סרט קומדיה
קומדיה היא סוגה קולנועית הכוללת סרטים שמטרתם המרכזית להצחיק ולשעשע את צופיהם, ומתאפיינת בדרך כלל באווירה קלילה ובנטייה לסיום העלילה בסגירה חיובית והרמונית[1].
התפתחות הסוגה
יצירות רבות בתקופתו המוקדמת של הקולנוע נטו להומור פיזי, הפונה לקהל רחב, והכילו בדיחות, סיטואציות משעשעות וסלפסטיק. בהגדרה הרחבה של סרטי הקומדיה, סרט הקומדיה הראשון שנוצר עשוי להיות סרטם של האחים לומייר, "L'arroseur arrosé[1]" (אנ') ("המשקה המושקה"[2]) משנת 1895[1].
בתקופת סרטי הטריקים ותקופת הראינוע היו נפוצות יצירות קומדיה עתירות הומור סלפסטיק, ששאבו השראה מהסגנון שהיה מקובל במופעי מיוזיק הול ווודוויל[1] – מופעי בידור שהיו נפוצים מזה מספר עשורים ושילבו מופעים של זמרים, קומיקאים, רקדנים, שחקנים ובדרנים בעלי כישרונות ייחודיים כמו קוסמים, להטוטנים ומאלפי חיות[3][4].
לצד התפתחות ההומור הפיזי בקולנוע, התפתח במקביל גם סגנון קומי מעודן יותר, ששאב השראה מהקומדיה התאטרלית, ושילב אותה עם אלמנטים של רומנטיקה ומלודרמה שהגיעו ממסורות של ספרות ותיאטרון של המאה ה־19 באירופה, ויצרו יחד מעין קומדיות מצבים. בשנות ה־20 וה־30, יצירותיהם של ארנסט לוביטש וססיל ב. דה-מיל האמריקאים, וכן יצירות בקולנוע הפורטוגזי, שתרמו להצלחתן העולמית של הקומדיות הרומנטיות, חיזקו את מעמדו של סגנון קומי זה[1].
התפתחות הקומדיה בבוליווד
תעשיית הקולנוע של בוליווד היא בין הגדולות בעולם, הנפוצה בהודו ובמדינות רבות נוספות[5].
סרט הקומדיה המלא הראשון שהופק בהודו היה "Returned" משנת 1921, ועסק באי ההתאמה התרבותית של צעיר שחזר מלונדון להודו. לאחר עצמאות הודו בשנת 1947, התגבשה מסורת קולנועית בבוליווד ובה בסרטים רבים ישנן דמויות קומיות המוצגות כאתנחתא קומית במרווחי זמן קבועים, וההומור היה בעיקר פיזי[5].
בשנות ה־70 וה־80 התקרבו סרטים שהם סרטי קומדיה "מלאים" אל המיינסטרים, כאשר בשנות ה־70 הופקו סרטי קומדיה העוסקים בחיי היומיום של דמויות "נורמטיביות" ממעמד הביניים. בשנת 1983 הופק הסרט "Jaane Bhi Do Yaaron" שאמנם נכשל בקופות, אך בהדרגה התקבל בקהל הרחב במעמד של סרט פולחן. בשנות ה־90 עבר הקולנוע הבוליוודי כולו ליברליזציה שהשפיעה גם על סוגת הקומדיה, וכן באותה עת הפך נפוץ יותר תחום ההומור המילולי – דוגמת משחקי מילים וניסוחים בעלי כפל משמעות[5].
בסוף המילניום ובתחילת שנות ה־2000 החלו להיטי הקומדיה הבוליוודיים לצבור פופולריות גם מחוץ להודו, וחלקם הפכו לשוברי קופות מכניסים במיוחד[5].
מאפיינים
לסרטי הקומדיה מבנה קלאסי נפוץ, ובו סיטואציה עלילתית שמסתבכת וגורמת לסדרה של קשיים, טעויות או בלבולים, שבתומה סיום שמביא את העלילה לפתרון ברור ומסודר[1].
הסרטים הקומיים מתאפיינים בדרך כלל באווירה קלילה[1], ובהכללה נוטים לקבל ביקורות צוננות יותר בהשוואה לסוגות אחרות, ונחשבים "איכותיים" פחות, אם כי נכונותה של תדמית זו שנויה במחלוקת[6][7]. כך או אחרת, ממעטות הקומדיות לזכות בפרסי הקולנוע החשובים, בהשוואה לסרטי הדרמה[8][9].
הקומדיה, ובמיוחד הדרמות הקומיות[10], משקפת את הערכים והאמונות של החברה בה נוצרה, הן מבחינת סגנון ההומור והן מבחינת הנושאים עליהם מתבדחים[11].
שחקנים בולטים בז'אנר
אף על פי שסרטי קומדיה זוכים בממוצע פחות בפרסי אוסקר, בהשוואה לסרטי דרמה למשל[8][9], שחקנים שונים זכו בפרס לשחקן או לשחקנית הטובים ביותר, או שחקן או שחקנית המשנה הטובים ביותר, עבור הופעה בסרטי קומדיה. בין שחקנים אלו ישנם קווין קליין על תפקידו ב"דג ושמו וונדה" (1988), ג'ק פאלאנס ב"תעצרו את העיר, אני רוצה לרדת!" (1991), מריסה טומיי ב"בן דודי ויני" (1992) ואלן ארקין "מיס סאנשיין הקטנה" (2006)[12].
| להצגת שחקנים בולטים בז'אנר – לחצו על "הצגה" משמאל |
|---|
|
במאים בולטים בז'אנר
ראו גם
קישורים חיצוניים
אורי קליין, האם זהו סופה של הקומדיה הקולנועית?, באתר הארץ, 31 במרץ 2019
סרטי קומדיה, דף שער בספרייה הלאומית
