רובוטיקה

רובוטיקה היא תחום עיסוק ומחקר מולטידיסיפלינארי המתמקד בתכנון, עיצוב ובנייה של רובוטים – מכונות היכולות לנוע ולהגיב בהתאם למידע מהסביבה הנרכש באמצעות חיישנים. התחומים העיקריים עליהם הרובוטיקה נשענת הם הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, מדעי המחשב, הנדסת תוכנה, הנדסת מכונות והנדסת ייצור.

רובוט במובן הסטנדרטי הוא סוכן בעל ביטוי פיזי במרחב, אשר בדרך כלל עשוי בעיקר מגוף מכני, המשובץ רכיבים אלקטרוניים (חיישנים ורכיבי מחשוב). התבוננות באופן התנועה של רובוטים עשויה ליצור תחושה של כוונה או רצון עצמאיים^[1]. במילים אחרות, על רובוט להפגין מידה מסוימת של תבונה. אין הגדרה מדויקת המוסכמת על קהילת המחקר למושג רובוט, עם זאת מוסכם על כולם שנוסף על יכולת תבונית על רובוט להיות מסוגל לאחת או יותר מהמשימות הבאות: יכולת תנועה עצמאית, יכולת חישה ופעולה בסביבתו. במחקר ברובוטיקה נכללים תחומי המכניקה, הבקרה, האינטראקציה עם בני אדם והחישה.

אטימולוגיה

המילה רובוטיקה – מלשון רובוטה (ROBOTA), מילה צ'כית לעבודה מאולצת – חודשה על ידי המחזאי קארל צ'אפק. המובן של הרובוטים כפי שאנו מכירים אותו כיום הוצג על ידי הסופר אייזק אסימוב בספרו משנת 1950 "אני, רובוט". בספר זה הציג הסופר גם את שלושת חוקי הרובוטיקה המוטלים על הרובוטים כדי שלא יסכנו את בני האדם.

בימינו נהוג להתייחס גם אל המקבילה הדיגיטלית של רובוט – תוכנת מחשב בעלת תפקיד דומה לרובוט אשר פועלת במרחב הדיגיטלי בלבד – בשם בוט.

רובוטיקה רפואית

בבסיס הרובוטיקה הרפואית נמצאת יכולת הדיוק והנגישות הגבוהה של הרובוט יחד עם הצורך בתכונות בפרוצדורות רפואיות מגוונות. הרובוטים נמצאים בשימוש ובשלבי פיתוח מתקדמים במספר תחומים ברפואה ובהם: ניתוחים בפולשנות מזערית, ניתוחי גב (לדוגמה החברה הישראלית מזור רובוטיקה), ניתוחי מוח (ביופסיות), ניתוחים אורולוגיים וניתוחי לב. תחום הרובוטיקה הרפואית כמו תחום הרובוטיקה בכלל הוא רב תחומי ומשלב בתוכו בקרה, הנדסת מכונות, הנדסת תוכנה, אלקטרוניקה, חיישנים ואינטליגנציה מלאכותית.

רובוטיקה בישראל

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מעבדות רובוטיקה קיימות ברוב האוניברסיטאות בישראל.בישראל שתי מעבדות העוסקות בפיתוח רובוטים רפואיים ומתוכה צמחו פרויקטים מסחריים ורובוטים המנתחים בפועל בבתי-חולים בעולם: המעבדה לרובוטיקה רפואית ע"ש קאן הממוקמת בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון^[2] והמעבדה לחקר רובוטיקה וקינמטיקה באוניברסיטת אריאל^[3].מעבדת מחקר המוקדשת לרובוטיקה ימית פועלת במרכז האקדמי רופין.

בישראל קמו מספר חברות הזנק משמעותיות בתחום הרובוטיקה לשימושים שונים, רפואיים, חקלאיים ואחרים. בתחום הכירורגיה הרובוטית ניתן לציין את מזור רובוטיקה ואת חברת ממיק. בנוסף, תוכנה גרפית להדמיית רובוטים פותחה על ידי חברה ישראלית, ROBCAD.

האיגוד הישראלי לרובוטיקה נרשם^[4] כעמותה ב-2011 והוא פועל לקידום ופיתוח תשתיות, מו"פ, תעשייה, והדרכה בתחום, כמו גם ארגון כנסים ואתרי אינטרנט בנושא הרובוטיקה.