שמואל אבן צרצה

ר' שמואל אבן צרצה הוא פילוסוף יהודי ספרדי שפעל בעיר פלנסיה בין השנים (1360–1380), ונמנה עם החוג הנאו-פלטוני שפעל בספרד במאה ה-14. היה בין הפוריים בחוג זה מבחינת היקף כתביו הרחב^[1].

שמואל אבן צרצה
Samuel ibn Seneh Zarza

לידה	1360
פטירה	1380 (בגיל 20 בערך)
מדינה	ספרד
תקופת הפעילות	?–1380

אבן צרצה הוא מחברם של שני חיבורים: 'מקור חיים' שהוא פירוש לביאור ר' אברהם אבן עזרא על התורה, ו'מכלל יופי' שהוא ביאור לאגדות חז"ל ומדרשיהם^[2].

בתקופתו של אבן צרצה שלטה תורתו של אבן רשד ללא עוררין, ואילו אבן צרצה הציע משנה ניאופלטונית מובהקת. הוא נמנה עם החוג הנאו-פלטוני - קבוצת הוגים שעסקו בפירושו של אבן-עזרא על התורה, ופעלו בספרד באמצע המאה ה-14. החוג הנאו-פלטוני שילב את ההגות השכלתנית של אבן רשד עם משנה ניאופלטונית מובהקת, בצירוף נטייה למיסטיציזם שהתאפיין בזיקה ברורה לאסטרולוגיה ולמאגיה אסטרלית, הנובעת מהתפיסה המעניקה לאדם את היכולת לשנות את הטבע ולחולל נסים^[3]. בתוך אותה קבוצה פעלו: ר' שלמה אבן יעיש, ר' שלמה אלקונסטנטין, ר' שלמה פרנקו, ר' עזרא בן שלמה גטיניו, ר' יוסף טוב עלם הספרדי, ר' שם טוב אבן שפרוט ור' שם טוב אבן מאיור. קבוצת פרשנים זו כתבה בלשון שכלתנית תוך שליטה ברזי השכלתנות עם היצמדות לדברי אבן-עזרא^[4]. רוב ההוגים הללו חיברו פירוש לביאור ר' אברהם אבן עזרא לתורה ופענחו בהרחבה את סודותיו האסטרולוגיים וההרמטיים^[5].

אבן צרצה השתמש באורחות המאגיה האסטרלית בפרשנותו לדרשות חז"ל, למקרא ולפירוש ר' אברהם אבן עזרא למקרא. לדידו, הותאמו טעמי המצוות של הרמב"ם לפשט הכתוב, ולא למשמעותו העמוקה. עמדתו של אבן צרצה הייתה בעל גוון מאגי מובהק, וכשבא לפרש את דברי הרמב"ם, קבע שתפילתו של אדם תלויה במערכת השמיים. נוסף על כך, דרש אבן צרצה את סיפורי המקרא, עיצוב דמויות מקראיות, מעשיהן וייעודיהן לאור ההשפעות האסטרולוגיות^[6]. את מעשיו של בלעם, למשל, פירש כהתלבטות אם לקלל את מאדים או את שבתאי^[7], את סיפור המבול פירש כצירוף של שבתאי וצדק בסופו של בית מזל בתולה^[8], ואת ההידרדרות החברתית והמוסרית המתוארת בישעיה פירש כמעבר אסטרולוגי דרמטי משלטונו של צדק לשלטונם של מאדים ושבתאי^[9] כן טען כי כוחם של הנביאים שואב מהשפעת הכוכבים, ולכן הנבואה מותנית במצב הגאוגרפי והאסטרולוגי ומושפעת מהאקלים וממקומות הכוכבים^[10].