צללים אפלים

בשנת 1760, משפחת קולינס שטה מליברפול שבבריטניה לצפון אמריקה. הבן, ברנבס, גדל להיות נער שעשועים עשיר בקולינספורט, והוא האדון של אחוזת קולינווד. הוא מתאהב בז'וזט דו פרה, אך בד בבד שובר את ליבה של המשרתת שלו, אנג'ליק בוצרד, שמתגלה כמכשפה נקמנית. היא הורגת את הוריו של ברנבס ומכשפת את ז'וזט שתתאבד בנפילה אל החוף מן הצוק. ברנבס מגלה זאת ומנסה למנוע מז'וזט ליפול, אך נכשל בכך. הוא קופץ אחריה מהצוק, אך ניצל בידי אנג'ליק, וזאת מקללת אותו שיהפוך לערפד. מאוחר יותר, אנג'ליק משלחת בברנבס את אנשי הכפר הזועם, בטענה שהוא יצור על-טבעי. הם מכניסים אותו לארון וקוברים אותו ביער.

200 שנה מאוחר יותר, בשנת 1972, מגי אוונס נוסעת ברכבת לעבר קולינספורט על מנת להיות אומנת לילד בן שמונה בשם דייוויד. היא מחליטה לשנות את שמה לוויקטוריה וינטרס ומתרגלת דיבור עם בני המשפחה. כשהיא מגיעה לאחוזה, היא פוגשת באליזבת' קולינס סטודרד, שמסבירה לה כי דייוויד התייתם מאמו בגיל צעיר יותר וכי הוא טוען שאמו המתה מדברת עמו. בארוחת הערב, ויקטוריה פוגשת בקרולין סטודרד אשר רוקדת לצלילי מוזיקה קלאסית, בדוקטור הופמן האלכוהוליסטית, ברוג'ר קולינס, אביו של דייוויד, ובדייוויד אשר מנסה להפחידה. בהכנות לשינה, ויקטוריה חושפת סדין ומגלה תחתיה את רוחה של ז'וזט דו פרה אשר לוחשת שוב ושוב את אותה מילה:" הוא מגיע...", ז'וזט טסה לעבר נברשת הסלון ומשם נופלת בצורה שבה התאבדה מהצוק.

באותו לילה, קבוצת קבלנים חופרת באדמה ומוצאת ארון כבול בשלשלאות. הקבלנים פותחים את הארון, ולהפתעתם הם מותקפים על ידי דמות מטושטשת שמתגלה כברנבס. לאחר שברנבס משביע את תאבונו הרב, הוא יוצא לעיירה קולינספורט, ומופתע לגלות דברים שונים ממה שהורגל אליהם, כגון: טלפון, רכב, טלוויזיה, מסעדות מזון מהיר ועוד. ברנבס מגיע לאחוזתו העתיקה ומופתע לגלות אותה מוזנחת, הוא פוגש בקרוליין ובדייוויד, אך נתקל בהתנגדות מצדה של אליזבת' שמגיעה למקום, ומשלחת את ברנבס לחדר העבודה שלה. בחדר העבודה, ברנבס מעודד אותה לספר לו על תולדות המשפחה, וכשזאת גומרת לספר לו, ברנבס אומר לה שהשמועות שמשפחת קולינס מקוללת נכונה, וכי הוא אבי אבותיה שנהפך לערפד, ולמעשה אינו מת, ברנבס מראה לאליזבת' חדר סודי מלא אוצרות, ובכך מוכיח כי אינו מתחזה.

למחרת, כל בני המשפחה פוגשים את ברנבס, וזה מופתע לראות את ויקטוריה, שדמות דיוקנה דומה מאוד לאהובתו, ז'וז'ט. ברנבס מפרסם כי הוא ידאג לחידוש העסק המשפחתי, שנהרס על ידי אנג'ליק. במקביל, אנג'ליק שומעת מהפועלים שלה, כי יצור מסתורי הרג קבוצת קבלנים. אנג'ליק נוסעת למקום התקיפה ומאמתת את חשדותיה, כי מדובר בברנבס. אנג'ליק נוסעת לאחוזת קולינווד, שם היא פוגשת בברנבס, שמגרש אותה בזעם.

ברנבס דואג ואף משקם את עסק הדייג המשפחתי שאליו מתחרה העסק של אנגליק המכשפה, ובמקביל, הוא משפץ את האחוזה כחדשה. ברנבס וויקטוריה מתקרבים אחד לשני. ברנבס שואל את קרוליין איך לנהוג עם נשים, וזאת עונה לו בהתאם. דוקטור הופמן מגלה שברנבס הוא ערפד, וכועסת על אליזבת' שלא סיפרה לה על כך. דוקטור הופמן משכנעת את ברנבס לקחת עירויים על מנת להפוך לאנושי, אך מתגלה שג'וליה הופמן חושקת בחיי נצח, ורוצה להשתמש בדמו של ברנבס כדי להפוך לערפדה, על כן ברברנס כועס, נושך אותה, מוצץ את דמה ומשליך אותה כבולה ומחוברת לאבן-משקולת לקרקעית הים.

קרוליין מציעה לברנבס לעשות נשף מודרני ולהזמין את אליס קופר, שבגלל השם, ברנבס מתבלבל וחושב שאליס קופר זאת בת, אך מסכים להצעתה. אנג'ליק מתעצבנת בגלל ההצלחה שגרם ברנבס למשפחת קולינס, ונשבעת להרוס אותם.

