ריוקאן

פונדק דרכים יפני מסורתי
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

ריוקאןיפנית: 旅館) הוא סוג של פונדק דרכים יפני מסורתי ששירת את הנוסעים בדרכים המרכזיות ומקורו בתקופת אדו (1603–1868).

בימינו נפוצים יותר פונדקי ריוקאן באזורים כפריים ביפן ובעריה הגדולות קשה למצוא ריוקאן משום שתיירים עירוניים יפנים רבים מעדיפים לשהות בבתי מלון על פני לינה בריוקאן שכן עלות השהות בהם גבוהה יותר.

מאפיינים

פונדק ריוקאן טיפוסי מכיל אולם כניסה גדול יחסית ובו ספות וכיסאות המאפשרים לאורחים להסב ולשוחח זה עם זה. בריוקאן מודרני ניתן למצוא גם טלוויזיה באולם הכניסה.

החדרים עצמם מכילים מאפיינים מסורתיים כגון: רצפה המכוסה במחצלות טטאמי מסורתיות, דלתות הזזה מנייר, מיטות פוטון, שולחן עץ נמוך וכריות ישיבה (זבוטון) ולעיתים גם אלמנט אסתטי כמו סידור פרחים מסורתי. הרחצה בפונדק הייתה משותפת, לעיתים במרחצאות מעיינות חמים (אונסן) והמבקרים בו הסתובבו בחופשיות בשטח המקום לבושים בחלוק יפני מסורתי – יוקטה.

במרבית הריוקאן כוללת השהות גם ארוחת בוקר וארוחת ערב (קאיסקי) וישנם ריוקאן המציעים שהייה במחיר מוזל הכוללת לינה וארוחת בוקר בלבד.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ריוקאן בוויקישיתוף