שדרן ספורט

שדרן ספורט הוא אדם המתאר את המתרחש, במסגרת שידור תחרות ספורט, לאוזניו של המאזין או הצופה בטלוויזיה או ברדיו. בטלוויזיה מופיע השדרן לעיתים בתחילתה ובסופה של התחרות, אך במהלך התחרות עצמה רק קולו נשמע ברקע כשהתמונה המשודרת היא שידור התחרות.

על פי רוב, לצד שדרן הספורט ישב פרשן שתפקידו להעניק ניתוח מקצועי לתחרות הספורט, אך גם להעניק לשדרן רגעי אתנחתא במהלך השידור^[1]. אולם, השדרן הוא הדמות הבכירה והדומיננטית בשידור התחרות: רשות הדיבור נתונה לו לאורך רוב השידור, והוא האחראי להעניק אותה למשתתפים נוספים בשידור אם ישנם כאלה, כמו הפרשן או שדרן הקווים. כמו כן, בשידורי טלוויזיה, מעביר לעיתים השדרן בקשות או הנחיות לבמאי, בעיקר בנוגע להילוכים חוזרים. לשדרן השפעה רבה על אופי השידור, והוא עושה זאת באמצעות צורת ההתנסחות, משלב הדיבור, עוצמתו והאינטונציה שלו בהתאם למתרחש בתחרות^[2].

שדרן הספורט יהיה לרוב נייטרלי ויתאים את דבריו והאופן שבו הם נאמרים לביצועי הספורטאי או הקבוצה, אולם בתחרויות שבהן מתמודדים ספורטאי או קבוצה שעמם השדרן מזדהה, כמו ספורטאי יחיד, קבוצה או נבחרת לאומית המייצגים את מדינתו או קבוצה שאותה הוא אוהד, הוא עלול לחטוא בחוסר אובייקטיביות או בהפגנת פטריוטיות. עם זאת, לעיתים כלל לא יצופה מהשדרן לנקוט בגישה נייטרלית, כתלות בקהל הצופים או המאזינים.

לצד מהלכים בולטים שנצרבו בתודעתם של אוהדי הספורט, כמו שערים שהובקעו או סלים שנקלעו, זכור בדרך כלל גם האופן שבו תוארו על ידי צוות שידור הספורט, בעיקר כשמדובר בתיאורים נלהבים ומלאי רגש^[3][4].

תפקיד שדרן הספורט אינו דורש רישיון או לימודי תעודה, אולם במדיות השונות ניתנת עדיפות לאנשים בעלי רקע וידע בתחום הספורט, ובישראל מתקיימים מאז שנות התשעים קורסים ייעודיים לשדרני ספורט.

תקשורת הספורט נוהגת לפרסם באופן תקופתי דירוג של שדרני הספורט לפי איכות השידור שהפגינו בפרק זמן זה. השדרנים נמדדים בדרך כלל על פי בקיאותם כפי שבאה לידי ביטוי בשידור, דיוק בפרטים ומידת העניין שהם מעוררים בקרב הצופים^[5][6].