צ'כית
צ'כית (מכונה לפעמים גם "בוהמית") היא שפה סלאבית מערבית, מקבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו-אירופיות. השפה הצ'כית קרובה יחסית לסלובקית, פולנית וסורבית. במשך יותר מאלף שנות התפתחותה באזורים החופפים פחות או יותר את שטח הרפובליקה הצ'כית של ימינו היא הושפעה רבות מהשפה הגרמנית המדוברת באזורים השכנים ממערב. השפה מדוברת בפי כ-12 מיליון איש ומתוכם 10 מיליון אזרחי הרפובליקה הצ'כית, שהיא שפתה הרשמית, ועד 1991 הייתה הצ'כית שפתה הרשמית של רפובליקת צ'כוסלובקיה.
| מדינות | צ'כיה, סלובקיה |
|---|---|
| אזורים | מרכז אירופה |
| דוברים | 13,200,000[דרוש מקור] |
| שפת אם | 10,700,000 |
| כתב | אלפבית לטיני |
| משפחה | |
| לאום |  צ'כיה |
| ארגון | האיחוד האירופי |
| מוסד | Ústav pro jazyk český - המכון לשפה הצ'כית |
| קוד שפה | cs  |
| קוד ISO 639-1 | cs |
| קוד ISO 639-2 | ces |
| קוד ISO 639-3 | ces |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
הצ'כית החלה להופיע בכתב במהלך המאה ה-13 בערך, תחילה היו ניבים צ'כיים רבים אך במאות ה-15 וה-16 עם הרפורמות הדתיות באותה התקופה התפתחה השפה הצ'כית לצורתה התקנית, על בסיס הניב של פראג. בצ'כית שבע יחסות שמות עצם בדומה להרבה שפות סלאביות אחרות, והבחנה ברורה בין תנועות קצרות וארוכות המסומנות כקו נטוי מעל האות (á) והטעם נופל לרוב על ההברה הראשונה במילה.
בדומה לפולנית ואוקראינית (אך לא רוסית) קײם בצ'כית חנכוך (ריכוך) של עיצורים 'קשים' בסוף המילה בנטיות היחסה. כך למשל:
- Praha (פראג) -> V Praze (בפראג).
הצ'כית עשירה בעיצורים, ונפוצים בה צרורות עיצורים ואף מלים שלמות ללא תנועה כלשהי. למשל prst (אצבע).
הגיית השפה וכתיבתה
עיצורים
| סדקי | וילוני | חכי | בתר־ מכתשי | מכתשי | שפתי | |||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אפי | ɲ | n | m | |||||
| סותם | אטום | k | c | t | p | |||
| קולי | [g] | ɟ | d | b | ||||
| מחוכך | אטום | t͡ʃ | t͡s | |||||
| קולי | [d͡ʒ] | [d͡z] | ||||||
| חוכך | אטום | x | ʃ | s | [f] | |||
| קולי | ɦ | ʒ | z | v | ||||
| רוטט | r, r̝ | |||||||
| מקורב | j | l | ||||||
| * פונמות זרות, או אלופונים [ ] | ||||||||
| העיצורים | ||
|---|---|---|
| הסימון הגרפי | תעתיק IPA | הערך הפונטי |
| Bb | b | כהגיית ב; כהגיית פ בסוף מילה[1] |
| p | ||
| Cc | t͡s | כהגיית צ |
| Čč | t͡ʃ | כהגיית צ' |
| Dd | d | כהגיית ד; כהגיית ת בסוף מילה[2] |
| t | ||
| Ďď | ɟ | כהגיית ג ו-י עיצורית בקירוב |
| Ff | f | כהגיית פ רפה – מופיע לרוב במילים שאולות[1] |
| Gg | ɡ | כהגיית ג – מופיע לרוב במילים שאולות; כהגיית כ בסוף מילה |
| k | ||
| Hh | ɦ | כהגיית ה במילה מהר; כהגיית כ רפה בסוף מילה |
| x | ||
| Ch/ch | כהגיית כ רפה | |
| Jj | j | כהגיית י עיצורית |
| Kk | k | כהגיית כ; לעיתים כהגיית ג |
| ɡ | ||
| Ll | l | כהגיית ל |
| Mm | m | כהגיית מ |
| Nn | n | כהגיית נ[2] |
| Ňň | ɲ | כהגיית נ ו-י עיצורית בקירוב |
| Pp | p | כהגיית פ[1] |
| kv | כהגיית קְוְ | |
| Rr | r | כהגיית ר מתגלגלת |
| Řř | r̝ | כהגיית ר מתגלגלת ו-ז' בקירוב[3] |
| Ss | s | כהגיית ס |
| Šš | ʃ | כהגיית ש ימנית |
| Tt | t | כהגיית ת[2] |
| Ťť | c | כהגיית כ ו-י עיצורית בקירוב |
| Vv | v | כהגיית ו עיצורית; כהגיית פ רפה בסוף מילה[1] |
| Ww | כהגיית ו עיצורית | |
| Xx | ks ~ gz | כהגיית קְסְ, או גְזְ לפני תנועות |
| Zz | z | כהגיית ז |
| Žž | ʒ | כהגיית ז' ודוק כי קיימת אות חדשה לכתיבת המילה יהודי בצ'כית, Ž בגודל בינוני, מכיוון שאות קטנה מסמלת רק דת ואות גדולה לאום |
תנועות
| התנועות | |||
|---|---|---|---|
| הסימון הגרפי | תעתיק IPA | הערך הפונטי | |
| Aa | ä | כהגיית פתח | |
| Áá | äː | כהגיית פתח ארוכה | |
| Ee | ɛ | כהגיית סגול | |
| Éé | ɛː | כהגיית סגול ארוכה | |
| Ěě | ɛ | כהגיית e אחרי d n t מחונככים[2] | |
| jɛ | כהגיית יֶה לפני b f p v מחונככים[1] | ||
| Ii | ɪ | כהגיית i במילה האנגלית in[2] | |
| Yy | |||
| Íí | iː | כהגיית חיריק ארוכה | |
| Ýý | |||
| Uu | u | כהגיית שורוק | |
| Úú | uː | כהגיית שורוק ארוכה | |
| Ůů | |||
| Oo | o̞ | כהגיית חולם | |
| Óó | o̞ː | כהגיית חולם ארוכה | |
אוצר מלים בסיסי
- שלום (רשמי): Dobrý den
- שלום, היי (לא רשמי): Ahoj
- בוקר טוב: Dobré ráno
- ערב טוב: Dobrý večer
- לילה טוב: Dobrou noc
- להתראות: Nashledanou
- להתראות בקרוב: Uvidíme se brzy!
- בבקשה: Prosím
- מה נשמע?: Co se děje??
- תודה: Děkuji
- סליחה: Promiňte
- סליחה (אני מצטער/ת): Omlouvám se
ראו גם
קישורים חיצוניים
- שיחון שימושי עברית צ'כית
- צ'כית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
שפה צ'כית, דף שער בספרייה הלאומית
