ריי פרנק

פרנק הייתה בתם של שני מהגרים פולנים, ברנרד ולאה פרנק. פרנק תיארה מאוחר יותר את הוריה כ"יהודים אורתודוקסים ברוח ליברלית". אביה היה רוכל שסחר עם האינדיאנים, וייחס עצמו צאצא לגאון מווילנה, בן המאה ה-18. בנעוריה התגוררה במקומות שונים בקליפורניה ובנבדה, ובזכות השכלתה (העצמית, בעיקרה) הפכה מורה לכורים כאשר התגוררה עם משפחתה בעיירת הכורים רובי היל בנבדה.

אחרי שסיימה קורסים בפילוסופיה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, לימדה פרנק, שעיקר הכשרתה ביהדות הייתה עצמית^[3], תנ"ך והיסטוריה יהודית בתלמוד תורה של בית הכנסת טמפל סיני באוקלנד. שם גם נגלה כישרונה כדרשנית, ושמה התפרסם בין הקהילות היהודיות בקליפורניה. במקביל, עבדה פרנק ככתבת עבור עיתונים אחדים בסן פרנסיסקו ובאוקלנד, וכתבה לעיתים קרובות בפרסומים יהודיים בארצות הברית.

בסתיו 1890 נשלחה פרנק לראיין כמה צ'יפים אינדיאנים בספוקיין שבמדינת וושינגטון, והוזמנה לשאת דרשה בליל יום הכיפורים בפני יהודי העיר. הדרשה הסוחפת של פרנק בבית האופרה של העיר הותירה רושם עז בקהל, שמנה יהודים ונוצרים כאחד^[4].

המעמד שלי כאן הערב הוא חדש עבורי, לא משנה באיזה זמן בשנה, נתינת עצות לאנשי עמי הוא אות של כבוד; אך הלילה הזה מכל הלילות, ליל יום הכיפורים, שבו התבקשתי לדבר בפניכם, להדריך אתכם, המחשבה שהלילה אני אולי האשה היהודיה היחידה בעולם, ייתכן בפעם הראשונה מאז תקופת הנביאים, שמוזמנת לדרוש בפני הקהל, כפי שאני רואה זאת לנגד עיני, הדבר מהווה כבוד עצום עבורי...

— באתר ארכיון נשים יהודיות

כאשה היהודית הראשונה בארצות הברית שמסרה דרשה רשמית ביום כיפור, עוררה פרנק התרגשות ופתחה נתיבים חדשים לעתיד בפני נשים ביהדות. פרנק, שלפני תחילת פעילותה כדרשנית, כאשר הרעיון היה תאורטי בלבד, השתעשעה במחשבה להפוך רבנית^[5], טענה בהתמדה כי אין לה שום עניין להפוך לרב^[6], אך מעשיה עוררו בפעם הראשונה קבוצות ליברליות בקהילה היהודית בארצות הברית לשקול אפשרות סמיכת נשים לרבנות.

במהלך שנת 1890 נסעה פרנק ברחבי החוף המערבי, והעבירה הרצאות בסניפי בני ברית ובפני קבוצות וקהילות נשים, נשאה דרשות בבתי כנסת אורתודוקסיים וליברליים כאחד, והקריאה טקסטים מן המקורות. בדרשותיה העלתה שאלות רבות לגבי תפקידן של הנשים בקהילה היהודית, בהתאם לגישתה שדגלה באימהות כפסגת מאווייה של אישה, בהעמדת המשפחה בלב שאיפותיה ותוך התנגדות לשיווי זכויות לנשים^[7]. כמו כן הטיפה פרנק לאחדות בין הפלגים השונים ביהדות.

בשנת 1893 נערך בשיקגו הקונגרס של נשים יהודיות, שאורגן על ידי חנה גרינבאום סלומון (1858–1942). פרנק הייתה למנהיגה הרוחנית של האירוע ונשאה את ברכות הפתיחה והסגירה של הקונגרס.

בשנת 1898 נסעה פרנק לאירופה ובמהלך טיולה פגשה בסיימון ליטמן. השניים נישאו ב-14 באוגוסט 1901 ושבו לקליפורניה ב-1902, וסיימון החל ללמד שיווק באוניברסיטת קליפורניה שבברקלי. נסיעתה לאירופה ונישואיה היו קיצה של הקריירה הציבורית של פרנק, שנעלמה כמעט לחלוטין מאז, לטובת חיי אשת פרופסור. ב-1908 הוצעה לסיימון משרה באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין, והזוג עקר לשם. פעילותה הציבורית של פרנק מכאן ועד מותה הייתה מזערית^[8].

תפקידן של נשים בחיי הדת היהודית במאה ה-19 בקהילה היהודית בארצות הברית הסתכם בהשתתפות מוגבלת במקהלות מעורבות. פריצת הדרך של פרנק, שניתן להסבירה גם בפיזורן ובארגונן הרופף של הקהילות היהודיות במערב ארצות הברית, עוררה תקווה בלב רבים לראות סמיכת אישה לרבנות.

כאשר למדה פרנק ב-1892 סמסטר אחד בהיברו יוניון קולג', מכללת היהדות הרפורמית בסינסינטי, עוררה נוכחותה התרגשות רבה, ומחשבה שמא ההגזמה העיתונאית על "הרבה היהודית הראשונה" עומדת להתממש. כך, 17 מתוך 26 הנשים שהשתתפו בסימפוזיון על מקום הנשים בבית הכנסת שאורגן בשנת 1897 על ידי הירש, אורתודוקסיות ורפורמיות, אמרו שישקלו בחיוב הסמכת נשים, כשהן שואבות עידוד מהדוגמה של פרנק.

רבנים ומנהיגים אחרים חלקו על דעה זו, וכפי שכתב זאת אחד מהם בעיתון סן פרנסיסקו פרוגרס: ”גב' פרנק אינה ולעולם לא תהיה רב במובן המקובל שבו אנחנו מבינים את המילה הזאת, ולפי מה שידוע לנו אישית, היא עצמה אינה שואפת לתפקיד הרם הזה. רב אישה היא בגדר אנומליה...” אחרים אף הרחיקו לכת בלעגם לעצם הרעיון: ”שמענו שיש כמה נשים ממדינות המזרח, שרוצות לחקות את פרנק ולהיות רבניות. זה יהיה מאוד נעים ויכול למשוך קהל גדול יותר מאשר הקהל שמביאים הרבנים, אבל אנחנו רואים את נקודת הסכנה; נניח שחצי תריסר מחברי הקהילה יתאהבו ברב שלהם, או אם ללכת יותר רחוק, יחלו להתחרות סביב שולחנה”^[9].

ההתנגדות לנשים רבנים נותרה איתנה, ופועלה של פרנק התברר, עם הזמן, כבעל חשיבות אפיזודית ופרסומית יותר ממעשית, גם בגלל תקופת פעילותה הקצרה של פרנק, וגם בגלל עמדותיה והתנגדותה לשוויון זכויות לנשים ולתפקיד כלשהו לנשים נשואות מחוץ לביתן.

• רגינה יונאס
• הבתולה מלודמיר
• מרתה נוימרק

מדיה וקבצים בנושא ריי פרנק בוויקישיתוף

• תמונות ומאמרי עיתונות של פרנק, באתר ארכיון נשים יהודיות