רוזליה דה קסטרו

סופרת ספרדייה

מריה רוזליה ריטה דה קסטרוגליסית: Rosalía de Castro;‏ 24 בפברואר 183715 ביולי 1885) הייתה משוררת גליסיאנית, בולטת ומזוהה עם מולדתה גליסיה ותחיית השפה הגליסית.

רוזליה דה קסטרו
Rosalía de Castro
לידה23 בפברואר 1837
Conxo, Santiago de Compostela, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה15 ביולי 1885 (בגיל 48)
A Matanza, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידהMaría Rosalía Rita de Castro
מדינהספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורהPanteón de Galegos Ilustres עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עטRosalía de Castro עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירהגליסית, ספרדית
סוגהשירה, רומן, סיפור קצר עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותיRexurdimento עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטותCantares gallegos, En las orillas del Sar, O cabaleiro das botas azuis, La flor, New Leaves, Contos da miña terra, Lieders, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילותמ-1857 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוגManuel Murguía (10 באוקטובר 185815 ביולי 1885) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאיםOvidio Murguía de Castro, Gala Murguía de Castro, Aura Martínez-Murguía de Castro, Alejandra Murguía, Amara Murguía de Castro עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרהGalician Literature Day (17 במאי 1963) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
רוזליה עם משפחתה בשנת 1884.[1]

קורות חייה

דה קסטרו כתבה בגליסית ובספרדית, לאחר התקופה המכונה בגליסיה "המאות החשוכות" ("Séculos Escuros"). היא הפכה לדמות בולטת בתנועה הרומנטית בגליסיה, המכונה היום "רנסאנס", זאת לצד מנואל קורוס אנריקס ואדוארדו פונדאל. שירתה מתאפיינת בביטוי מילולי כמעט בלתי אפשרי לנוסטלגיה, געגוע ומלנכוליה.

דה קסטרו נישאה למנואל מורגויה, היסטוריון ועיתונאי שהיה חבר בקבוצה הספרותית החשובה המכונה "האקדמיה הגליסית המלכותית" והוא שימש עורך ספריה של רוזליה. לזוג נולדו שבעה ילדים: אלכסנדרה (1859–1937), אאורה (1868–1942), התאומים גאלה (1871–1964) ואובידיו (1871–1900), אמארה (1873–1921), אדריאנו (1875–1876) וולנטינה (מתה בלידתה, 1877). רק שניים מילדיה של רוזליה נישאו, אאורה בשנת 1897 וגאלה בשנת 1922; אולם לא הותירו אחריהם ילדים, וכך, כיום אין צאצאים חיים של רוזליה דה קסטרו ובעלה. בנם אובידיו היה צייר מוכשר, אך נפטר בגיל 29.

קובץ השירה הראשון שלה פורסם בגליסית בשם "שירים גליסיאניים" ("Cantares gallegos"), ב-17 במאי 1863. תאריך זה, 17 במאי, מצוין בגליסיה מדי שנה, מאז 1963, כיום חג רשמי: "יום הספרות הגליסיאנית", ומנציח את הישגיה של רוזליה. מדי שנה מוקדש "יום הספרות" לסופר אחר אשר כתב בשפה הגליסית. אף יום הולדתה של רוזליה מצוין מדי שנה בבתי ספר בגליסיה.

חייה של רוזליה התאפיינו בעוני ובעצב, למרות זאת, הייתה לה תחושת מחויבות עזה לעניים ולחסרי ישע. היא התנגדה בתוקף לניצול לרעה של כוח השררה והגנה באופן נלהב על זכויות נשים. רוזליה סבלה מסרטן הרחם ומתה בעיר פדרון, במחוז לה קורוניה, ב-15 ביולי 1885.

היא קבורה בפנאון האישים הגליסי, במנזר סן דומינגוס דה בונבל, בסנטיאגו דה קומפוסטלה, ספרד.

מורשתה

פסל רוזליה דה קסטרו בפדרון.

