1900 שני הוריה של מקגיל, הנרייטה וגמור ואדוארד מקגיל נפטרו ממחלת הטיפוס. עם סיום לימודיה בבית הספר בוויניפג שקלה קריירה בתחום המשפט אך לבסוף החליטה ללכת בעקבות אחיה הרופא ואחותה האחות, ולמדה רפואה באוניברסיטת מניטובה. על מנת לממן את לימודיה עבדה מקגיל בהוראה בתקופת הקיץ. מקגיל סיימה תואר ברפואה בשנת 1915 וקיבלה את פרס הדיקן ואת מדליית הזהב של האצ'ינסון על המעמד האקדמי הגבוה ביותר. לאחר סיום לימודיה התמחתה במשך שנה בבית החולים של ויניפג, ובתום ההתמחות שבה ללימודים והמשיכה לתואר שני במעבדה המחוזית.^[2]

מקגיל התקבלה לעבוד כבקטיריולוגית במחלקת הבריאות של ססקצ'ואן ברג'ינה בשנת 1918 (באותה שנה פרצה מגפת השפעת הספרדית שהרגה בקירוב כ-50,000 קנדים). בשנת 1920 עברה מקגיל לתפקיד פתולוגית של הפרובינציה, ולאחר שנתיים מונתה למנהלת המעבדה המחוזית. במסגרת עבודתה עסקה בעיקר בחקר מקרי מוות חשודים באמצעות יישום מדע משפטי. באותו הזמן תחום זה נחשב עדיין חדש יחסית בקנדה, מקגיל כאשת מקצוע מוסמכת נאלצה ואף הצליחה להימנע מהמכשולים שניצבו בפניה על עצם היותה אישה המתעסקת בתחומים מדעיים שלרוב נשלטים על ידי גברים. מקגיל נאלצה להוכיח את עצמה בפני כוח השיטור הלאומי והפדרלי של קנדה (ה-RCMP) שלכאורה לא רצו לקבל אישה פתולוגית.^[1]

מכיוון שה-RCMP לא הקים את המעבדה המשפטית הראשונה שלו עד לשנת 1937, מקגיל נדרשה לבצע את הנתיחות ואת שימור הראיות הקשורים לכוחות המשטרה, ברחבי ססקצ'ואן. החקירות חייבו אותה לעבור ממקום למקום בזמנים קצרים, לנסוע מרחקים עצומים, לעיתים גם בתנאי מזג אוויר קיצוניים. במהלך עבודתה מקגיל התגלתה כאדם חזק, שמסירותה וכוחה מוקדשים לעבודתה. כמו כן יכולותיה לבצע חקירות מבעיתות ללא היסוס הרשימו רבות את עמיתיה לעבודה, הגברים.^[3]

בשנת 1942 פרשה מקגיל מעבודתה במעבדה המחוזית במטרה לנסות להיכנס לעבודה במעבדה פרטית המתמחה במחלות עור ואלרגיות, אך מצאה עצמה חוזרת לעבוד עבור המעבדה של ה־RCMP, זאת משום שבשנת 1943 מנהל המעבדה לזיהוי פלילי של ה-RCMP ברג'יניה נהרג בהתרסקות מסוק ומקגיל נקראה לשמש כמחליפתו.^[2]

בתפקידה כמנהלת המעבדה המשיכה מקגיל לנהל חקירות ברחבי ססקצ'ואן. בנוסף היא הרצתה והכשירה שוטרים ובלשים בפסיקה רפואית, פתולוגיה וטוקסיקולוגיה. היא לימדה תלמידים כיצד לקרוא זירות פשע, ולאסוף ולשמור ראיות. היא הדגישה רבות לתלמידיה את החשיבות של חשיבה ביקורתית בעת בחינת זירת פשע. בנחישותה לחשוף את האמת ואת כלל העובדות של כל מקרה, תפקדה מקגיל גם כחוקרת רפואית וגם כבלשית משטרה.^[1]