בנשף, בעוד שאליס קופר שר, ברנבס פוגש את ויקטוריה שמספרת לו, שהיא מסוגלת לדבר עם רוחה של ז'וז'ט דו פרה, אך בגלל שהוריה לא ראו את ז'וז'ט, הם שלחו אותה לאשפוז נצחי בבית משוגעים. לאחר מספר שנים, היא הצליחה להימלט, ונעזרה ברוחה של ז'וז'ט למצוא משרה, ואילו ז'וז'ט שלחה אותה להיות אומנת באחוזת קולינווד. ברנבס מנשק את ויקטוריה באותו מרפסת שבה נישק את ז'וז'ט, ואנג'ליק רואה הכול ונשבעת להרוג את ויקטוריה.

לאחר שהנשף נגמר, אנג'ליק מעלה באש את עסק הדייג המשפחתי של משפחת קולינס. אנג'ליק, בתור אישה מכובדת ובעלת מעמד רב בחברה, מנסה פעם נוספת למשוך את כל העיר נגד משפחת קולינס על כך שהערפד שהם מסתירים בביתם הוא שאחראי לכל הרציחות לאחרונה בעיר. לאחר שהמשטרה וכל העיר מגיעים לאחוזת קולינס, מתחיל מאבק בין ברנבס לבין אנג'ליק.

תוך כדי המאבק, אנג'ליק מגלה בפני הציבור שהיא מכשפה מרושעת, ולברנבס היא מגלה שהיא הטביעה את אימו של דייוויד ושילחה אדם זאב בקרוליין. השניים נאבקים כאשר כל בני משפחתו של ברנבס של מנסים לעזור לו. האחוזה עולה באש, המכשפה משתמשת במאגיה שחורה כדי להחיות את הפסלים בבית והמדרגות כדי שיעזרו לה בלחימה מול ברנבס. לבסוף, קולינס הערפד מנצח והמכשפה מתה כאשר היא לבסוף מכניסה את היד ותולשת את הלב שלה ונותנת לו היא אומרת לו שכל מה שהיא אי פעם רצתה זה שהוא יאהב אותה ולכן קיללה אותו ולא הסכימה שיאהב אף אחת אחרת אם לא אותה.

באותו הזמן שהיא מתה המכשפה שלחה פעם נוספת את ויקטוריה אל התהום ממנו קפצה גם ז'וז'ט וקולינס רץ אחריה. היא קופצת והוא קופץ גם בדיוק כמו שקרה לפני 200 שנה. הוא נושך אותה בצווארה כדי לנסות להצילה, כשהם מגיעים אל הסלעים המתנפצים על החוף נראה כי זה אבוד- אך, ויקטוריה מתעוררת ושניהם חיים באושר ועושר.

הסרט נגמר כאשר דוקטור הופמן קשורה במעמקי המים אך פוקחת את עיניה- כלומר היא חיה. על כן, ניתן להסיק להמשך הסיפור והנקמה בעתיד.

• ג'וני דפ - ברנבס קולינס, ערפד מהמאה ה-18 המתעורר לתוך המאה ה-20.
• אווה גרין - אנג'ליק בוצ'רד, מכשפה נקמנית המתכננת מסע נקמה נגד ברנבס ומשפחתו.
• מישל פייפר - אליזבת' קולינס סטודרד, אם המשפחה.
• ג'וני לי מילר - רוג'ר קולינס, אחיה של אליזבת', אביו של דייוויד.
• קלואי מורץ - קרולין סטודרד, בתה בת העשרה המרדנית של אליזבת'. בסוף הסרט מתגלה כאשת זאב.
• גוליבר מקגרת - דייוויד קולינס, בנו המפותח בן ה-10 של רוג'ר. הטוען שאימו המתה מתקשרת עמו.
• הלנה בונהם קרטר - דוקטור ג'וליה הופמן, הפסיכיאטרית של אליזבת' הגרה עם המשפחה.
• ג'קי ארל היילי - וילי לומיס, המטפל של האחוזה.
• בלה היתקוט - ויקטוריה וינטרס (מגי אוונס), האומנת של דייוויד.
• ריי שירלי - גברת ג'ונסון, המשרתת הקשישה של האחוזה.
• איוון קיי - ג'ושוע קולינס, אביו של ברנבס קולינס.
• אליס קופר - עצמו
• קת'רין לי סקוט (אנ') - אורחת

• אתר האינטרנט הרשמי של צללים אפלים
• "צללים אפלים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "צללים אפלים", באתר נטפליקס
• "צללים אפלים", באתר AllMovie (באנגלית)
• "צללים אפלים", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "צללים אפלים", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• "צללים אפלים", באתר Metacritic (באנגלית)
• "צללים אפלים", באתר אידיבי
• "צללים אפלים", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• "צללים אפלים", ביקורת על הסרט באתר "עין הדג", 18 במאי 2012
• דורון פישלר, כבו את האור: הסרט החדש של טים ברטון הוא קשקוש, באתר nrg‏, 18 במאי 2012
• שמוליק דובדבני, "צללים אפלים": טים ברטון - צל של עצמו, באתר ynet, 18 במאי 2012
• אבנר שביט‏, "צללים אפלים": טים ברטון נופל לבור שכרה לעצמו, באתר וואלה!‏, 19 במאי 2012