רוזליה דה קסטרו היא היום אחת המשוררות הבולטות בתרבות הגליסית. כאשה משכילה מאוד, היה עליה לדעת לדבר ולכתוב בספרדית ובגליסית כשפת אם, אולם היא נקטה בצעד הנועז והבלתי שגרתי בכך שבחרה לכתוב את שיריה המוקדמים בשפה הגליסית. עמדתה המתריסה זכתה לזלזול בעיני רבים מן המעמד המשכיל אשר ראו בגליסית ניב נחות של השפה הספרדית המתאים "רק לאנאלפביתים ולגסי רוח". אולם עמדתה הנחרצת של רוזליה זיכתה אותה באהבתו ובהערצתו של הציבור הרחב במולדתה, אלה אשר גליסית הייתה השפה השגורה בפיהם בביתם ובחיי היום-יום. שמה של רוזליה דה קסטרו הונצח בבתי ספר בגליסיה,[2] בספרד,[3] ברוסיה[4] ובאורוגוואי. על שמה נקראו ספריות,[5] אגודות תרבות,[6][7][8] פרסים,[9] פארקים, קבוצות פולקלור,[10][11][12] ומקהלות.[13][14] שיריה הולחנו,[15][16] שיר בוקר מסורתי גליסיאני מכיל במילים של אחד משיריה.[17][18] קבוצת כדורסל מקצועי,[19] פסלונים[20][21][22] ופסלים,[23][24][25][26] תיאטרון,[27] מסעדות,[28] יין לבן,[29] מלון,[30][31][32] שטר כסף שהיה במחזור בעבר בספרד, בול דואר,[33] מטוס איירבוס A340 של חברת איבריה ומטוס בואינג 737 של חברת נורוויג'ן אייר שאטל,[34][35] מטוס הצלה ימי,[36] ורחובות רבים[37][38] כולם נושאים את שמה.

תרגומים בינלאומיים

ספרה "שירים גליסיאנים" תורגם לאנגלית בשנת 2013[39] וספרה "עלים חדשים" ראה אור באנגלית בספטמבר 2016. בשנת 2010 פורסם באנגלית אוסף שיריה מן השנים 1837–1885.[40] בשנת 1991, אוניברסיטת מדינת ניו יורק פרסה אנתולוגיה אנגלית של שירי רוזליה דה קסטרו.[41]

בשנת 2009 ראה אור תרגום יפני ראשון לשיריה.[42] אנתולוגיה של שיריה בפורטוגזית ראתה אור בשנת 2008.[43]

בשנת 2003 ראתה אור אנתולוגיה צרפתית של שירים גליסיאנים.[44]

רוזליה דה קסטרו על שטר 500 פסטות ספרדיות משנת 1979.
אנדרטה לרוזליה דה קסטרו בפורטו, פורטוגל

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רוזליה דה קסטרו בוויקישיתוף

הערות שוליים

🔥 Top keywords: ערב אל-עראמשהעמוד ראשימיוחד:חיפושחטיפת חיילי צה"ל בהר דבליגת האלופותקטגוריה:זמרים ישראליםמלחמת חרבות ברזלמיוחד:שינויים אחרוניםקערת ליל הסדרקטגוריה:זמרים השרים בעבריתשקשוקה (סדרת טלוויזיה)התקיפה האיראנית על ישראל (2024)ריאל מדרידרותם אבוהבנמר אנטוליעדי אשכנזיאיראןיריחו (טיל)נעמי פולניג'קי אלקייםקרלו אנצ'לוטימרדכי שפרפייסבוקדרגות צה"לטיל בליסטיישראלמנצ'סטר סיטיחטיפת משפחת ביבסמיוחד:רשימת המעקבערוץ 77 באוקטובריוטיובעומר אדםיוסי כהןחטיבת עציוניפסחכלי טיס בלתי מאוישז'וזפ גוארדיולהעונת 2023/2024 בליגת האלופות